לקראת חגי תשרי מפרסם משרד החקלאות וביטחון המזון את נתוני האספקה והצריכה של מאכלי החג הפופולריים. מהנתונים עולה כי ההיערכות לראש השנה משנה באופן ניכר את דפוסי הקנייה של הישראלים, ובשבוע שלפני החג מזנק הביקוש למוצרים המזוהים עם שולחן החג, בהם בשר, עוף, דגים ופירות, שחלק גדול מהם מגיע מהחקלאות המקומית.

לפי נתוני המשרד, בשבוע הקניות שלפני ראש השנה בשנה שעברה נרשמה עלייה של 77% במכירות בשר בקר, 52% בדגים, 35% בעוף ו-71% בתפוחים. כ-16% מכלל הרימונים הנמכרים בישראל לאורך השנה נמכרים בשבוע שלפני ערב החג.

לצד העלייה העונתית בביקוש, הנתונים מציירים תמונה רחבה יותר של הרגלי התזונה בישראל: צריכת העוף המקומית גבוהה במיוחד ביחס לעולם, מרבית הדגים מגיעים מיבוא, ותפוחים ורימונים ישראליים ממשיכים לתפוס מקום מרכזי בשוק המקומי וביצוא.

צריכת הדגים עולה לקראת החג; 94% מהדגים הנצרכים בישראל מיובאים

ממוצע אספקת הדגים לנפש בישראל עומד על כ-20 ק"ג דג שלם. לאחר "פילוט" מדובר בכ-9 ק"ג בשנה בממוצע, שהם כ-179 גרם דג "מפולט" לאדם בשבוע. כ-28% מכמות זו הם דגים טריים.

מדי שנה נרשמת עלייה בצריכת הדגים בשבוע שלפני ערב החג. לפי נתוני סטורנקסט, בשנה שעברה נרשם בשבוע זה גידול של כ-52% בכמות הדגים שנמכרה ברשתות השיווק, לעומת שבוע ממוצע בשאר ימות השנה. הדגים שהובילו את המכירות בתקופה זו היו אמנון וסלמון, שהיוו כ-39% וכ-38% מהמכירות, בהתאמה.

ארגון מגדלי הדגים דיווח על עלייה של 25% בביקוש לקרפיון מתחילת אוגוסט. בסך הכול צפויים מגדלי הדגים המקומיים לשווק כ-600 טון קרפיון, 550 טון דגי אמנון, 200 טון דגי בורי, 100 טון בס וכ-350 טון דגי בריכות נוספים, בהם לברק, ברמונדי, פורל, מוסר, דניס בריכות ואדמונית.

אספקת דגי המאכל בישראל גדלה בעשור האחרון בכ-44%. ב-2025 עמדה האספקה הכוללת על כ-88.5 אלף טון, במונחי דג אכיל (מפולט), לעומת כ-61.6 אלף טון בשנת 2016. כ-94% מהדגים הנצרכים בישראל, שהם כ-83 אלף טון, מיובאים, רובם קפואים. כ-4.8 אלף טון נוספים מקורם בחקלאות המים המקומית, המייצרת דגים טריים בלבד.

חקלאות המים המקומית מייצרת כיום דגי מאכל בשתי שיטות עיקריות: כ-90% מהדגים מגודלים בבריכות דגים, וכ-10% מגודלים במתקנים אינטנסיביים שמאפשרים בקרה מדויקת ושליטה על שלבי הגידול. כאלף טון נוספים מקורם בדיג בים התיכון ובכנרת. משרד החקלאות וביטחון המזון מעודד את הציבור לצרוך בתקופת החגים דגים טריים מתוצרת ישראלית.

על פי נתוני המשרד לשנת 2025, צריכת הדגים השנתית בישראל עומדת על כ-20 ק"ג לנפש במונחי דג שלם, בדומה לממוצע באיחוד האירופי. לפי נתוני ארגון OECD, הממוצע העולמי עומד על כ-21.7 ק"ג דג שלם לנפש בשנה. המדינות המובילות בצריכת דגים הן מלזיה (55.4 ק"ג לנפש), קוריאה הדרומית (54.8 ק"ג לנפש) ונורווגיה, שם עומד הממוצע על 53 ק"ג לנפש.

