כמעט שלוש שנים עברו מאז חשיפת פרשת 'סלייס', שנחשבת להונאה הגדולה ביותר בתולדות המדינה. קרוב ל-900 מיליון שקלים נעלמו מחסכונותיהם של כ-7,500 לקוחות 'סלייס גמל', בית השקעות המתמחה בקרנות השלמות, לאחר שהועברו דרך סוכני ביטוח וגורמים נוספים לקרנות בחו"ל. עד כה רוב מוחלט של הקורבנות לא קיבלו את כספם חזרה, ואיש מהמעורבים לא נידון לזמן מאחורי סורג ובריח.

התקדמות נעשתה בחודשים האחרונים במישור המשפטי, ותביעות חדשות הוגשו נגד חשודים בגניבה ובעלי התפקידים בחברה. אך ההתקדמות בהליכי השבת הכספים איטית, ואוזל התקציב של המנהל המורשה שהמדינה מינתה כדי לדאוג ללקוחות.

לדברי משה קאשי, מנהל המחלקה הפיננסית בארגון 'לובי 99' המלווה את נפגעי סלייס, "מנקודת המבט של החוסכים, אפשר לתאר את מה שקרה בחודשים האחרונים במילה אחת: כלום. עברו שלוש שנים והכסף לא התחיל להגיע. בינתיים אנשים יוצאים לפנסיה, אנשים מידרדרים לעוני ורעב, ויש אנשים שנפטרים ללא הכסף".

ברמה הפלילית לא ידוע על התקדמות כלל, אף שיש חשדות חמורים לגניבה, הלבנת הון, שיתוף פעולה עם גורמים עברייניים ורשלנות. "המשטרה כבר 3 שנים סוגרת תלונות שמוגשות ואומרת 'יש חקירה סמויה'", אומר קאשי, "מה סמוי פה? יש לנו שמות של כל המעורבים בפרשה וכל הפרטים. כבר 3 שנים חקירה סמויה כשהכול ידוע? בשנה שעברה בדיון בכנסת נציגת המשטרה שהגיעה לדיון בכלל לא הכירה את הפרשה. הגשנו ערעור נגד סגירות התיקים של המתלוננים בידי המשטרה".

מיליונים מכספי לקוחות "הועלמו" לכיס האישי

את סוג ההונאה שעליה מדובר אפשר להבין מכתב התביעה נגד אשכול גיא שנצר, שאליו הועברו כ-347 מיליון שקלים, קצת יותר משליש מהכספים שהיו בסלייס. ה"אשכולות" הם חלוקה של כספי סלייס החסרים שערך הניהול המורשה של החברה – לפי האנשים או הגופים שהיו אחראים לגיוסם מהלקוחות. שנצר הוא המנהל של כרמל ארגמן השקעות, שגייסה כסף מלקוחות סלייס עבור קרנות השקעה.

התביעה מציגה רשת מסועפת ומסובכת של העברות כספים וגופים פיקטיביים. הכספים הגיעו לקרנות שונות, בהן קרן GLI, קרן spark וקרן SUPERVISION, שבפועל כולן בבעלות כזו או אחרת של גיא שנצר. סוכנים גבו "דמי טיפול" בשיעורים גבוהים של 10% עבור פעולות שאסור לגבות עבורן דמי טיפול כלל, כמו העברה לקרן השתלמות בניהול אישי.

לפי התביעה, שנצר העלים כ-25 מיליון דולר, שמיקומם אינו ידוע, ומתוכם לקח מיליוני דולרים לכיסו האישי. הוא העביר כ-50 מיליון דולר לצורך הלוואה להשקעת נדל"ן בניו יורק, ללא ביטחונות ובריבית נמוכה, וכ-11 מיליון דולרים נוספים לקרן נוספת בשם Shayna, שהייתה בעיקר בבעלותו. עוד העביר כספים לקרן שהשקיעה בבית מלון ובמרפאות בארצות הברית. 7.2 מיליון דולרים נוספים הועברו לחברה גיאורגית, שלפי ההסכם לא חויבה להחזיר את הכספים לקרנות – ו-45% ממניות אותה חברה עברו אליו.

כשנחשפה הפרשה שנצר סגר את חשבונות הבנק של הקרנות, והעביר עשרות מיליונים נוספים למקורביו. בחקירה טען כי אין לו מידע על פעילות הקרנות שהפעיל בעצמו, ולאחר מכן העביר רק מעט מהמידע שהיה בידיו, כשחלק מהמידע שכן מסר התברר כשקרי.

"מה שווה התחייבות שאי אפשר לממש?"

המדינה מינתה לאחר חשיפת הפרשה את רו"ח אפי סנדרוב למנהל מטעמה לסלייס. המנהל המורשה וצוות הניהול המורשה עסקו ב-3 השנים האחרונות באיתור כספי הלקוחות ובניסיונות להשיבם בתהליכים משפטיים. סנדרוב דרש מבעל השליטה העיקרי בסלייס, שמעון גולדברג, להעביר 71 מיליון שקלים לחברה, סכום הערבות שעליו היה חתום. גולדברג התחייב להעביר את הסכום, אך קיים "פלונטר" משפטי בקשר למנגנון שיגבה את התשלום בפועל.

