
הברית בין ארצות הברית לאוקראינה הידרדרה לשפל לאחר שהנשיא דונלד טראמפ השעה את יישום הסנקציות החדשות על רוסיה, ועל פי דיווחים, ממשלו מעכב אישור להעברת טילי פטריוט לאוקראינה והגביל את הסיוע הלווייני לצבאה – דווקא בשבוע שבו גברו התקיפות הרוסיות על העורף האוקראיני.
יחסיו של טראמפ עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ידעו עליות ומורדות בשנתיים האחרונות. בעוד הנשיא הרפובליקני התרברב לעיתים קרובות ביחסיו עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הוא המשיך לתמוך צבאית בקייב. אולם נראה כי היחסים בין ארה"ב לאוקראינה הידרדרו לשפל חדש, שעלול להטות את מאזן המלחמה לטובת רוסיה ולסכן את האינטרסים הביטחוניים של ארצות הברית ברחבי העולם, כפי שציינו כתבי סוכנות הידיעות AP.
"ברגע זה, הדברים נראים שחורים יותר מאי פעם בנוגע למדיניות הממשל הזה כלפי רוסיה ואוקראינה", אמר לסוכנות הידיעות AP שגריר ארצות הברית באוקראינה לשעבר, ג'ון הרבסט. "טראמפ הוא בחור הפכפך", אמר הרבסט, "הוא יכול להתעורר מחר בבוקר, להחליט שהוא עשה מספיק בעניין הזה, ולהחליף לגמרי את הכיוון".
בשבוע האחרון תקף טראמפ שוב ושוב את זלנסקי בפוסטים מעליבים שפרסם ברשתות החברתיות, ואף קרא להעביר את ניהול המשא ומתן בשם אוקראינה לאדם אחר. מנגד, זלנסקי אמר כי הוא חש נבגד וחושש לעתיד ארצו, בדומה למשבר הקודם ביחסים בשנה שעברה. אשתקד תקף טראמפ את מנהיג אוקראינה בשידור חי בחדר הסגלגל, והזהיר אותו "לעשות עסקה או שאנחנו בחוץ".
וושינגטון השעתה לזמן קצר את שיתוף המודיעין עם אוקראינה, במהלך חד־צדדי שנתפס בזמנו כבגידה קשה. אלא שכעבור כמה חודשים יושרו ההדורים בין השניים, טראמפ שיבח את זלנסקי והגביר את הסיוע הצבאי לאוקראינה. כעת נראה שמערכת היחסים בין השניים עלתה שוב על שרטון.
לאחר ש"וול סטריט ג'ורנל" דיווח אתמול כי פוטין העלה את האפשרות להיפגש עם טראמפ ועם מנהיג סין שי ג'ינפינג כדי לנהל משא ומתן על סיום המלחמה באוקראינה, אמר טראמפ אמש לכתבים כי הוא פתוח לרעיון, אך מצפה שהמפגש יתמקד במאמצים לפירוק הנשק הגרעיני. כשנשאל אם יהיה מוכן לנהל משא ומתן על סיום המלחמה ללא זלנסקי, השיב טראמפ בחיוב: "אני חושב שהגיע הזמן שמישהו אחר ינהל משא ומתן בשם אוקראינה."
העברת טילי הפטריוט לאוקראינה מתעכבת
ב"וושינגטון פוסט" דווח הבוקר (שלישי) כי ממשל טראמפ מעכב את אישור העברתם של טילי פטריוט לאוקראינה, בשעה שקייב נותרה עם מלאי מצומצם ביותר של טילי יירוט. העברת טילי יירוט ממדינות ידידותיות באירופה לאוקראינה מחייבת אישור אמריקאי לכל משלוח. גורמים רשמיים אמרו לעיתון כי שר המלחמה האמריקאי פיט הגסת' לא דחה במפורש את בקשות ההעברה, אך גם לא השלים את הצעדים הנדרשים לאישורן. לדבריהם, הגסת' ממשיך לאשר חלק מהסיוע האמריקאי לאוקראינה, אך נמנע מלאשר את העברת טילי הפטריוט.
לפני כשבוע וחצי הודיע טראמפ כי סיכם עם פוטין על חידוש אספקת הסולר הרוסי לשווקים. לדבריו, רוסיה תספק באופן מיידי יותר מ-300 אלף טונות סולר, ובהמשך עוד 500 אלף טונות בנובמבר ומיליון טונות נוספות לאחר מכן. הקרמלין הודיע ביום חמישי האחרון כי המשלוחים כבר חודשו. טראמפ הציג את ההסכם כחלק מהמאמץ להוריד את מחירי הדלק, שזינקו לקראת בחירות אמצע הקדנציה בארה"ב. ההסכם ספג ביקורת מצד אוקראינה, מנהיגים באירופה וגם מחוקקים רפובליקנים בארה"ב, שטענו כי הוא יזרים לרוסיה הכנסות נוספות בזמן המלחמה.
במקביל הכריז טראמפ כי רוסיה ואוקראינה הסכימו להפסיק לתקוף זו את תשתיות האנרגיה של זו. בקייב הופתעו מההכרזה ואמרו כי לא קיבלו עליה הודעה רשמית מראש. זלנסקי הודיע כי אוקראינה מוכנה לכבד הפסקה הדדית של התקיפות אם גם רוסיה תעשה זאת, אולם זמן קצר לאחר הכרזתו של טראמפ המשיכו הכוחות הרוסיים לתקוף מתקני אנרגיה אוקראיניים. בהמשך חידשה אוקראינה את תקיפות בתי הזיקוק ברוסיה.
המשבר גלש גם לשדה הקרב. אוקראינה דיווחה השבוע כי הוגבל השימוש במערכת Starshield – השירות הצבאי של SpaceX, המבוסס על תשתית Starlink ומשמש בין היתר לתקשורת מבצעית ולהנחיית כטב"מים. ההגבלות פגעו במשימות תקיפה נגד כוחות רוסיים ובפעילות כטב"מים אוקראיניים שנועדו ליירט כטב"מי שאהד.
לפי שלושה גורמים ששוחחו עם רויטרס, ההוראה להגביל את המערכת הגיעה מתוך הבית הלבן. הגורמים לא ידעו לומר מי נתן את ההוראה בפועל, ובכיר אמריקאי מסר כי היא לא ניתנה על ידי טראמפ עצמו. גורם אוקראיני בכיר אמר כי בעקבות פניות של קייב לגורמים אמריקאיים נאמר לה שההחלטה התקבלה בבית הלבן.
בעקבות המשבר עם ארצות הברית הגביר זלנסקי את הלחץ על מנהיגי אירופה לסייע לאוקראינה. בשבוע שעבר ערך הנשיא האוקראיני מסע דילוגים באירופה כדי לדרוש ממנהיגי היבשת לפצות על השחיקה בתמיכה האמריקאית. בין היתר ביקש ממנהיגי האיחוד להגדיל את אספקת מערכות ההגנה האווירית, ובהן טילי פטריוט, לספק תחמושת למטוסי F-16 ולהמשיך להשתמש בנכסים רוסיים מוקפאים לצורך מימון צורכי אוקראינה. האיחוד כבר התחייב להקצות 45 מיליארד אירו לאוקראינה ב-2027, אך בקייב מעריכים כי צורכי המימון יהיו גבוהים בהרבה.
