דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי י"ד באב תשפ"ו 28.07.26
28.7°תל אביב
  • 23.8°ירושלים
  • 28.7°תל אביב
  • 28.6°חיפה
  • 28.8°אשדוד
  • 25.8°באר שבע
  • 29.9°אילת
  • 29.4°טבריה
  • 26.7°צפת
  • 27.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
כלכלה

דו"ח משרד הפנים: השכר ביישובי גבול הצפון נמוך בכאלף שקלים מהממוצע הארצי

השכר הממוצע ביישובי גבול לבנון עומד על כ-11,260 ש"ח; שיעור הילדים ובני הנוער נמוך בהשוואה לכלל הארץ ולעוטף עזה, שיעור בני ה-65 ומעלה גבוה יותר, וקריית שמונה מפגרת אחרי שדרות בשכר ובגידול האוכלוסייה

קריית שמונה (צילום: דוד כהן/פלאש90)
קריית שמונה (צילום: דוד כהן/פלאש90)
דוד טברסקי
דוד טברסקי
כתב חברה וכלכלה
צרו קשר עם המערכת:

תושבי קו העימות הצפוני משתכרים כ-1,000 ש"ח פחות מהממוצע הארצי ופחות מתושבי עוטף עזה. גם הפערים הדמוגרפיים ניכרים: שיעור הילדים והנוער בצפון נמוך יותר, ושיעור בני ה-65 ומעלה גבוה משמעותית. כך עולה מדוח תמונת המצב לשנת 2026 של משרד הפנים, שפורסם בשבוע שעבר.

לפי הדו"ח, השכר הממוצע ביישובי גבול לבנון עומד על כ-11,260 ש"ח, לעומת ממוצע ארצי של כ-12,250 ש"ח בשנת 2022 ולעומת שכר דומה ביישובי עוטף עזה. במועצות האזוריות הצפוניות – הגליל העליון, מעלה יוסף ומטה אשר – עומד השכר הממוצע על כ-12 אלף ש"ח, לעומת יותר מ-13 אלף ש"ח במועצות האזוריות של העוטף.

הפער בולט גם בהשוואה בין הערים. השכר הממוצע בקריית שמונה עומד על כ-9,300 ש"ח, לעומת כ-10,700 ש"ח בשדרות. שכר נמוך, של כ-10 אלף ש"ח, נרשם גם במעלות-תרשיחא ובמטולה.

על פי דו"ח של מרכז המחקר של הכנסת, שנכתב עבור יישובי קו העימות ב-2025, ב-2016 היה השכר הממוצע בקריית שמונה גבוה בכ-200 ש"ח מזה שבשדרות, ובשנים שלאחר מכן עלה השכר בשתי הערים בקצב דומה. לפי הדו"ח, המפנה חל בתקופת הקורונה: ב-2022 היה השכר הממוצע בשדרות 11,146 ש"ח – עלייה של 46% וכ-90% מהממוצע הארצי – ואילו בקריית שמונה נרשמה ירידה משמעותית.

הסיפור הדמוגרפי

בשנת 2025 התגוררו כרבע מיליון בני אדם בקו העימות הצפוני וכ-100 אלף בעוטף עזה. בנבירה בנתונים מתגלה כי המבנה הדמוגרפי של קו העימות הצפוני, הגדול משמעותית מהדרומי, שונה לרעה בהשוואה אליו ולשאר המדינה. רק 21% מתושביו הם ילדים ובני נוער עד גיל 19, לעומת 27% בכלל הארץ ובעוטף עזה. במקביל, בשנת 2024 היו בני 65 ומעלה כ־15% מתושבי קו העימות הצפוני, לעומת פחות מ-10% בכלל הארץ.

לפי הדו"ח, בין 2002 ל-2023 עלה הריבוי הטבעי בעוטף בהתמדה, מ-630 ל-1,380 תושבים בשנה. בקו העימות הצפוני, לעומת זאת, נרשמה מגמה הפוכה: לאחר כמעט שני עשורים שבהם עמד הריבוי הטבעי על מספר קבוע של כ-2,200 תושבים בשנה, הוא ירד בבת אחת בשנת 2020 לכ-1,950 ולא השתפר מאז.

לפי נתוני משרד הפנים, לאחר שנים של דשדוש, מאזן ההגירה הפנימית בשני האזורים הגיע לשיאו ב-2021, עם כ-1,300 תושבים חדשים שהגיעו לקו העימות מבחוץ. עם זאת, בהסתכלות קרובה יותר אפשר לראות שרוב הגידול בצפון הגיע למועצות, והפער בין שדרות לקריית שמונה נותר גדול; בין 2019 ל-2025 נוספו לקריית שמונה כ-1,000 תושבים בלבד, לעומת כ-11 אלף בשדרות.

לטענת משרד הפנים, בתקופת המלחמה והפינויים נרשמה כניסה של כ-3,900 תושבים לצפון וכ-2,250 לדרום, כאשר קריית שמונה לבדה, לאחר שנים של הגירה שלילית, רשמה לפתע כ-1,500 תושבים חדשים בין 2023 ל-2024. הדוח, כמו גם התייחסויות מקצועיות לנתונים, אינם מסבירים את הפער בין הנתונים, ולא מן הנמנע שחלקו לפחות קשור בתושבים שרשמו את עצמם בעיר לצורך קבלת הטבות הקשורות במלחמה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!