נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע על הענקת עיטור הנשיא למקבץ הראשון לשנת 2026, לאישים שתרמו תרומה ייחודית למדינת ישראל.

עיטור הנשיא, שמוענק החל משנת 2012 ביוזמת הנשיא דאז שמעון פרס, ניתן למי שבזכות עשייתם, כישוריהם, שירותם או בכל דרך אחרת תרמו תרומה יוצאת דופן למדינת ישראל או לאנושות. הנשיא הרצוג מינה עם כניסתו לתפקיד ועדה ציבורית מייעצת בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס פרופסור יורם דנציגר, במטרה שתמליץ מעת לעת על מועמדים ראויים לקבלת העיטור. בהמשך השנה יוענקו עיטורים לאישים מובילים נוספים מהארץ ומהעולם.

מקבלי העיטור שעליהם הודיע הנשיא:

יונה אליאן קשת

שחקנית המכהנת כיושבת ראש איגוד אומני ישראל. מובילה מאבקים לשמירה על זכויות האומנים ואנשי הבמה ושיפור מצבם הכלכלי והסוציאלי. אליאן גילמה עשרות תפקידי מפתח בתיאטראות המובילים בארץ, ובהם הקאמרי, הבימה ותיאטרון בית ליסין, וזכתה בין השאר בפרס למפעל חיים בתיאטרון הישראלי ופרס אמ"י למפעל חיים.

בראיון ל'דבר' באוקטובר האחרון אמרה אליאן קשת: "יש דיסוננס גדול בין האומנים שאנשים רואים בטלוויזיה – שהם אולי מאית האחוז מהאומנים – לבין אלה שלא מצליחים לשרוד את המצב הנוכחי. 99.9% מהאומנים בישראל מתקשים לגמור את החודש. השתתפתי במשלחות שפנו לשרי אוצר, לראשי ממשלות, לשרי תרבות – וזה לצערי לא עזר. תרבות היא נשמת החברה, זה מה שהחזיק אותנו כעם, אבל היום אין לזה מספיק הבנה, לא ביחס ולא בתקציבים".

חוסאם חאיק

מומחה לננוטכנולוגיה וביו-רפואה, פרופסור בטכניון וחוקר במכון 'ראסל ברי'. חאיק הקים בטכניון קבוצת מחקר בינלאומית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לאבחון מחלות מוקדם באמצעות סמנים בדרכי הנשימה. הישגיו זיכו אותו בשורת פרסים, בהם מענק מארי קירי, בחירה לרשימת 35 המדענים הצעירים של MIT, פרס ינאי ופרס הומבולדט. ב-2025 נבחר כעמית באקדמיה האמריקנית הלאומית לממציאים.

מולי להד

פרופ' לפסיכולוגיה במכללה האקדמית תל-חי, נחשב לחוקר ומומחה מוביל בעל שם עולמי בחוסן, פסיכוטראומה, התמודדות עם פוסט טראומה וסיוע בחירום. להד, תושב קריית שמונה ומייסד המרכז הבינלאומי למניעת מצבי לחץ (CSPC) בתל-חי, פיתח מודלים חדשניים המשמשים אנשי מקצוע בארץ ובעולם. המרכזיים שבהם: המודל האינטגרטיבי להתמודדות ולחוסן, ופרוטוקול טיפול בטראומה המבוסס על מנגנוני התמודדות טבעיים. לאורך השנים יישם את שיטותיו באזורי אסון גלובליים, ולאחר טבח 7 באוקטובר תרם רבות בבניית מערכי סיוע רחבים באמצעות הכשרת אנשי מקצוע בכל רחבי הארץ. להד זכה בשורה של פרסים, בהם אות הוקרה מארגון הבריאות העולמי.

