שרשרת גילויים חדשה, שהחלה עם פרסום תחקיר "הארץ" לפני כשלושה שבועות, שופכת אור על אירועים משמעותיים שהתרחשו בימים שקדמו ל-7 באוקטובר. בניגוד לחלק מהכותרות, עדיין לא ברור אם הועברה לנתניהו ולמערכת הביטחון אזהרה קונקרטית על מתקפת הפתע של חמאס. מנגד, הפרסומים חושפים את עומק הקונספציה במערכת המדינית והביטחונית, ואת האופן שבו מבצע ההונאה של חמאס עיוור לחלוטין את ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם גרסתו של נתניהו, שלפיה ביקש לנקוט מדיניות התקפית יותר מזו שהציע הדרג הביטחוני, הופרכה לעת עתה.

מה נחשף?

בקצרה, אלה הפרטים החדשים שמוסיפים הפרסומים על הימים שקדמו לטבח:

• "הארץ": בכיר פת"ח לשעבר סופיאן אבו זיידה, המכונה בתחקיר "עיני פחם", קיבל מסר ישיר שהוכתב לו מסינוואר, שלפיו "ישראל צריכה לצפות לרעידת אדמה ('זילזל')". המסר הועבר למוחמד בן זאיד, שליט איחוד האמירויות, שהעביר אותו לישראל בשני ערוצים: לראש השב"כ ב-15 בספטמבר, ובשיחה ישירה של 45 דקות עם נתניהו בטלפון מוצפן בסוף החודש. לשכת ראש הממשלה הכחישה לחלוטין את קיומה של השיחה. לפי התחקיר, נתניהו לא העביר את המידע לדרג הביטחוני.
• כאן 11: כמה חודשים לאחר הטבח שוחח בן זאיד עם ראש ה-CIA על האזהרה שנתן לנתניהו. לפי הדיווח, מדובר היה באזהרה כללית מפני אפשרות של התפרצות אלימה.
• חדשות 12: השיחה בין בן זאיד לנתניהו נועדה לוודא שראש הממשלה קיבל את המידע וכי הנושא נמצא בטיפול.
• "ניו יורק טיימס": מקורות אישרו לעיתון את עצם קיומה של השיחה בין בן זאיד לנתניהו, שבה נאמר כי "חמאס שוקל התקפה גדולה". לא היה ברור אם הכוונה למתקפת טילים או למתקפה קרקעית. בכירים לשעבר במערכת הביטחון אמרו לעיתון כי נתניהו לא העביר את המסר. בפגישה בנושא עזה שנערכה ב-1 באוקטובר, האזהרה לא הוזכרה, לפי פרוטוקול הפגישה שהגיע לידי העיתון. הפרוטוקול מראה כי נתניהו ביקש לשמור על השקט בעזה, בין היתר מחשש לפגיעה במגעים עם סעודיה, והתנגד להצעה לתקוף בכירים בחמאס שקידמו טרור בגדה המערבית.
• "אטלנטיק": ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל הגיע לישראל ב-26 בספטמבר במטוס פרטי, במיוחד כדי להזהיר מפני התלקחות בעזה. כאמל הזהיר כי חמאס נערך למתקפה משמעותית, והפציר בישראל לתת לארגון הקלות כלכליות כדי למנוע הסלמה. לא ידוע את מי בדיוק פגש. לפי התחקיר, הגעת המטוס לנתב"ג אומתה באמצעות נתוני מעקב אחר טיסות.
• חדשות 13: מסמכים מהערכות המצב האחרונות בשבועיים שלפני טבח 7 באוקטובר מראים כי ב-27 בספטמבר נתניהו הונחה לצמצם את ההסלמה ולהרחיב את השימוש בהטבות הומניטריות, בדגש על כניסת פועלים. בדיון האחרון, שנערך ב-1 באוקטובר, הוזכרה ההזדמנות להסכם עם סעודיה, ולשכת ראש הממשלה הנחתה לשמור על פעילות ביטחונית "אפקטיבית ושקולה". גם בדיון זה דובר על הרחבת ההטבות ההומניטריות וקידום ההסדרה האזרחית מול חמאס. לפי המסמכים, לשכת נתניהו הורתה להיערך לתקיפת בכירים בחמאס בהתאם להמלצת השב"כ, בדגש על האחראי בעזה להתססת גזרת יהודה ושומרון. עם זאת, מקורות שהשתתפו בדיון אמרו לחדשות 13 כי נתניהו נמנע לבסוף מלהכריע בסוגיה.

בתגובה לפרסומים מלשכת נתניהו יצאה כאמור הכחשה גורפת ומפורטת ואף איום בתביעה על שלומי אלדר – שטרם יצאה לפועל. איחוד האמירויות פרסמו הודעה לפיה הם מעבירים מידע ביטחוני בערוצים מתאימים, אך לא פרסמו הכחשה ישירה של השיחה.

