בג"ץ הוציא היום (שלישי) צו ביניים שעוצר את החוק להקפאת מעצר עריקים תלמידי ישיבות. בניגוד לצו על תנאי שכבר יצא נגד החוק, ונועד להקפיא את המצב הקיים באופן זמני, צו הביניים מחייב את המדינה לנמק את החלטתה, וקובע שההחלטה לא תיכנס לתוקף עד להחלטה סופית של בית המשפט לגבי תקפות החוק. תשעה שופטי בג"ץ חתומים על הצו, שבו כתבו כי "פסק הדין יינתן בהקדם".

בג"ץ דן הבוקר בעתירות נגד החוק בהרכב מורחב של תשעה שופטים. הדיון נערך בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, וללא נציג מטעם הממשלה, שלא שלחה עורך דין לייצג את עמדתה.

עו"ד יצחק ברט מהייעוץ המשפטי לכנסת אמר כי תכלית הצעת החוק המקורית הייתה שילוב תלמידי ישיבות בצה”ל, אך התוצר הסופי היה שונה לחלוטין. לדבריו, “אנחנו סבורים שהחוק שאושר לא עמד בתקנון הכנסת. הליך החקיקה לא עמד בסטנדרט הגבוה הנדרש בנסיבות העניין. החוק לא נחקק בהתאם לתקנון הכנסת”.

נציגי הממשלה, שתמכה בחוק וקידמה אותו, לא הגיעו כלל לדיון. הממשלה בחרה שלא להיעזר בעורך דין פרטי שייצג אותה, כפי שנדרש במצבים בהם היועצת המשפטית לממשלה מתנגדת לעמדת הממשלה. המשמעות היא שבדיון לא הוצגו טיעונים שהגנו על החוק.

ברט ציין כי המלצות הייעוץ המשפטי לכנסת אינן מחייבות לשיטתו, אך הודה כי תוכן החוק השתנה באופן מהותי בין הקריאה הראשונה לבין אישורו הסופי.

עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה, קרא לבית המשפט להתייחס גם לאופן שבו נחקקים חוקים. “יכול להיות שהגיע הזמן שבית המשפט יאמר את דברו על אופן החקיקה של חוקים. אני חושב שיש חשיבות לחזק את הייעוץ המשפטי של הכנסת, שחברי הכנסת יבינו את משקלו. ברור שאפשר לבטל חוקים בגלל התוכן שלהם, לאור אי-עמידה בפסקת ההגבלה, אבל צריך לדבר גם על אופני החקיקה. מבחינתנו יש פה חוק שלא עבר קריאה ראשונה. הליך חקיקה צריך לעמוד בהליך פרוצדורלי ראוי”.

הלמן הוסיף כי “החוק הזה קיצוני מחוק טל. הוא קובע שיש דין, אבל הדיין לא יכול לאכוף אותו, ופוטר בפועל מגיוס. זה חוק שלא הולם את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית”. לדבריו, “יש מלחמה עכשיו. לצבא חסרים כ־12 אלף חיילים, כמחציתם בתפקידי לחימה. זה לא הולם את תכלית החוק, ובוודאי שזה לא מידתי”.

"חוק שאינו יכול לעמוד בשום מבחן"

עו”ד חגי קלעי, שייצג את תנועת ישראל חופשית, טען כי החוק מעניק חסינות ייחודית לעריקים חרדים. “זה חוק שאין לו אח ורע, שנותן חסינות לעריקים חרדים. לא היה משהו דומה לו, שאומרים שיש חובה חוקית אבל אין אכיפה. גם כך האכיפה והמעצרים בהיקפים זעומים. אין 80 אלף עריקים בבתי הכלא, אין גם 800 עריקים בבתי הכלא. יש עצורים בודדים שנעצרים בכל פעם למספר ימים ומשוחררים”.

קלעי הוסיף: “הממשלה אומרת שהיא מסרבת לקיים את החוק, מסרבת לקיים את פסיקות בג”ץ, ושאם אינה יכולה לעשות את זה בחקיקה ישירה, היא תעשה זאת בחקיקה שמעקרת את האכיפה. לקחו את הצעת החוק הממשלתית, שפטורה מקריאה ראשונה, מחקו את כל תוכנה ואז מילאו אותה בתוכן של חבר כנסת שבמקרה הוא גם יו”ר הוועדה”.

המשנה לנשיא העליון נעם סולברג בדיון בעתירות נגד הקפאת מעצרי עריקים חרדים, 28 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עו”ד עודד גזית, שמייצג את יו”ר האופוזיציה יאיר לפיד, אמר: “היו תשע שנים לחוקק את החוק הזה, אז לומר עכשיו שזו הוראת שעה כי אין זמן לחוקק, זה לשים ללעג ולקלס. לא נתקלנו בחוק כל כך בוטה, מפלה, מבזה ומתועב, שקובע במדינת ישראל דין פלילי שונה לאנשים לפי ההשתייכות הפוליטית שלהם”.

לדבריו, “הסיבה שהממשלה לא התייצבה פה להיות מיוצגת בייצוג פרטי היא כי כולם יודעים שזה חוק מתועב שלא יכול לעמוד בשום מבחן. הרמטכ”ל לא קבע שהמעצרים יפגעו בגיוס. להפך, בצבא אמרו שהם תורמים לו”.

עו”ד איתן הברמן, שייצג את מפלגת ישראל ביתנו, קשר בין החוק לעקרון השוויון. “מגילת העצמאות מבטיחה שוויון זכויות גמור לכל אזרחיה. האמירה הזו היא הצ׳רטר של מייסדי המדינה, ברגע הדרמטי של הקמת המדינה וההכרזה עליה כמדינת העם היהודי. בסיס השוויון עמד אז לנגד עיני המייסדים, והוא מלווה אותנו בכל הרמות עד עצם היום הזה בפסיקת בית המשפט העליון, ברמה המוסרית וגם ברמת היהדות עצמה”.

הברמן הוסיף כי “שש כנסות, מהכנסת ה-20 עד הכנסת ה-25 כולל, לא הצליחו להתמודד עם סוגיית הגיוס. מה קורה עכשיו בהוראת השעה? לא מתמודדים עם הסוגיה המרכזית שחובה על הכנסת לטפל בה מוסרית, משפטית ולאור הפסיקות. החוק הזה ידעו כולם שהוא לא יעמוד".

עו"ד ענר הלמן, נציג היועמ"שית, בדיון בעתירות נגד הקפאת מעצרי עריקים חרדים, 28 ביולי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

עו"ד עמית מור, שמייצג את אחים לנשק, טען גם כי כמה מחברי הכנסת שהצביעו בעד החוק היו בניגוד עניינים. “יש כאן פגיעה קשה בשלטון החוק. חוק עם אנומליה חוקתית שאומר שצריך להפעיל סנקציות פליליות לשם אכיפה, אבל הן לא יופעלו על אוכלוסייה מסוימת. עקרון החוקיות מתבסס על השוויון”.

לדבריו, "היה גילוי מסוים לגבי 18 חברי הכנסת של ש”ס ויהדות התורה. בניגוד להוראות האתיקה והפסיקה, הם השתתפו בהצבעה בוועדת החוץ והביטחון ב־12 ביולי, ובהם גם חברי הכנסת ינון אזולאי ופורוש, שהכריזו שהם בניגוד עניינים. ההצבעה עברה ברוב של שמונה מול שבעה, כך שאילו היו מורידים אותם בשל ניגוד העניינים, תוצאת ההצבעה הייתה אמורה להיות הפוכה".

מהומה בדיון במליאת הכנסת על חוק הקפאת מעצרי עריקים (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)