חפציבה ליפשיץ

פרופסור, ראשת התכנית ללימודי תואר שני בחינוך מיוחד – רב גוניות קוגניטיבית (מוגבלות שכלית) באוניברסיטת בר-אילן. ראשת מעבדת 'סגול' לחקר וקידום הנגשת השכלה אקדמית לבוגרים עם רב גוניות קוגניטיבית וראשת מעבדת 'אתאל' לחקר וקידום אנשים עם מוגבלות שכלית. מחקריה של ליפשיץ הפריכו מוסכמות רפואיות ישנות והוכיחו כי בניגוד למקובל בעבר, היכולות הקוגניטיביות ומנת המשכל של אנשים עם מוגבלות שכלית ותסמונת דאון אינן נעצרות בילדות, אלא ממשיכות להתפתח ולהשתנות גם לאורך שנות הבגרות. על בסיס מחקריה ייסדה פרופ' ליפשיץ את פרויקט 'עוצמות' לשילוב אקדמי מלא של בוגרים עם מוגבלות שכלית בהשכלה הגבוהה.

יוסי לשם

איש עמק המעיינות ובעבר מנכ"ל החברה להגנת הטבע, הוא מהדמויות הבולטות והמוכרות בתחום הצפרות והאקולוגיה בישראל ובעולם. לשם הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד ומנהל את המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון. מחקריו של לשם על נדידת ציפורים יושמו בשטח והובילו להפחתת תאונות אוויריות, וכן לפיתוח הדברה ביולוגית בחקלאות באמצעות עופות דורסים – מהלך שצמצם משמעותית את השימוש בחומרי הדברה. לשם יזם רשת קשרים בינלאומית ואזורית של צפרים עם מדינות שכנות וברחבי העולם.

אייבי מוזס

מכהן מאז 1989 בהתנדבות כיושב ראש ארגון נפגעי פעולות איבה. באפריל 1987 נפגע מוזס קשה בפיגוע שבו מחבל השליך בקבוק תבערה על מכוניתם של משפחת מוזס סמוך לכפר הפלסטיני חבלה. בפיגוע נרצחו אשתו עופרה ובנו טל בן ה-5. שנתיים לאחר מכן הצטרף לארגון ומאז כיהן בוועדות ציבוריות רבות וייצג את קול הניצולים בכנסת. בשנת 2021 נבחר להשיא משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל כאות הוקרה על פועלו לטיפוח החוסן החברתי והערבות ההדדית בישראל. 

זיוה מקונן

פעילה חברתית מקהילת עולי אתיופיה, מייסדת ומנכ״לית תנועת 'אימהות על המשמר', הפועלת נגד אלימות וגזענות כלפי יוצאי אתיופיה בישראל, ואחת מהדמויות הבולטות בקידום שוויון והכלה של בני הקהילה. מקונן ניהלה במשך שנים את אגודת יהודי אתיופיה, ובין היתר פעלה לתיעוד שמות הנספים בעלייה דרך סודן, ולקידום תוכניות ייחודיות לחיזוק השוויון במערכת החינוך ובצה”ל.

משה ניסים

כיהן בין היתר כשר המשפטים, שר האוצר, שר התעשייה והמסחר וסגן ראש הממשלה. החל מ-1959, אז נבחר לחבר הכנסת הצעיר בתולדות המדינה, הוביל ניסים מהלכי חקיקה, בראשם השלמת חוק יסוד השפיטה, ומילא תפקיד מרכזי ביישום תכנית הייצוב הכלכלית של שנות השמונים וברפורמות במיסים ובשוק ההון. לאורך שנות פעילותו הציבורית והחברתית, פעל עו"ד ניסים לשמירה על מערכת המשפט וכבודה ופעל לגישור והסכמות רחבות בסוגיות חוקתיות. לאחר פרישתו מהפוליטיקה מילא תפקידים ציבוריים נוספים, בהם עמידה בראש ועדה שגיבשה המלצות בנושא הגיור בישראל וחברות בוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה.

