צו חדש באוסטרליה יחיל על שליחים בכלכלת הפלטפורמה שכר מינימום שעתי של בין 31.3 דולר אוסטרלי (כ-66.3 שקלים) ל-32 דולר אוסטרלי (כ-67.8 שקלים), בתלות בכלי הרכב, וכן ישפר את תנאי עבודתם. שכר המינימום הכללי באוסטרליה עומד על 26.44 דולר אוסטרלי (כ-56 ש"ח). הצו ייכנס לתוקף ב-17 באוגוסט וצפוי לפי סוכנות הידיעות רויטרס להועיל לכ-250,000 עובדים.
הצו חל על עובדים שמוגדרים במעמד משפטי של "מעין שכירים", שמבצעים דרך אפליקציה משלוחים של אוכל, משקאות ומצרכי סופרמרקט. לפי הצו החדש, עובדים אלו יקבלו את שכר המינימום השעתי עבור הזמן מקבלת העבודה עד להשלמת המסירה ללקוח. הם לא חייבים לקבל את שכר המינימום עבור כל שעה בפועל – אלא בחישוב על פני תקופה של עד 21 יום.
הפלטפורמות יידרשו גם לספק "רמת כיסוי מינימלית סבירה" לביטוח תאונות אישיות, אם כי לפי 'רויטרס' הצו לא ציין מהי רמת הכיסוי המינימלית. העובדים יידרשו לבטח את כלי הרכב שלהם על חשבונם.
זכויות נוספות שהעובדים מקבלים בצו הן גישה לקבוצת משוב, שתאפשר להם להציג חששות ושאלות; הליך ברור יותר לפתרון סכסוכים; וזכות לתקופה שבה העובד בוחר שלא לקבל עבודות (ללא תשלום).
מו"מ ארוך בין איגוד העובדים לפלטפורמות
לפי האתר האוסטרלי 'The Conversation', הצו הוא תוצאה של מו"מ שנמשך כמעט שנתיים בין איגוד עובדי התחבורה האוסטרלי לבין שתי הפלטפורמות הגדולות, 'Uber Eats' ו'DoorDash', במסגרת ההליכים בנציבות לעבודה הוגנת (Fair Work Commission).
הנציבות היא בית הדין באוסטרליה שמסדיר ומכריע בסוגיות של יחסי עבודה במדינה. המעמד המשפטי של "מעין שכירים" הוגדר באוסטרליה ב-2024 בחקיקה, ואז גם הוסמכה הנציבות להסדיר סטנדרטים מינימליים לתנאי עובדים אלו.
בהצהרה משותפת שפרסמו אתמול (שלישי) איגוד העובדים ושתי הפלטפורמות הגדולות, אמרו כי הסטנדרטים החדשים יספקו "רשת ביטחון כלל-תעשייתית למאות אלפים, תוך שמירה על הגמישות הנמצאת בלב העבודה-לפי-דרישה". מזכ"ל האיגוד, מייקל קיין, אמר כי הסטנדרטים החדשים הם "מובילים בעולם".
המצב בעולם ובישראל
הצו מגיע כחודשיים אחרי החלטת ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) לאשר לראשונה אמנה של זכויות לעובדי כלכלת הפלטפורמה. המדינות שיאשררו את האמנה יתחייבו להבטיח לעובדים אלו זכויות כמו הזכות להתאגד בארגוני עובדים ולנהל משא ומתן קיבוצי, הזכות לסביבת עבודה בטוחה ובריאה, ומניעה של אפליה, אלימות והטרדה (לרבות מצד לקוחות).
מעמדם המשפטי של עובדי כלכלת הפלטפורמה נתון למחלוקת משפטית ופוליטית בעולם, וגם בישראל. במסגרת 'תיק וולט', שנידון בבית הדין לעבודה בישראל במשך שנים, נידונה בקשה של שליח להכרה בשליחים בפלטפורמה כשכירים, ולכן כזכאים לשכר מינימום ולזכויות סוציאליות.