הכנסת אישרה היום (רביעי) את החוק להקפאת מעצרי תלמידי ישיבות, בתום דיון סוער. "מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה", נכתב בחוק, "נקבע בזה הסדר מיוחד, בהוראת שעה, להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם".

החוק מתייחס לתלמידי ישיבות שהמועד שבו נדרשו להתייצב להליך הגיוס הוא בין 1 ביולי 2023 לתחילת הוראת השעה. אלו יהיו פטורים לא רק ממעצרים, אלא מכל הליך חקירה או אכיפה בעבירות מרידה, עריקה או העדר מן השירות שלא ברשות לפי חוק השירות הצבאי.

עד מתי החוק תקף?
בחוק כתוב כי תוקפו הוא עד 30 בנובמבר 2026 – ארבעה וחצי חודשים מהיום, וכחודש לאחר הבחירות הקרובות לכנסת. עם זאת, בפועל הוא אמור לחול לזמן ארוך יותר. מרגע הכרזת הבחירות, המצב המשפטי הקיים בכל התחומים מוארך אוטומטית למשך 3 החודשים הראשונים של הכנסת הבאה, כך שהוראת השעה אמורה לחול עד ינואר 2027.

מי מוגדר תלמיד ישיבה בחוק?
לפי הוראת השעה, תלמיד ישיבה מוגדר כמי שלומד תורה באופן קבוע, 45 שעות בשבוע לפחות, או 40 שעות אם מדובר בכולל. התלמיד לא רשאי לעסוק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה, וראש הישיבה שבה הוא לומד מחויב להודיע מדי חודש לצה"ל אם אותו תלמיד הפסיק ללמוד.

מי יחליט מי יזכה להכרה?
שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות המוכרות בחוק, רשימה שתפורסם באינטרנט ישיבה תיכלל ברשימת הישיבות אם מנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך מטעמו הצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים באופן סדיר. השר גם יקבע את אמות המידה לתנאים להסרת ישיבה מהרשימה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ויקבע תקנות שיורו איך לנהוג בתלמידי ישיבה שהוסרה.

מי שאמור להיות אחראי לבדיקת תלמידי הישיבות באופן פרטני הוא צה"ל. לפי הוראת השעה, תוקם ועדה ובה שלושה חברים: קצין בדרגת אלוף משנה לפחות שיעמוד בראש הוועדה, ואותו ימנה הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר), ושני קצינים בדרגת סגן אלוף לפחות, שאותם ימנה ראש אגף כוח האדם בצה"ל. הפרקליט הצבאי הראשי יקבע את דרכי הפנייה לוועדה ואת האופן שבו היא תבדוק את הפניות.

ההיבט הזה להצעת החוק זכה לביקורת חריפה מצד הרמטכ"ל אייל זמיר. במכתב ששלח אתמול לראש הממשלה בנימין נתניהו, אמר כי לצה"ל אין כל "יתרון יחסי, כלים או מומחיות" בבחינת הקריטריונים לפטור המוגדרים בהצעת החוק, וטען שמנגנון ועדת הקצינים יפגע בלגיטימציה ובאמון המשרתים ויסיט קשב ומשאבים מהמשימות המבצעיות.

מי אמור לפקח על עמידת הישיבות בחוק?
שר הביטחון אמון לפי החוק על הסמכת בודקים. הוא רשאי להסתייע במנגנון הביקורות של משרד החינוך. אם בודק יגלה כי בישיבה מסוימת קיימת אי נוכחות חוזרת של 20% אחוזים או יותר מתלמידיה, ייתן התראה לראש הישיבה בעניין, ואם התנהל זו תימשך –  הישיבה תוסר מרשימת הישיבות, ותינתן לתלמידיה הזדמנות להירשם בישיבה אחרת.

אילו קשיים משפטיים מעלה החוק?
הצוות המשפטי לוועדת החוץ והביטחון פרסם ביום ראשון חוות דעת ביקורתית לגבי החוק, הטוענת כי הוא מפלה לרעה את הציבור שאינו חרדי. "הסדר זה מונע הליכים משפטיים ומעניק חסינות מסנקציות פליליות לתלמידי הישיבות בשל אי-מילוי חובת התייצבות", נכתב בה, "בעוד שסנקציות אלה נותרות בעינן כלפי הציבור הכללי".

חוות הדעת אומרת כי ייתכן ששילוב בין הקפאת ההליכים הפליליים לסנקציות כלכליות היה מקל על הקושי המשפטי, אך בפועל מדובר ב"פטור מגזרי מחובותיו של חוק שירות ביטחון, מבלי להציב משקולת מאזנת בצדה השני של המשוואה".

עתירות הוגשו היום נגד החוק לבג"ץ, מטעם מפלגות 'יש עתיד' ו'ישראל ביתנו' וארגונים אזרחיים.