רגע לפני פיזור הכנסת, מאות בנות ובני משפחה מקהילת יוצאי אתיופיה, הממתינים שנים ליקיריהם שנותרו מאחור, הפגינו בירושלים מול משרדי הממשלה בדרישה: "די לפיצול המשפחות – העלו את יהודי אתיופיה עכשיו".

קסאו שיפראו, ששירת במאות ימי מילואים בשלוש השנים האחרונות ונמנה עם מארגני ההפגנה, אמר: "אי אפשר לדבר על ציונות ועל אחריות ליהודי העולם, ובאותה נשימה להשאיר אלפי יהודים מאחור. התחושה שלנו היא שכאשר מדובר ביהודי אתיופיה – השערים נסגרים. אנחנו דורשים מהממשלה להפסיק את ההמתנה הבלתי נגמרת ולהביא את האחים והאחיות שלנו הביתה".

כזכור, מאז כינון הממשלה הנוכחית הופסקה העלייה מאתיופיה באופן מוחלט. חרף העובדה ששר העלייה והקליטה, אופיר סופר (הציונות הדתית), מינה פרויקטור לסוגיית המשך העלייה, ולמרות שישנם כ-1,226 ממתינים באתיופיה שעלייתם ארצה נמנעה משום שתקציב מבצע "צור ישראל" הסתיים – הממשלה שותקת בנוגע לסוגיה כואבת זו. אי-מילוי החלטת "צור ישראל" במלואה, שהשאיר כ-1,220 ממתינים בחוסר ודאות במשך שלוש שנים, מצטרף לאי-מימוש החלטת הממשלה 716 בעניין הממתינים באתיופיה. מצב זה הותיר אלפי ממתינים במחנות בגונדר ובאדיס אבבה.

"ההיסטוריה מלמדת אותנו שאם ראש הממשלה רוצה, הוא יכול לקבל החלטות גם בלי הכנסת, כפי שעשה לפני בחירות 2019", אמר שיפראו ל"דבר". "1,220 הממתינים שסיימו את התהליך חייבים לבוא, עכשיו או אחר כך. שלא יספר סיפורים".

שיפראו מספר שבהפגנה נכחו הורים שילדיהם הושארו באתיופיה ועלייתם נמנעה, קרי קרובים מדרגה ראשונה – וזאת בניגוד לטענת המדינה שלפיה כל קרובי המשפחה מדרגה ראשונה כבר עלו ארצה.

במחאה השתתפו רבנים וקייסים מבני העדה, אך אף חבר כנסת לא טרח לצאת אל המוחים. שיפראו, שהתמודד בעבר בפריימריז של מפלגת "המילואימניקים", זועם בעיקר על חברי הכנסת בני העדה: "יש שני ח"כים בקואליציה (צגה מלקו מ'הליכוד' ומשה סולומון מ'הציונות הדתית', י"פ). בסוף הם אומרים שהם מייצגים אותנו, אבל בפועל הם לא עושים את זה".