תוצאות מבחן פיז"ה 2025 מציגות תמונה קשה מאוד של ההישגים של תלמידי ישראל. 54% בלבד מהתלמידים בני ה־15 הגיעו לפחות לרמת המיומנות הבסיסית במתמטיקה, 59% בקריאה ו־60% במדעים. כדאי להתעכב לרגע על משמעות הנתונים: כמעט מחצית מבני ה־15 בישראל אינם מגיעים לרמת המיומנות הבסיסית במתמטיקה, וארבעה מכל עשרה אינם מגיעים אליה בקריאה ובמדעים. בשלושת התחומים נרשמו הציונים הנמוכים ביותר של ישראל מאז החלה להשתתף במבחני פיז"ה.

אך ממצאי המבחן הבינלאומי מעידים לא רק על הישגים נמוכים, אלא גם על פערים גדולים מאוד בין קבוצות האוכלוסייה. במתמטיקה הגיעו לרמת המיומנות הבסיסית 23% בלבד מהתלמידים דוברי הערבית, לעומת 62% בקרב שאר הנבחנים; בקריאה – 25% לעומת 68%; ובמדעים – 32% לעומת 67%.

האם זו באמת הפתעה?

לפני חודשים אחדים פורסמו תוצאות מבחני תנופה (המיצ"ב) לכיתות ט', וכבר אז עלה אותו דפוס – רמת הישגים נמוכה, ולצד זה פערים משמעותיים. למשל – בשפת אם, רק 44% מהתלמידים בבתי ספר דוברי עברית עמדו בדרישות תוכנית הלימודים, לעומת 19% בבתי ספר דוברי ערבית. באנגלית השיעורים נמוכים אף יותר – 27% לעומת 9% בהתאמה.

מבחן פיז"ה, אם כן, אינו חושף בעיה חדשה, אלא מחזק תמונה שעולה שוב ושוב ממדידות שונות. אפשר להתווכח על מבחן כזה או אחר, על שיטת המדידה או על נקודת הזמן שבה נערך המבחן. אבל כאשר מדידות שונות, ארציות ובינלאומיות, מצביעות שוב ושוב לאותו כיוון, קשה להתייחס לתוצאות כאל אירוע נקודתי. הן משקפות בעיה מערכתית ומתמשכת, שאינה נעלמת עם פרסום הדו"ח הבא.

בהתייחסויות לתוצאות המדאיגות של מבחן פיז"ה, משרד החינוך הדגיש כי המבחן נערך לאחר כמעט שנה וחצי של מלחמה. אכן, למלחמה יש השפעה עמוקה על מערכת החינוך, והיא יכולה להסביר חלק מהירידה בתוצאות. אך היא אינה יכולה להסביר את עצם קיומם של הפערים בין אוכלוסיות, שקדמו לה בשנים רבות, וניכרים לאורך זמן במדדים שונים.

מערכת חינוך אינה יכולה להסתפק בהעלאת הממוצע הארצי. כאשר ההשתייכות לקבוצת אוכלוסייה קשורה באופן כה ברור לסיכוי של תלמיד להגיע לרמה הלימודית הנדרשת, זה נוגע לשוויון ההזדמנויות שמערכת החינוך מצליחה להעניק. השלכות הפערים לא מסתיימות עם סיום בית הספר: הם עלולים לצמצם את ההזדמנויות של תלמידים בהמשך דרכם ולהעמיק את הפערים שכבר קיימים בחברה.

המידע מונח, ועכשיו נדרש לעבור מידיעה לפעולה. שיפור ההישגים וצמצום הפערים צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי, עם יעדים מחייבים, אחריות ברורה לתוצאות, מדידה חיצונית, ומענים אפקטיביים שמגיעים לכל תלמיד. המשימה היא כפולה – להעלות את רמת ההישגים של כלל התלמידים, ובאותו זמן לשבור את הקשר בין הרקע שממנו ילד מגיע לבין סיכוייו להצליח במערכת החינוך.

המבחן הבא לא צריך לספר שוב על אותו מצב. הוא צריך להראות שהשינוי כבר התחיל.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת 'יכולות' הפועלת לצמצום פערים לימודיים, למניעת נשירה ולקידום שוויון הזדמנויות בחינוך.