משרד האוצר מציע לצמצם את תקציב רשות שוק ההון, אחד מגופי הפיקוח הפיננסים החשובים בישראל, ב-3% ל-141 מיליון שקלים, לאחר שעמד על 145.3 מיליון שקלים ב-2025. זאת לאחר שנראה שהחלה דווקא מגמת גידול מתון בתקציב בשנתיים האחרונות. כאשר בוחנים את השינוי הריאלי בתקציב (בחישוב עליית המחירים וגידול האוכלוסיה) מדובר בצמצום של 6.5%, ובהשוואה לעליה שחלה ב-2025 בכספים אותה מנהלת הרשות (עליה של למעלה מ-200 מיליארד שקלים בשנה) מדובר בשחיקה של קרוב ל-10%.
החולשה שנחשפה ב'סלייס'
רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מפקחת על ענפי הביטוח, הפנסיה, ושירותים פיננסים כמו קרנות השתלמות וקופות גמל להשקעה. הרשות הוקמה ב-2016, אז הפכה מאגף במשרד האוצר לרשות עצמאית באחריות שר האוצר, והיא מפקחת על מעל 3 טריליון (3,000 מיליארד) שקלים, שרובם חסכונות פנסיונים ואחרים של הציבור.
בשנים האחרונות עלתה רשות שוק ההון לכותרות בעקבות פרשת "סלייס" : ב-2023 התברר כי סוכנים הונו אלפי לקוחות וגנבו 850 מיליון שקלים מחסכונותיהם דרך 'סלייס גמל' המפוקחת על ידי רשות שוק ההון. מהפרשה עולה כי רשות שוק ההון כשלה בתפקידה כמפקחת. פניות על סלייס הגיעו לרשות כבר ב-2022, ולקח להם קרוב לשנה לעצור את הזרמת הכספים לקרנות מהן "נעלמו" חסכונות הנפגעים. התקנות של קופת גמל בניהול אישי (IRA) היו פרוצות ואפשרו לסוכני הביטוח הגנבים לבצע את ההונאה, כאשר חלק מסוכנים אלה כבר ריצו בעבר מאסר על עבירות דומות וחזרו לפעול כסוכני ביטוח.
הצמצום הצפוי בתקציב מדאיג, בין היתר בגלל שברשות שוק ההון הזהירו לפני שנה שאין להם מספיק משאבים לבצע את עבודת הפיקוח שלהם נאמנה, בדיון על פרשת סלייס בוועדת הכספים. "אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים, אבל יש לנו משאבים מוגבלים" טען נציג הרשות רמי עזריה. "המטרה שלנו היא להגן על הציבור ולהשיב להם את הכספים" הוסיפה יעל רגב, יועצת בכירה לממונה על שוק ההון, "כרגע אנחנו מסיטים את רוב משאבי הרשות לטיפול בפרשה, למרות שאין לנו הגדלה בתקציב ובתקנים".
שכר נמוך, איוש נמוך
רשות שוק ההון לא היחידה שסבורה שהתקציב שלה נמוך. מבקר המדינה מצא בינואר 2024 חוסרים תקציביים ברשות, לצד כשלים מהותיים בעבודת הפיקוח שלהם (הדוח בחן את התקופה הקודמת לפרשת סלייס). הרשות לניירות ערך המפקחת על המסחר בניירות ערך (כמו מניות ואגרות חוב פרטיות) פיקחה ב-2022 על 680 מיליארד שקלים עם תקציב של 192 מיליון שקלים. רשות שוק ההון פיקחה על סכום גדול פי 3 (2.2 טריליון שקלים) עם שליש מהתקציב (73 מיליון שקלים). תקציב בנק ישראל שבין היתר מפקח על הבנקים ומערכות התשלומים, שהוערכו ב-2022 בכ-2 טריליון שקלים, פעל עם תקציב של 1.07 מיליארד שקלים. על אף שהסכומים גדלו הפערים מתארים גם את המצב כיום.
ב-2022 השכר החודשי הממוצע ברשות שוק ההון עמד על כ-16.8 אלף שקלים לעומת 28.6 אלף שקלים ברשות לניירות ערך, ו-35.7 אלף שקלים בבנק ישראל. גם איוש התקנים נמצא נמוך, ועמד ב-2022 על 77.3% בלבד. הרשות מתמודדת עם תחרות קשה על כלכלנים רלוונטים, ולטענתה גם אם הייתה מצליחה לאייש את התקנים שלה היא הייתה זקוקה לגידול של מעל ל-50% בתקנים.
ביחס להתנהלות הרשות, מצא המבקר כי בין השנים שנבדקו (2015-2022) הטילה הרשות עיצומים בסך 4.2 מיליון שקלים בלבד (כ-500 אלף בשנה בממוצע). סכום זה מזערי עד כדי אפסי ביחס לטריליונים אותה מנהלת הרשות, ולא יוצר הרתעה של ממש. הניצול התקציבי של הרשות היה נמוך על אף החוסר התקציבי הראשוני, והיא פעלה עם מערכת ממוחשבת מיושנת שהגבילה את יכולת פעולתה.
ההשפעה הרוחבית
הפיקוח על הביטוח והפנסיה הוא קריטי, גם בעבור אזרח הבודד שעלול ליפול להונאה וסומך על פיקוח המדינה, אבל גם בשביל היציבות והצמיחה הכלכלית במשק. אי יציבות בשוק ההון מקרינה על המשק כולו, ולאירועים נקודתיים עלולה להיות משמעות רוחבית.
חוסר יציבות פיננסי, ופרשות כמו סלייס שמוכיחות אותו, משפיעים גם על תמחור הסיכונים של השקעה בישראל. סמוטריץ' טען שהוא רוצה להפוך את ישראל למעצמה פיננסית, אך בו בעת משרדו מתכנן קיצוץ שעלול לגרום למשבר כלכלי חמור, או כמו שאמר על נפגעי סלייס "לפעמים סיכונים מתממשים" . גם ללא קריסה, החלשת רגולטור קריטי כמו רשות שוק ההון צפוי עלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בהשקעות בישראל ובצמיחה שלה. במצב זה, כנראה ש-7,500 נפגעי סלייס לא יהיו האחרונים.
