היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה היום (שישי) את עמדת המדינה לקראת הדיון בבג"ץ בעתירות נגד החוק המקפיא הליכי אכיפה כלפי משתמטים חרדים, וקבעה כי החוק "פגום ופוגעני" ויש לבטלו. לטענתה, החוק יוצר "מנגנון חסינות קבוצתי" גורף ומפלה המפקיע מרשויות האכיפה את סמכויות המעצר והחקירה כלפי תלמידי ישיבות בלבד, ובכך פוגע אנושות בזכות החוקתית לשוויון.

עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה בעניין חוק הקפאת מעצרי עריקים חרדים

בתגובה שהוגשה לבג"ץ מודגש הצורך הביטחוני המובהק והדחוף בעיבוי שורות הצבא בעקבות המלחמה מרובת הזירות. על פי נתוני מערכת הביטחון המצוטטים במסמך, קיים צורך קבוע בהגדלת היקף המשרתים בחובה ב-12,000 חיילים, שלפחות מחציתם דרושים לתפקידי לחימה.

עוד נכתב כי "מחסור חמור בשורות הצבא הסדיר מוביל להשלכות קשות מנשוא על הציבור המשרת, נטל השירות הבטחוני המוטל על כתפי חיילי הסדיר ועשרות אלפי משרתי המילואים הפך לכבד מנשוא". עמדת מערכת הביטחון והרמטכ"ל היא שהחוק אינו צפוי להביא לתוספת כוח אדם בטווח המיידי, ואף מעניק תמריץ שלילי להתייצבות לשירות צבאי בשל הפטור מהליכים פליליים.

מהומה בדיון במליאת הכנסת על חוק הקפאת מעצרי עריקים (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

היועמ"שית מפרטת שתי פגיעות מרכזיות בזכות לשוויון: החמרת אי-השוויון בנטל השירות הצבאי על גבם של המשרתים, ויצירת נורמת אכיפה פלילית בררנית ומפלה המנוגדת לעיקרון השוויון בפני החוק. המסמך קובע כי החוק נכשל בכל מבחני המידתיות של פסקת ההגבלה, וכי תכליתו האמיתית אינה קידום לימוד התורה או השגת הסדר, אלא הענקת חסינות למפירי חוק מקבוצה מסוימת כדי לעקוף את חובת הגיוס. מעבר לכך, נטען כי שירות מילואים ממושך גורר עלות כלכלית אדירה הגורמת נזק למשק המדינה עקב הפגיעה במשרתי המילואים והסדיר.

בנוסף לפגמים המהותיים, התגובה מפרטת כשלים חמורים שירדו לשורש הליך החקיקה. בין היתר, נמתחת ביקורת על השימוש בהחלת דין רציפות על הצעת חוק ממשלתית מהכנסת הקודמת, למרות שינוי הנסיבות הדרמטי של המלחמה שייתר לחלוטין את התשתית המקצועית שעליה נשענה ההצעה המקורית. כמו כן, צוין הפגם שבהדחת יו"ר ועדת החוץ והביטחון הקודם ממניעים פוליטיים כדי לקדם את החוק, והעברת חוק ששונה בתכלית מהצעת החוק המקורית ונעדר תכליות של שילוב בתעסוקה או קידום גיוס, ללא דיון הולם או קריאה ראשונה.

הצעת החוק להקפאת מעצרי עריקים חרדים (תיקון מס' 28 לחוק שירות ביטחון) עברה מוקדם יותר החודש בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, כאשר 58 חברי כנסת הצביעו בעדה ו-54 התנגדו. על פי הצעת החוק, מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם יוקפא עד 30 בנובמבר 2026, לאחר הבחירות לכנסת. בעקבות עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החוק, הוצא עליו צו ביניים המשהה את כניסתו לתוקף עד לקבלת החלטה אחרת בדיון שייערך בפני הרכב מורחב של תשעה שופטים. המדינה, בסיכום תגובתה, מבקשת מבית המשפט להפוך את הצו למוחלט ולהורות על בטלותו של החוק.