בשר ועוף: זינוק במכירות לקראת ראש השנה

מנתוני משרד החקלאות עולה כי אספקת בשר בקר, טרי וקפוא, בשנת 2025 עמדה על כ-20.2 ק"ג לנפש בממוצע. מדובר בעלייה של כ-7% לעומת השנה הקודמת. היצע בשר הבקר בשנת 2025 נאמד בכ-201 אלף טון. בשבוע הקניות לקראת ראש השנה חלה עלייה של כ-77% בכמות בשר הבקר הנמכרת ברשתות השיווק, בהשוואה לשבוע ממוצע במהלך השנה.

אספקת בשר הבקר לנפש בישראל גבוהה מהממוצע במדינות ה-OECD, שעומד על כ-13.4 ק"ג לנפש בשנה. לפי נתוני הארגון, המדינות המובילות בעולם בצריכת בשר בקר הן ארגנטינה (31.1 ק"ג לנפש), ארה"ב (23.2 ק"ג לנפש) ואוסטרליה, שם עומדת הצריכה על 21.9 ק"ג לנפש.

מנתוני משרד החקלאות עולה כי צריכת העוף בישראל בשנת 2025 עמדה על כ-51 ק"ג לנפש. אספקת העוף לשוק הישראלי עומדת על כ-600 אלף טון ומגיעה מייצור מקומי בלבד. בענף העוף המקומי (פטם) פועלים כיום כ-590 מגדלים. לפי ניתוח נתוני המכירות ברשתות השיווק שביצעו סטורנקסט ומשרד החקלאות, בשבוע הקניות לקראת ראש השנה 2025 צריכת העוף עלתה בכ-35% לעומת שבוע ממוצע במהלך השנה.

צריכת העוף בישראל היא בין הגבוהות בעולם. על פי נתוני ה-OECD, הממוצע העולמי לצריכת עוף עומד על 21.9 ק"ג לנפש בשנה בלבד, פחות ממחצית מהצריכה הממוצעת בישראל. את המקומות הראשונים יחד עם ישראל חולקות ארה"ב (35 ק"ג לנפש), פרו (34 ק"ג לנפש) ואוסטרליה, שם צורכים בממוצע 31.5 ק"ג לנפש.

רימונים, תפוחים, יין ודבש: מאכלי החג במספרים

יבול הרימונים בעונת 2026 מוערך בכ-40 אלף טון. אספקת הרימונים בישראל עומדת על כ-2.8 ק"ג לנפש בשנה בממוצע, והיא כוללת רימון טרי ומוצרים כדוגמת מיץ. בשבוע שלפני ערב החג נרשם גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק: הכמות הנמכרת בשבוע זה מהווה כ-16% מסך הכמות הנמכרת במהלך השנה.

ענף הרימונים הישראלי התפתח מאוד בעשורים האחרונים. בעבר התרכז הענף בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם. לפני כ-25 שנה פותחו במינהל המחקר החקלאי – "מכון וולקני" – זנים מוקדמים המאפשרים להתחיל לשווק את הפרי כבר בקיץ, הן לשוק המקומי והן ליצוא. בין הזנים שפותחו: "עמק", "עכו" ו"שני".

הזן המרכזי בעונת הרימונים הוא "וונדרפול", זן מוכר ואהוב בקרב הצרכנים בישראל ובעולם. כמחצית מיבול "וונדרפול" משווקת בשוק המקומי וכמחצית מיועדת ליצוא.

עם העלייה בביקוש לרימונים בארץ ובעולם וכניסתם של זנים חדשים, גדל הענף מכ-3,500 דונם לפני 25 שנה לכ-20 אלף דונם של מטעים מניבי פרי וכ-1,000 דונם של מטעים צעירים בשנת 2025. בענף פועלים כ-200 מגדלים ברחבי הארץ.

רימונים משווקים שלמים או כגרגרים באריזות מוכנות, וכן כמיץ טבעי, במשקאות אלכוהוליים, בגלידות ובמוצרים נוספים. יצוא הרימונים מישראל עמד בשנים האחרונות על כ-5,000–6,000 טון בשנה.