חיים סבתו

רב, מייסד וראש ישיבת ההסדר 'ברכת משה' במעלה אדומים. נחשב לאחת הדמויות הבולטות המשלבות בין עולם התורה לעולם ההגות והספרות. סבתו, שנולד ב-1952 בקהיר למשפחת רבנים, עלה לישראל לאחר שמשפחתו גורשה ממצרים עקב מעצרו של אביו שהיה פעיל ציוני. הוא התגייס לצה"ל כלוחם ולחם במלחמת יום כיפור בקרבות הבלימה של השריון ברמת הגולן. סבתו פרסם שבעה ספרים, בהם רומנים וספרי עיון, ובהם – 'תיאום כוונות', 'כעפעפי שחר' ו'בואי הרוח' שזכו להצלחה רבה, תורגמו לשפות שונות והיו לרבי מכר. ספרו 'תיאום כוונות', בו מתאר את חוויותיו מהמלחמה עובד לסרט קולנוע. על פועלו הספרותי זכה בין השאר בפרס ספיר לספרות, פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים, פרס ניומן, פרס עמינוח ופרס יצחק שדה לספרות צבאית.

יהודה עדר

מוזיקאי, מייסד ונשיא בית הספר למוזיקה 'רימון'. הגיטריסט המיתולוגי של להקת 'תמוז'. את בית הספר 'רימון' הקים לפני ארבעים שנה, וכיהן כמנהלו הראשון ומאז הקמתו עומד בראש מסלול הכתיבה וההלחנה. לצד פעילותו החינוכית היה חבר בלהקות 'תמוז' ו'דודה', ובמשך כארבעה עשורים פעל כמפיק מוזיקלי, מעבד ויועץ אמנותי. בין היתר היה שותף לדרכו האמנותית של מאיר אריאל, והפיק אלבומים מרכזיים של שלמה ארצי. בנוסף היה שותף להקמת בית הספר 'מוזות' ביפו, המיועד לנוער בסיכון, וחבר בחוג ידידי 'כפר איזון', המסייע לצעירים המתמודדים עם פגיעות בעקבות שימוש בסמים.

אוריאל רייכמן

פרופסור למשפטים, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי) הנושאת את שמו. רייכמן ייסד את המרכז הבינתחומי בשנת 1994, מה שלימים הפך לאוניברסיטה הפרטית הראשונה בישראל. לצד פעילותו האקדמית עסק בקידום רעיונות חוקתיים וציבוריים וכיהן כחבר כנסת בכנסת ה-17 לתקופה קצרה. על עשייתו האקדמית והציבורית זכה בין השאר בפרס רוברט וג׳ואן בנדטסון לדיפלומטיה ציבורית מטעם אוניברסיטת טאפטס, פרס המועצה להשכלה גבוהה, ופרס מפעל חיים מטעם הוועידה הבינלאומית של ה'ג'רוזלם פוסט'.

נשיא המדינה הודיע אישית לכל אחד מהזוכים על בחירתם, ובכל אחת מהשיחות שקיים אמר לזוכים: "בכל שנה מחדש אני נפעם מהאנשים שבזכות פועלם, מחויבותם ותרומתם מחזקים את החברה הישראלית. מקבלי עיטור הנשיא מבטאים את ערכי הנתינה, האחריות והערבות ההדדית שעליהם מושתתת מדינת ישראל. אני מודה לכם על עשייתכם החשובה ועל הדוגמא האישית שאתם מעניקים לכולנו".

אייבי מוזס השיב לנשיא: "אני מקבל את השיחה הזו ממך כשאני נמצא לצד 250 תלמידים שעומדים להתחיל את כיתה א' – כולם ילדים שאיבדו את היקר להם מכל במערכות ישראל. זה רגע מרגש מאוד עבורי שמזכיר לי את החשיבות של המשימה שאנחנו נושאים על כתפינו – ללוות את הילדים האלה, לחזק אותם ולתת להם תקווה".

יהודה עדר אמר לנשיא בשיחתם: "לאורך הדרך האמנתי בכוחה של המוזיקה לחבר בין אנשים, ואני מתרגש ומודה על הבשורה המשמחת הזו. זו דרך שמלווה אותי שנים רבות וארוכות".