תושבי קו העימות הצפוני משתכרים כ-1,000 ש"ח פחות מהממוצע הארצי ופחות מתושבי עוטף עזה. גם הפערים הדמוגרפיים ניכרים: שיעור הילדים והנוער בצפון נמוך יותר, ושיעור בני ה-65 ומעלה גבוה משמעותית. כך עולה מדוח תמונת המצב לשנת 2026 של משרד הפנים, שפורסם בשבוע שעבר.

לפי הדו"ח, השכר הממוצע ביישובי גבול לבנון עומד על כ-11,260 ש"ח, לעומת ממוצע ארצי של כ-12,250 ש"ח בשנת 2022 ולעומת שכר דומה ביישובי עוטף עזה. במועצות האזוריות הצפוניות – הגליל העליון, מעלה יוסף ומטה אשר – עומד השכר הממוצע על כ-12 אלף ש"ח, לעומת יותר מ-13 אלף ש"ח במועצות האזוריות של העוטף.

הפער בולט גם בהשוואה בין הערים. השכר הממוצע בקריית שמונה עומד על כ-9,300 ש"ח, לעומת כ-10,700 ש"ח בשדרות. שכר נמוך, של כ-10 אלף ש"ח, נרשם גם במעלות-תרשיחא ובמטולה.

על פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שנכתב עבור יישובי קו העימות ב-2025, ב-2016 היה השכר הממוצע בקריית שמונה גבוה בכ-200 ש"ח מזה שבשדרות, ובשנים שלאחר מכן עלה השכר בשתי הערים בקצב דומה. לפי הדו"ח, המפנה חל בתקופת הקורונה: ב-2022 היה השכר הממוצע בשדרות 11,146 ש"ח – עלייה של 46% וכ-90% מהממוצע הארצי – ואילו בקריית שמונה נרשמה ירידה משמעותית.

הסיפור הדמוגרפי

בשנת 2025 התגוררו כרבע מיליון בני אדם בקו העימות הצפוני וכ-100 אלף בעוטף עזה. בנבירה בנתונים מתגלה כי המבנה הדמוגרפי של קו העימות הצפוני, הגדול משמעותית מהדרומי, שונה לרעה בהשוואה אליו ולשאר המדינה. רק 21% מתושביו הם ילדים ובני נוער עד גיל 19, לעומת 27% בכלל הארץ ובעוטף עזה. במקביל, בשנת 2024 היו בני 65 ומעלה כ־15% מתושבי קו העימות הצפוני, לעומת פחות מ-10% בכלל הארץ.

לפי הדו"ח, בין 2002 ל-2023 עלה הריבוי הטבעי בעוטף בהתמדה, מ-630 ל-1,380 תושבים בשנה. בקו העימות הצפוני, לעומת זאת, נרשמה מגמה הפוכה: לאחר כמעט שני עשורים שבהם עמד הריבוי הטבעי על מספר קבוע של כ-2,200 תושבים בשנה, הוא ירד בבת אחת בשנת 2020 לכ-1,950 ולא השתפר מאז.

לפי נתוני משרד הפנים, לאחר שנים של דשדוש, מאזן ההגירה הפנימית בשני האזורים הגיע לשיאו ב-2021, עם כ-1,300 תושבים חדשים שהגיעו לקו העימות מבחוץ. עם זאת, בהסתכלות קרובה יותר אפשר לראות שרוב הגידול בצפון הגיע למועצות, והפער בין שדרות לקריית שמונה נותר גדול; בין 2019 ל-2025 נוספו לקריית שמונה כ-1,000 תושבים בלבד, לעומת כ-11 אלף בשדרות.

לטענת משרד הפנים, בתקופת המלחמה והפינויים נרשמה כניסה של כ-3,900 תושבים לצפון וכ-2,250 לדרום, כאשר קריית שמונה לבדה, לאחר שנים של הגירה שלילית, רשמה לפתע כ-1,500 תושבים חדשים בין 2023 ל-2024. הדוח, כמו גם התייחסויות מקצועיות לנתונים, אינם מסבירים את הפער בין הנתונים, ולא מן הנמנע שחלקו לפחות קשור בתושבים שרשמו את עצמם בעיר לצורך קבלת הטבות הקשורות במלחמה.