בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (שני) את ערעור בית הדפוס עמנואל בראשון לציון וקבע כי החברה פגעה בהתארגנות עובדיה ותידרש לשלם פיצויים על סך 500 אלף שקלים להסתדרות. בית הדין הבהיר כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג בבית הדפוס, וקבע כי על ההנהלה לנהל עם נציגות העובדים משא ומתן לקידום הסכם קיבוצי על פי חוק.

פסק הדין הנוכחי קיבל את הקביעות של בית הדין האזורי לעבודה מדצמבר 2025, שלפיהן בית הדפוס פעל באמצעות מנהליו לפגוע במאמצי העובדים להתאגד. ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי אילן איטח, שפסק בתיק, קבע כי החברה התבטאה נגד ההתארגנות. זאת בניגוד להלכה שנקבעה ב'פסק דין פלאפון' ב-2013, שלפיה למעסיק אסור להתבטא בנוגע להתארגנות עובדיו.

השופט איטח קבע שהחברה פיטרה את אחד מחברי ועדת הפעולה בשל ניסיון ההתאגדות, לאחר 17 שנות העסקה; איימה עליו בתביעה של מאות מיליוני שקלים; וכן ניסתה לפטר פעיל נוסף בהתארגנות מאותה הסיבה. עוד נקבע כי החברה ניסתה לשכנע את חבר הוועד שפיטרה לחזור לעבודה, בתמורה להכשלת ניסיון ההתאגדות ולמחיקת התביעה נגדו. משאותו עובד סירב לכך, החברה פעלה באופן אקטיבי להחתים את העובדים שהצטרפו להסתדרות על הודעות ביטול הצטרפות, בניגוד לחוק.

הפיצויים בהליך זה נפסקו לטובת ההסתדרות, שעתרה נגד בית הדפוס, אך בפסק הדין נכתב כי ייתכן כי ייתכן שגם לעובדים בית הדפוס שנפגעו מהתנהלות המעסיק עומדת הזכות לתבוע פיצויים אישיים בנפרד.

חומרת הפגיעה מצדיקה פיצוי גבוה

החברה טענה כי סכום הפיצויים שהושת עליה עשוי לסכן את קיומה, שכן היא מצויה גם כך בהפסדים. בית הדין הארצי דחה טענות אלה וקבע כי החברה כלל לא הציגה נתונים המעידים על מצבה הכלכלי הבעייתי.

בית הדין הדגיש כי בקביעת גובה הפיצויים במקרה של פגיעה בהתארגנות, על בית הדין לקחת בחשבון את גודל החברה ומצבה הכלכלי, אך גם פרמטרים כמו מספר הפגיעות בהתארגנות, חומרתן, השלב שבו מצויה ההתארגנות, זהות הגורמים המעורבים בפגיעה מטעם המעסיק ואופן התנהלות המעסיק לאחר הפגיעה.

במקרה זה קבע בית הדין כי החברה ביצעה שלוש פגיעות חמורות בהתארגנות: פיטוריו של חבר ועד הפעולה והתניית חזרתו לעבודה בהכשלת המהלך; זימונו של פעיל נוסף לשימוע לפני פיטורין כ-20 דקות לאחר שהביע תמיכה בהתארגנות; והפעלת מכבש לחצים באמצעות מנהלים בכירים על עובדים לבטל את חברותם בהסתדרות. הפרות חוק אלה, קבע, מצדיקות את סכום הפיצוי הגבוה.

"סכום זה משקף את חומרת הפגיעות שנמצאו, את אופיין המתמשך והמצטבר ואת הצורך בהרתעת הרבים (מעסיקים) מפני פגיעה בחופש ההתארגנות, ולא פחות מכך ואולי אף יותר – את הצורך בהרתעת היחיד (החברה)", כתב השופט איטח. "יש להביא בחשבון כי עד למועד זה החברה לא נעתרה לבקשת ההסתדרות לפתוח במשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם קיבוצי, באופן המלמד כי פגיעתה בהתארגנות לא הייתה נקודתית בלבד, אלא הייתה לה השלכה ממשית ומתמשכת על מימושה בפועל".

בית הדין דחה גם את בקשת החברה לפרוס את סכום הפיצויים לתשלומים של 5,000 שקלים בחודש. עם זאת, קבע כי אין מניעה שהצדדים יגיעו ביניהם להסכמה על פריסת תשלומי הפיצויים.

את ההסתדרות ייצגו בהליך עורכות הדין רחלי גולדפלד ועדית דוידוביץ'.