האם זו הייתה "ידיעת זהב"?

לפי הפרסומים, סביבת ראש הממשלה קיבלה לכאורה שתי התרעות על אפשרות של מתקפה. אבל כדי להבין את משמעותן, צריך לבחון גם את ההקשר שבו ניתנו ואת תוכנן המדויק. באותם ימים התנהל משא ומתן עקיף בין חמאס לישראל על הקלות כלכליות לעזה, תחת איום בהסלמה ומהומות יזומות של חמאס לאורך גדר המערכת. בסוף ספטמבר הושגו הבנות שהביאו להגדלת מספר הפועלים הנכנסים לישראל, להכנסת כסף קטארי ולהפסקת המהומות.

במסמכי שלל שנמצאו במהלך המלחמה התייחסה הנהגת חמאס במפורש להונאה שקדמה למתקפה. יצירת הרושם שחמאס מעוניין ביציבות ובשיפור המצב הכלכלי ברצועה הייתה חלק ממבצע הונאה רחב יותר, שכלל הבלגה והכלה ונועד לשכנע את ישראל שהתנועה אינה מעוניינת בעימות. לאחר הטבח התייחסו גם בכירים בחמאס למרכיבי ההונאה הזאת.

בהקשר הזה, וכל עוד לא ידוע מה היה תוכנן המדויק של ההתרעות, קשה לנתק לפחות חלק מהן מהמשא ומתן שהתנהל באותם ימים ומהאיתותים שחמאס עצמו העביר לישראל. מסר שמקורו בסינוואר, שנמסר במקביל למגעים על הקלות כלכליות ובזמן שחמאס מפעיל לחץ בגבול, יכול היה להיקרא בזמן אמת כחלק מאותו מהלך, בוודאי לאחר שההקלות הושגו והמהומות נפסקו.

ייתכן שמידע נוסף שיתפרסם ישנה את התמונה. תמליל ההתרעות עשוי להצביע על אזהרה קונקרטית יותר, ובמיוחד בכל הנוגע להתרעה שהגיעה ממצרים ושמקורה אינו בסינוואר. גם פרטים נוספים על המשא ומתן בין ישראל לחמאס עשויים לצייר תמונה אחרת. אבל נכון לעכשיו, קשה לראות בהתרעות האלה "ידיעת זהב" ברורה שפוספסה.

הקונספציה והאחריות

אלא שהמשמעות העיקרית של הגילויים האחרונים היא אסטרטגית. הם מחזקים את הביקורת על הדרג הביטחוני, ובעיקר על הדרג המדיני ובראשו ראש הממשלה בנימין נתניהו, באשר לתפיסה שקדמה למתקפה ולכישלון העמוק של 7 באוקטובר. הם גם חושפים עד כמה עמוקים היו המגעים והתקשורת בין חמאס לבין ממשלת ישראל ערב הטבח.

ההנהגה הישראלית נפלה במלואה בהונאה שבנה חמאס, ואת המידע שהתקבל פירשה בתוך המסגרת שהארגון עצמו ביקש לטעת: שחמאס מעוניין בהסדרה, ביציבות ובשיפור המצב הכלכלי ברצועה. מערכת היחסים שנבנתה במשך שנות כהונתו של נתניהו, תמהיל של סבבי לחימה קצרים, משא ומתן עקיף והסדרה באמצעות כסף והקלות, היא המסגרת שבתוכה שובצו גם פרטי המידע שהגיעו ערב המתקפה.

התפיסה שלפיה ניתן לנהל את העימות עם חמאס ולייצב לאורך זמן את היחסים עמו באמצעות הסדרה אזרחית הייתה עמוקה, והופיעה גם במסמכים רשמיים של לשכת ראש הממשלה. לפי הפרסומים, נתניהו אף נמנע מלהכריע בהצעה לסיכול בכירים בחמאס ערב המתקפה. הוא לא היה רק שחקן בתוך השיטה הזאת. הוא היה אחד מאדריכליה המרכזיים.

הגילויים האחרונים מחדדים גם עד כמה רב עדיין הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למחדל 7 באוקטובר. פרוטוקולים, החלטות ואירועים משמעותיים ברמה הטקטית והאסטרטגית טרם נחשפו לציבור. בהיעדר בירור ציבורי מלא ומסודר, התמונה נבנית מטפטוף של מסמכים, עדויות ותדרוכים, שכל אחד מהם חושף רק חלק ממנה.

ייתכן שכאשר התמונה תהיה שלמה יותר, היא תיראה אחרת מזו שהתקבעה עד כה בדעת הקהל. עד שתקום ועדת חקירה שתוכל לבחון את החומר כולו באופן שיטתי, המידע ימשיך לצאת באופן חלקי, דרך הגורמים שמחזיקים בו ובתזמון שהם בוחרים, ולא כחלק מבירור ציבורי כולל.