דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני ט"ו בחשון תשפ"ז 26.10.26
23.9°תל אביב
  • 19.0°ירושלים
  • 23.9°תל אביב
  • 22.7°חיפה
  • 24.5°אשדוד
  • 22.4°באר שבע
  • 26.9°אילת
  • 23.6°טבריה
  • 21.1°צפת
  • 23.4°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
בחירות 2026

חוק הלאום, אלימות גזענית או מועמדים מהעדה: מה ישפיע על הקול הדרוזי

על רקע ההפגנה של בני העדה בעקבות דקירתו של צעיר דרוזי בת"א, ספוואן מריח, יו"ר עמותת 'מיזאן' מסביר ל'דבר' כי הדרוזים "שבעים מהבטחות" ומבקשים שינוי | ד"ר אמיר ח'ניפס: "מה שמעסיק את הציבור הדרוזי זה מה שמעסיק את הציבור הרחב, אך יש סוגיות ייחודיות"

הפגנה של העדה הדרוזית מול משרד ראש הממשלה בדרישה לשוויון זכויות, יוני 2024 (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
הפגנה של העדה הדרוזית מול משרד ראש הממשלה בדרישה לשוויון זכויות, יוני 2024 (צילום ארכיון: יונתן זינדל/פלאש90)
יניב שרון
יניב שרון
עורך וכתב החברה הערבית
צרו קשר עם המערכת:

ההפגנה שנערכה אתמול (ראשון) במחלף אליקים חשפה את תחושות הכעס והעלבון של הצעירים הדרוזים. "זה התחיל ב-2018 בחוק הלאום" מסביר סא"ל (במיל') ספוואן מריח, יו"ר עמותת 'מיזאן – דור דרוזי לשוויון'. "חוק הלאום הוציא את העדה הדרוזית, מתעודת הזהות של מדינת ישראל. זה לא עניין של כסף, מענקים או זכויות, זו תחושת השייכות".

ספוואן מריח, יו"ר עמותת 'מיזאן – דור דרוזי לשוויון'. "אנחנו שבעים מהבטחות" (צילום: אלבום אישי)
ספוואן מריח, יו"ר עמותת 'מיזאן – דור דרוזי לשוויון'. "אנחנו שבעים מהבטחות" (צילום: אלבום אישי)

לדבריו, המסר החבוי בחוק הלאום לגבי שייכותם של הדרוזים ומקומה של השפה הערבית, חלחל ויצר את האווירה שאפשרה את תקיפת הנערה הדרוזית באוטובוס בתל-אביב ודקירת הצעיר הדרוזי מחוץ למועדון בתל-אביב בשבת בלילה, אירוע שהצית את ההפגנה אתמול. אם בעבר תחושת העלבון תורגמה לשיעור הצבעה נמוך בקרב הדרוזים, מריח סבור שכיום הזעם יתועל לשינויים בתמיכה במפלגות השונות.

הפגנה במחאה על דקירת צעיר דרוזי במחלף אליקים (צילום: שרית פרידמן)
הפגנה במחאה על דקירת צעיר דרוזי במחלף אליקים (צילום: שרית פרידמן)

לצד הפגיעה של חוק הלאום בעדה הדרוזית, חוק קמיניץ המערים קשיים על בנייה בקרקע פרטית והתקנה של שר האוצר, סמוטריץ', המשיתה קנסות על מי שמחזיק בקרקע למגורים מבלי לבנות עליה, יוצרים מצוקה ממשית בישובים הדרוזים. לאחרונה אושרה הקמת יישוב דרוזי חדש בצומת יבור. "אנחנו שבעים מהבטחות" אומר מריח. "הם באים לפני הבחירות, כל פעם באיזושהי פיקציה אחרת".

"מועמד דרוזי במקום ריאלי – סימן להערכה"

"מה שמעסיק את הציבור הדרוזי זה אותן סוגיות שמעסיקות את הציבור הישראלי הרחב", אומר ד"ר אמיר ח'ניפס, יו"ר המרכז הישראלי הדרוזי ומועמד במקום ה-25 במפלגת 'הדמוקרטים'. יחד עם זאת הוא מדגיש: "יש סוגיות שהן ייחודיות לציבור הדרוזי עצמו שמשפיעות על דפוסי ההצבעה בקרב החברה הדרוזית: חוק הלאום, חוק קמניץ וסוגיית התכנון והבנייה בחברה הדרוזית וסוגיית הפשיעה במידה מסוימת".

ד"ר אמיר ח'ניפס. "מה שמעסיק את הציבור הדרוזי זה מה שמעסיק את הציבור הישראלי הרחב" (צילום: ויקימדיה)
ד"ר אמיר ח'ניפס. "מה שמעסיק את הציבור הדרוזי זה מה שמעסיק את הציבור הישראלי הרחב" (צילום: ויקימדיה)

לדבריו הדרישה הרווחת היא לתיקון חוק הלאום ולא לביטולו. "הם רוצים לראות תיקון קטן אך מהותי מאוד בחוק זה", הוא מסביר. "הם רוצים לראות מילת השוויון בחוק הלאום".

מכל הרשימות הרצות בבחירות שתיים העמידו במקום ריאלי מועמד דרוזי. ב'ישראל ביתנו' נמצא חה"כ השר לשעבר חמד עמאר במקום השביעי, וב'ישר' נמצא כמיל אבו-רוכן במקום ה-13. "זה משפיע מאוד", אומר ח'ניפס, "כשיש למפלגה מועמד דרוזי במקום ריאלי, זה סימן להכרה ולהערכה".

גם מריח סבור כי ישנה משמעות לשיבוץ מועמדים דרוזיים ברשימות, שכן, לדבריו, ההצבעה לפי קרבה משפחתית גוברת על ההצבעה מתוך אידיאולוגיה, ורבים יצביעו למפלגה שבה מתמודד ממשפחתם או מהכפר שלהם. עם זאת, הוא מדגיש כי יתכן ואצל המצביעים הצעירים שאינם משתייכים למשפחה המורחבת של המועמדים עשויים להיות שיקולים שונים.

פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!