סלייס תחת הניהול המורשה לוותה מהמדינה כ-20 מיליון שקלים, אך הכסף אזל. לאחר שבאוצר אישרו הלוואה נוספת, ועדת הכספים לא אישרה את ההלוואה בסך 13 מיליון שקלים. בינתיים הניהול המורשה מנהל תביעות בהיקף של יותר מ-1.6 מיליארד שקלים.

דיווחי סנדרוב מהחודשים האחרונים מעידים על התקדמות מסוימת ביחס לחלק מה"אשכולות". בין היתר, אושר הסדר להשבת 91% מהכספים באחד מ"אשכולות" החברה, זה שהיה קשור לסוכן הביטוח אודי אביטל; ובית המשפט פסל הסכם פשרה בעייתי שקודם באשכול 'פינברט' דרך עו"ד איתן ארז. זאת לצד בקשות להכריז כי חלק מהסוכנים שהפרו צווים אשמים בביזיון בית המשפט.

קאשי סקפטי לגבי ההליכים. "אני מעריך שעד שייצא משהו מהתביעה מול בעלי השליטה ובעלי התפקידים, זה ייקח לפחות 5-6 שנים, אם בכלל". הוא מתייחס לכסף שלא חזר מגולדברג: "בעל השליטה חתם על התחייבות להשלמת הון עצמי של סלייס, אבל מה שווה התחייבות אם אי אפשר לממש אותה?"

לובי 99 פנה עם חלק מהחוסכים לבג"ץ, כדי שהמדינה תשקול לתת ערבות לנפגעים שכבר בגיל פרישה, אך בג"ץ הודיע שיכריע לאחר שתאושר תוכנית כללית להשבת הכספים. "השופטת האחראית הבטיחה לפני מספר שבועות שתאשר הסדר, לאחר שנתיים. אנחנו ממשיכים לחכות".

גם לרגולטור חסר כסף

קאשי מבקר גם את חוסר הגיבוי הכלכלי של המדינה לניהול המורשה: "סנדרוב הוא המנהל הכי מסור שהיה אפשר לבקש למקרה הזה, וגם הצוות שלו. אבל צריך לממן את התהליכים האלה". יו"ר ועדת הכספים ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) לא אישר הלוואה נוספת לניהול המורשה, ולדעת קאשי, זה קשור להיעדרותה של רשות שוק ההון מהדיון. "אם ראש רשות שוק ההון עמית גל היה בא ואומר שצריך את הכסף, הוא היה עובר. אבל הוא מרחיק את עצמו מהאירוע, והנפגעים נשארו מופקרים".

רשות שוק ההון היא הגוף הממשלתי שהיה אחראי לפקח ולמנוע הונאות מהסוג של סלייס, או לפחות לוודא שהן נבלמות לפני שהן פוגעות באלפי לקוחות. היא מפקחת על יותר מ-3 טריליון שקלים, סכום גבוה יותר מכל גוף רגולטורי אחר, כולל המפקח על הבנקים והרשות לניירות ערך. אלו סכומים שנמצאים בין היתר בקרנות פנסיה, ביטוח והשתלמות. הונאת סלייס מציבה סימן שאלה לגבי יכולת הפיקוח של הרשות בפועל.

"הפרצה הפיקוחית שאפשרה את תרמית סלייס נותרה בעינה", טוען קאשי, "שום דבר לא תוקן. במצב הנוכחי אי אפשר להבטיח שזה לא יחזור על עצמו". לדבריו: "צריך לעשות שינוי במבנה הפיקוח על הגופים המוסדיים בפרט, ובמבנה הרגולציה הפיננסית בכלל".

בתקציב 2026 קוצץ תקציב רשות שוק ההון. השכר הממוצע בה נמוך יותר מבגופים דומים לה: לפי נתונים מ-2022, השכר החודשי הממוצע ברשות שוק ההון עמד על כ-16.8 אלף שקלים לעומת 28.6 אלף שקלים ברשות לניירות ערך ו-35.7 אלף שקלים בבנק ישראל. גם איוש התקנים נמוך, ועמד ב-2022 על 77.3% בלבד.

תגובת רשות שוק ההון: "רישיונות רבים נשללו או בתהליך שלילה" 

ברשות שוק ההון השיבו לטענות בכתבה: "היו נציגים בדיונים שמצאנו לנכון שנוכחותנו תסייע. חשוב לזכור שהמנהל המורשה פועל מטעמנו, אך הוא מינוי של בית המשפט ואינו עובד של הרשות".

ברשות רואים חשיבות בכך שיהיה להמשך פעילות המנהל המורשה ש"כבר הוכיחה עצמה כיחידה שמסייעת דה פקטו בהשבת כספי החוסכים". ביחס לפרצות השיבו ברשות כי "כבר לפני כשנה הרשות ביצעה תיקונים בתקנות המסדירות את ניהול קופות הגמל שבניהול אישי. רישיונות רבים כבר נשללו או מצויים בהליכי שלילה". ברשות מסכימים עם הטענה שתקצובה הנוכחי לא תואם את היקף פעילותה.

תגובת המשטרה: "לא מוסרים פרטים"

ממשטרת ישראל נמסר ל'דבר': "במשטרת ישראל הוגשו מספר תלונות בעניין ומעבר לכך איננו מוסרים פרטים בדבר קיומן או אי קיומן של חקירות ואין בכך כדי לאשר או להכחיש את עצם קיומן".