הכנסת אישרה היום (שלישי) סופית את חוק הקפאת מעצרי עריקים, בתום דיון סוער, ברוב של 58 תומכים מול 54 מתנגדים.

חברי הכנסת מהאופוזיציה קראו פעמים רבות "בושה!". הם קיבלו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגיע במיוחד למליאה, בצעקות "לך!" – ונתניהו לא נשאר להצבעה.

מבין חברי הכנסת בקואליציה, הצביעו נגד החוק דן אילוז ויולי אדלשטיין מ'הליכוד', שהודיעו לאחרונה על פרישתם ממנו; שרן השכל מ'תקווה חדשה'; ומשה סלומון מ'הציונות הדתית'. צעקות רמות נשמעו כשעלתה להצבעה הסתייגותו של ח"כ אילוז, היחיד מהקואליציה שהגיש הסתייגות לחוק. לאחר אישור החוק אמר אילוז כי מדובר ב"יריקה בפרצוף".

החוק מגדיר פטור למספר חודשים מכל הליך מעצר, חקירה או אכיפה לתלמידי ישיבות בעניין עריקות או היעדרות ללא אישור מהצבא. מוקדם יותר השבוע החוק אושר בוועדת החוץ והביטחון לקריאה שנייה ושלישית. זאת חרף אזהרותיה של יועמ"שית הוועדה, עו"ד מירי פרנקל שור, כי החוק "מעניק פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה", וכן חרף התנגדותו של צה"ל לחוק, שהוצגה בדיוני הוועדה.

"לא מדובר על פטור גורף לכל המגזר החרדי, אלא רק ללומדי התורה", אמר יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט (הליכוד), "המעצרים יוצרים אפקט הפוך מן הרצוי ועלולים לפגוע במאמץ הגיוס ולהקטין את היקף המתגייסים בפועל". ח"כ משה גפני: "רדיפת בני התורה תיפסק, צעד חשוב בהגנה על עולם התורה". מירב בן ארי מ'יש עתיד', מרכזת האופוזיציה: "במדינת ישראל הזמני הופך לקבוע. בחוק הזה אתם אומרים לאותם אנשים דתיים שמשלבים את הצבא עם חיי הישיבה והספר שאי אפשר לשלב, אבל עובדה שההסדרניקים וגם אנשים חרדים עושים את זה מעולה".

צעקות 'בושה!' מספסלי האופוזיציה לאחר ששר הביטחון ישראל כ"ץ הצביע בעד הצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים – וקיבל חיזוק מח"כ יצחק גולדקנופף שלחץ את ידו https://t.co/f9xtzgkw3h pic.twitter.com/B1e6JAFSWS

— ערוץ כנסת 99 (@KnessetT) July 14, 2026

מפלגת 'ישראל ביתנו' הודיעה שעתרה לבג"ץ נגד החוק. המפלגה מסרה כי החוק פוגע באופן קשה בעיקרון השוויון, בשלטון החוק ובעצמאות מערכת המשפט.

דרישת הגילוי הנאות: "כאשר לח"כ יש 'עניין אישי'"

יועמ"שית הכנסת, עו"ד שגית אופק, פנתה היום לקראת הדיון במכתב לחברי וחברות הכנסת, בנוגע לחשש לניגוד עניינים בהצבעה. לדברי אופק, אם חבר כנסת או קרוב משפחה שלו עשוי להיות מושפע לטובה מהחוק, על חבר הכנסת להצהיר על כך בגילוי נאות. על כן, על חברי כנסת חרדיים להצהיר במידה ויש להם קרוב משפחה שהוצא נגדו צו מעצר עקב עריקות או אי התייצבות לגיוס.

שבעת חברי הכנסת של יהדות התורה פרסמו בתגובה הצהרת גילוי נאות, שסגנית יו"ר הכנסת, ח"כ לימור סון הר מלך, הקריאה בדיון. "אנו חברי הכנסת מסיעת יהדות התורה, מודיעים כי מתוך עשרות אלפי לומדי תורה, גם לנו יש בסיעתא דשמיא ילדים ונכדים מעל גיל 18, המשמשים כשבט לוי ואנו גאים בהם, שייתכן שלהוראות הצעת החוק הנוכחית תהיה השפעה עליהם". ח"כ יוליה מלינובסקי מ'ישראל ביתנו' ביקשה אף היא להקריא "גילוי נאות", כ"אמא ללוחם בצה"ל, שאין לי מושג איפה הוא נמצא עכשיו".

היועמ"שית אופק כתבה במכתבה כי "כאשר לחבר הכנסת קיים 'עניין אישי' בנושא שעל סדר היום, עליו לערוך גילוי על כך ובמקרים מסוימים יחולו עליו גם מגבלות נוספות, בהתאם לעוצמת העניין האישי". עם זאת, הדגישה כי "הכללים אינם מונעים בשום מקרה הצבעה במליאה שבה, מטבע הדברים, לא ניתן להחליף את חבר הכנסת".

עוד הסבירה אופק כי "הגם שמדובר בקבוצה רחבה של זכאים, חובת הגילוי הנאות חלה על חבר הכנסת שיש לו קרוב שכבר הוצא נגדו צו מעצר בשל אי התייצבות או עריקות, או קרוב שנעצר בפועל, או קרוב שמצוי כבר בהליכי אכיפה או בהליך משפטי שטרם הסתיים. בהפסקת הליכים משפטיים, הקפאת מעצר ואי-העמדה לדין יש כדי לעורר חשש לקיומו של ניגוד עניינים".