משרד החינוך פרסם אתמול (שלישי) במפתיע את תוצאות מבחני המיצ"ב המציגות תמונה עגומה ביותר. לדוגמא, רק 3% מכלל הנבחנים במדעים וטכנולוגיה (כיתה ט') עומדים בדרישות תוכנית הלימודים.

במקצועות האחרים שנבחנו, מתמטיקה ואנגלית, מספר הנבחנים גבוה יותר: 37% במתמטיקה ו-36% באנגלית. במבחן בעברית, שעליו נבחנו תלמידים דוברי ערבית, נמצא כי רק 20% מהנבחנים עומדים בדרישות תוכנית הלימודים. תוצאות אלו נוספות על התוצאות הנמוכות של תלמידי ישראל במבחני פיז"ה, שפורסמו מוקדם יותר אתמול.

משרד החינוך מאשים את הגוף שעורך את המבחנים

משרד החינוך הודיע כי התוצאות פורסמו בהתאם להנחיית שר החינוך יואב קיש, והן הוצגו כפי שהועברו מראמ"ה (הרשות הארצית למדידה והערכה, האחראית בין היתר על המיצ"ב), "ללא התייחסות או אישור של משרד החינוך לנתונים ולמשמעויות העולות מהם". כרגע המשרד לא עושה בנתונים שימוש פדגוגי, בשל "טענות מקצועיות משמעותיות שהעלה המשרד ביחס לאופן הצגת התוצאות ולתהליכי העבודה" של ראמ"ה.

המשרד הודיע גם כי "אופן הצגת התוצאות ושיקוף הממצאים בדו"חות, וכן תהליכי העבודה של ראמ"ה מול המשרד, מצויים בבדיקה מקצועית חיצונית שמקיים פרופ׳ עמי מויאל, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה".

זו אינה המחלוקת הראשונה בין המשרד וקיש לבין ראמ"ה, שבראשה עומד ד"ר גל אלון. במאי האחרון קיש סרב לפרסם את תוצאות מבחן המיצ"ב של תלמידי שכבה ט' באנגלית, שהיו ככל הנראה נמוכות. גם אז טען קיש כי אי פרסום התוצאות נבע ממחלוקות מקצועיות בין המשרד לראמ"ה. אלון וראמ"ה טענו אז שהפרסום נמנע מסיבות פוליטיות.

תלמידים עניים מצליחים פחות

ציוניהם של התלמידים הדרוזים היו יחסית גבוהים לשאר קבוצות התלמידים: הציון הממוצע במבחן באנגלית עמד על 316 נקודות לעומת 300 נקודות בממוצע, 310 נקודות במבחן במדעים וטכנולוגיה לעומת 300 נקודות בממוצע ו-29% מהתלמידים הדרוזים עומדים בדרישות תוכנית הלימודים בעברית, לעומת 11% מהתלמידים הבדואים.

תוצאות המבחנים מראות את הקשר בין מצבם הכלכלי-חברתי של התלמידים לבין תוצאות המבחן. כך, נמצא כי במתמטיקה הקבוצה בעלת הציון הנמוך ביותר הייתה תלמידים דוברי עברית מרקע חברתי-כלכלי נמוך (285 נקודות בממוצע).

שתי קבוצות אחרות שקיבלו ציונים נמוכים, תלמידים בדואים ותלמידים חרדים, עומדות על ממוצע זהה של 279 נקודות בממוצע. הן אומנם אינן מסווגות כתלמידים בעלי רקע כלכלי- חברתי, אך מדובר בציבורים עניים יחסית לכלל האוכלוסייה, בממוצע. הממוצע הארצי עמד על 300 נקודות.

גם במבחן בעברית לתלמידים דוברי ערבית ניכר אותו קשר: ממוצע הציונים של תלמידים מרקע כלכלי גבוה עמד על 313 נקודות בממוצע, לעומת 290 נקודות בממוצע לתלמידים מרקע כלכלי חברתי נמוך. במבחן באנגלית הקבוצה עם ממוצע הנקודות הגבוה ביותר היא התלמידים הדרוזים (316 נקודות בממוצע), ואחריה נמצאת התלמידים הערבים מרקע כלכלי חברתי בינוני, שמספר הנקודות הממוצע שלהם זהה לממוצע של תלמידי החינוך הממלכתי, 311 נקודות בממוצע.

המבחנים התקיימו במקצועות מתמטיקה, אנגלית, מדעים וטכנולוגיה ועברית לתלמידים דוברי ערבית. כלל המבחנים הם לתלמידי שכבה ו', למעט המבחן במדעים וטכנולוגיה שנעשה לתלמידי שכבה ט'. אלו מבחני המיצ"ב הראשונים שנעשו במקצועות אלו מאז 2019-2018.

"הניסיון להאשים את המדידה – הסטת הדיון מהמציאות"

'הקואליציה להצלת החינוך הממלכתי', התארגנות שהוקמה לקראת הבחירות הקרובות בהשתתפות ראשי רשויות וגורמים בתחום החינוך, מסרה כי "זו כבר לא נורת אזהרה, זו אזעקת חירום. הניסיון להאשים את ראמ"ה, את המדידה או את המלחמה הוא ניסיון להסיט את הדיון מהמציאות. כשמבחנים ישראליים ובינלאומיים מציגים את אותה תמונה – הבעיה אינה במי שמודד, אלא במערכת שנמדדת ומתרסקת. אי אפשר לצופף כיתות, לשחוק מורות ומורים ולהפלות את החינוך הממלכתי-עברי באלפי שקלים לתלמיד – ואז להתפלא כשההישגים מתרסקים".

בקואליציה התייחסו במרומז גם לטענת קיש ומשרד החינוך כי התוצאות הנמוכות במבחני פיזה נובעות מכך שהמבחנים נערכו בזמן מלחמה. "אחריות משרד החינוך היא לחנך, ללמד ולהקנות ידע וכלים, גם בזמן מלחמה. בתפקיד הזה, המשרד והעומד בראשו נכשלו. התלמידות והתלמידים לא נכשלו, ראמ"ה לא נכשלה, המדיניות נכשלה".