האו"ם צפוי לקבוע כי מבצר בופור ייכנס לרשימת אוצרות העולם שנמצאים תחת איום של מלחמה כמו גם שינוי האקלים, כך על פי דיווח של סוכנות הידיעות הצרפתית AFP.

196 המדינות שחברות באונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, יצביעו החל מיום שישי הקרוב על האתרים החדשים שיתווספו לרשימות אתרי המורשת העולמית ואתרי המורשת שנמצאים בסכנה, כשייפגשו בבוסאן בדרום קוריאה.

שלושה אתרים ככל הנראה יאושרו במסלול מהיר וייכנסו ישירות לרשימת האתרים שנמצאים בסכנה. אחד מהם הוא האתר הארכיאולוגי סבסטיה – כפר פלסטיני בהרי השומרון סמוך לשכם בתחום הרשות הפלסטינית, שעל פי הסכמי אוסלו הכפר היה אמור לעבור לניהול פלסטיני.

בנוסף, יקבלו עדיפות חמישה מבצרים בדרום לבנון – ובהם הבופור – אזור שבו ישראל תוקפת במשך חודשים.

"מסר לעולם כולו"

הבופור (בצרפתית: Beaufort – מצודה יפה; בערבית: קלעת א-שקיף; ובעברית: מבצר הצוק) היא מצודה צלבנית הסמוכה לכפר ארנון בדרום לבנון באזור רכס עלי טאהר. המצודה היא נקודה אסטרטגית ששימשה את ארגון הפת"ח בשנות ה-70 עד מבצע שלום הגליל, ולאחר מכן הייתה נקודה חשובה בשרשרת מוצבי צה"ל ברצועת הביטחון בלבנון, עד לנסיגה מלבנון בשנת 2000. בסוף מאי 2026, במהלך מלחמת חרבות ברזל נכבש הבופור מחדש על ידי צה"ל.

"אולי אין לנו את האמצעים להציב שומרי שלום…אך אנו יכולים לשלוח מסר לעולם כולו", אמר מנהל מרכז המורשת העולמית של אונסק"ו, אלונדו אסומו ל-AFP. "האתרים האלה חשובים, ויש לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע את הריסתם. שמירה על המורשת מאפשרת לקהילות שנמצאות בטראומה, לקורבנות עימותים מזוינים, להתחיל לשוב ולשקם".

ישראל עזבה את אונסק"ו ב-2017

כ-1,200 אתרים ברחבי העולם כלולים ברשימת המורשת העולמית של אונסק"ו. לדברי אסומו, אתר מוגדר 'מורשת בסיכון' לא כעונש אלא כדי לסייע למדינות "למצוא מימון, שותפות ותשומת לב" כדי לשמר אותו בצורה טובה יותר.

ישראל הצטרפה לאונסק"ו ב-1949, אך פרשה ממנו רשמית ב-2019, בעקבות החלטות בנושאי ירושלים והר הבית. למרות הפרישה,היא עדיין חתומה על 18 אמנות בינלאומיות של הארגון ומשתפת איתו פעולה בנושאי מורשת תרבותית.

אתרים נוספים בלבנון שנשקלים על ידי אונסק"ו הם המרחצאות הרומים, שער הניצחון והיפודרום מהמאה השנייה לספירה בעיר הלבנונית צור.