בג"ץ דן השבוע (שני) בבקשתם של תושבי הכפר הבדואי ראס אל עין עוג'ה בבקעת הירדן להכרזה על שטחם כשטח צבאי סגור (שהכניסה אליו סגורה למי שאינם תושבים), ולהגנה קבועה מצה"ל. התושבים מבקשים הגנה מפני פורעים ישראלים כדי שיוכלו לחזור לכפר, שננטש בשל כך בשנה האחרונות. צה"ל מתנגד לבקשה.

הדיון נערך לאחר שהמדינה סירבה ליוזמה קודמת של תושבי הכפר, שחברת אבטחה פרטית תגן עליהם. בהרכב יושבים נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים דפנה ברק-ארז ויחיאל כשר.

בשנים האחרונות הוקמו בבקעת הירדן עשרות חוות של יהודים בשטחי C, המוגדרים בשליטה ביטחונית ואזרחית ישראלית. אף שהצבא הוא הריבון בשטח, המדינה נמנעת בשנים האחרונות מהצבת מדיניות ברורה המגדירה אילו שטחים בבקעת הירדן יכולים לשמש לרעיית קהילות בדואים ובאילו שטחים הדבר נאסר.

עו"ד שלמה לקר ייצג את תושבי הכפר בבג"ץ. "נפגשתי עם התושבים לפני מספר ימים ומצבם קשה מאוד, הם מתארחים אצל קרובי משפחה", אמר, "רובם מכרו את העדרים שלהם".  לדבריו, מדובר ב-110 משפחות, שכולן עזבו את הכפר, ולא מוכנות לחזור עד שתובטח הגנה עליהם.

לקר התייחס להחלטה קודמת של בית המשפט, שלדבריו קבעה כי בתיאום 7 ימים מראש, צה"ל יוכל ללוות תושבים חזרה במשך מספר שעות. לטענתו, במקרה כזה, "יהיה צבא שעתיים- שלוש, אנשים יחזרו למקום ויגורשו ואין שום הבדל".

הוא אמר כי "אנחנו מבקשים שוויון וסוג של הגנה שיש ליישוב ישראלי, כמו ייט"ב (מושב ישראלי סמוך, נ.ק.) למשל – יש לו גדר, מצלמות, שמירה. שתוקם גדר סביב מקום מגורי התושבים ויחידה צבאית קטנה תשמור עליה. יש במקום 4 מאחזים, ואנשים התלוננו לפני שגורשו מהמקום שהרבה פעמים יש יידויי אבנים".

נציג כוחות הביטחון: התושבים לא התלוננו במשטרה

עו"ד ציון מוזס, שייצג את גופי הביטחון, אמר כי לפי פיקוד המרכז "נכון לאפשר וגם לבצע את חזרת העותרים למקום", אך האופן לעשות זאת נתון לשיקול דעתו של הפיקוד.  הוא השיב לדברי עו"ד לקר: "חברי אמר 3 שעות, אך התכנון הוא לליווי של שמונה שעות לכל הפחות. נקבל בזמן אמת החלטה אם יוצא צו שטח צבאי סגור".

השופט דפנה ברק ארז הקשתה על מוזס: "מה ייגרע מלהכריז על שטח צבאי סגור? מהצד השני עומד סיכון עצום של פגיעה באוכלוסייה אזרחית תמימה". עו"ד לקר הוסיף כי הכרזה כזו היא תנאי שהתושבים הציבו לשם חזרתם. בתגובה, עו"ד מוזס התייחס להיעדר תלונות במשטרה מצד התושבים: "שטח צבאי סגור נותן מענה לחשש ביטחוני. אני מקבל את העובדה שהעותרים ובני משפחותיהם עזבו את האזור, הרקע לעזיבה אינו ברור לחלוטין. איני יודע מה אירע חד משמעית, אני מקבל סובייקטיבית שתחושת העותרים היא מאוימות, אבל לא היו הרבה פניות בזמן אמת".

לגבי השימוש בחברת אבטחה חיצונית, אמר עו"ד מוזס כי מדובר ב"הוספת גורם בלתי נשלט נוסף בשטח" שעלולה "להוביל לסכנה ביטחונית גדולה יותר", ובכל מקרה הדבר נתון לשיקול דעתו של הצבא.

עו"ד רעות שאער, שייצגה את האגודה לזכויות האזרח שהצטרפה לדיון כצד שלישי, טענה כי "הצבא מאפשר לגירוש להתרחש, כפי שקרה בעשרות מקומות נוספים, והמדיניות מאפשרת לו לא לקחת אחריות גם לאחר מעשה".

ראס עין אל עוג'ה היה הכפר הבדואי הגדול בבקעת הירדן, ונמצא בשטח המוגדר כשטח C (שליטה ביטחונית ואזרחית פלסטינית). לדברי פעילים ישראלים לזכויות פלסטינים, תושבים רבים בכפר עזבו אותו בשנה האחרונה, עקב התנכלויות כמו ניתוק חשמל, איומים וגניבות מצד מאחזים באזור.

בית המשפט הודיע כי החלטה תישלח לצדדים.