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ-20 אלף דונם של מטעי תפוחים נושאי פרי. בישראל משווקים מדי שנה כ-123 אלף טון תפוחים. היבול המקומי בשנה שעברה עמד על כ-60 אלף טון, ויבוא התפוחים לישראל בשנת 2025 עמד על כ-63 אלף טון, שהגיעו בעיקר מאיטליה, מארצות הברית ומצרפת.

הישראלי הממוצע צורך כ-12.5 ק"ג תפוחים בשנה, ובשבוע הקניות לקראת ראש השנה חלה עלייה של כ-71% בצריכה לעומת שבוע ממוצע במהלך השנה. הזנים העיקריים המשווקים בישראל הם "סמיט" (ירוק), "חרמון סטרקינג" (אדום), "מוזהב" (צהוב), "פינק קריספי" (ורוד-ירוק) ו"גאלה" (אדום).

ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים, שזקוקים למנות קור כדי לייצר פרי. "קו מנות הקור" הצפין במהלך העשורים האחרונים והענף המקומי הושפע מכך. כ-90% מהתפוחים המיוצרים בישראל גדלים בצפון הארץ, בהרי הגליל והגולן, בגובה של 600 מטר לפחות.

יין ודבש: צריכה נמוכה ביחס לעולם וירידה בתפוקת הדבש

מנתוני מועצת גפן היין עולה כי הישראלים צורכים בממוצע כ-6 ליטר יין לנפש בשנה. זהו נתון נמוך בהשוואה למדינות העולם, בפרט למדינות אירופה ולארה"ב. לשם השוואה, לפי נתוני הארגון הבינלאומי לגפן ויין, בצרפת צריכת היין עומדת על כ-40 ליטר בשנה. בפורטוגל, שיאנית העולם בצריכת יין לנפש, עומד הנתון על כ-62 ליטר.

בישראל נטועים 70 אלף דונם של ענבי יין. הריכוזים הבולטים נמצאים ברמת הגולן, בגליל העליון, במישור החוף הדרומי ובהרי יהודה וירושלים. ייצור היין הישראלי עומד על כ-50 מיליון בקבוקי יין בשנה וכ-11 מיליון בקבוקי תירוש. ב-65% מהכרמים בישראל נטועים זני ענבים אדומים. הזנים הפופולריים ביותר הם קברנה סוביניון, קריניאן ומרלו.

יינות ישראליים זכו לאורך השנים במדליות, ובהן מדליות זהב, בתחרויות יין בין-לאומיות. בעשור האחרון גדל יצוא היין הישראלי והגיע לשיא של כ-65 מיליון דולר בשנת 2024. בשנת 2025 חלה ירידה של כ-10% ביצוא, שעמד על כ-59 מיליון דולר, בין היתר על רקע העלאת המכסים על יצוא לארצות הברית. עם זאת, ארצות הברית נותרה יעד היצוא המרכזי של היין הישראלי, והיא מהווה יותר מ-70% מסך היצוא. יעדים מרכזיים נוספים הם צרפת, בריטניה, קנדה וגרמניה.

לפי נתוני משרד החקלאות וביטחון המזון, בישראל משווקים כ-6,500 טון דבש בשנה. צריכת הדבש מגיעה לשיאה בתקופת חגי תשרי ובחודשי החורף. הישראלי הממוצע צורך כ-700 גרם דבש בשנה, לעומת כ-1.5 ק"ג בממוצע במדינות אירופה.

תפוקת הדבש בישראל עמדה ב-2025 על כ-2,500 טונות – ירידה של 34.2% לעומת השנה הקודמת. הדבש הופק מכ-128 אלף כוורות, היבול הממוצע עמד על כ-20 ק"ג לכוורת, וערכו הכולל נאמד בכ-56 מיליון שקלים. במקביל, מחיר הדבש ליצרן עלה ב-6.7% לעומת 2024. הייצור המקומי הושפע בעיקר מהבצורת ומהירידה בפריחה בשנתיים האחרונות, וכן מהמלחמה המתמשכת. האספקה לשוק המקומי ב-2025 הושלמה באמצעות יבוא של כ-2,900 טונות דבש.