הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הודיעה היום (שני) על חתימת הסכמי הסדרה ענפיים עם שש חברות אוטובוסים, בהיקף כולל של כ-28 מיליארד שקלים. במסגרת ההסכמים יגדל משקל מספר הנוסעים בקביעת התשלום לחברות מ-7% ל-15%, קווים עמוסים יתוגברו על חשבון קווים מעוטי נוסעים, וזיכיונות החברות יוארכו בשנתיים נוספות, עם אפשרות להארכה נוספת. עם זאת, בשלב זה הרשות טרם פרסמה את ההסכמים לציבור.

ההסכמים, שנחתמו עם מרבית מפעילות האוטובוסים הגדולות, נועדו להסדיר מחדש את מנגנוני התשלום ואת אופן הפעלת הקווים בשנים הקרובות. שש החברות שחתמו עליהם הן דרך אגד, מטרופולין, קווים, נתיב אקספרס, סופרבוס ואלקטרה אפיקים. שתי החברות הגדולות בענף, אגד ודן, אינן נכללות בהסדר, וככל הנראה יגיעו להסכמות נפרדות מול משרד התחבורה.

גם חברת תנופה, שנמצאת בהליכים מול רשות התחבורה הציבורית וצפויה ככל הנראה להפוך לחברה בת של דן, אינה חלק מההסכמים. ההסכמים להפעלת קווי האוטובוסים נחתמים בדרך כלל לתקופות ארוכות, של כעשור ואף יותר, והם חלק ממדיניות פתיחת הענף לתחרות, שמשרד התחבורה החל לקדם בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים.

עד אז נשלט שוק האוטובוסים באופן כמעט מוחלט בידי אגד ודן, ופעל במתכונת מתוכננת וריכוזית יותר. העברת קווים מחברות אלה למפעילות חדשות, באמצעות מכרזים להפעלת אשכולות קווים, הייתה הכלי המרכזי שבאמצעותו ביקש משרד התחבורה להכניס תחרות לענף ולצמצם את שליטתן של החברות הוותיקות.

התקווה הייתה שפתיחת השוק לחברות נוספות תביא לשיפור השירות ולהוזלת עלויות. כיום פועלות בענף יותר מ-20 חברות וחברות בת, אך השירות עדיין סובל מבעיות משמעותיות. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסמו ב-2026 במסגרת הסקר החברתי לשנת 2025, רק 52% מהציבור מעריכים באופן חיובי את תפקוד האוטובוסים בתחבורה הציבורית, לעומת 66% המעריכים באופן חיובי את תפקוד רכבת ישראל. גם נוסעים וארגוני נוסעים מוסיפים לדווח על בעיות חמורות בשירות.

יותר תשלום לפי מספר הנוסעים, פחות קווים מעוטי נוסעים

אחד השינויים המרכזיים בהסכמים הוא הגדלת המשקל של מספר הנוסעים במנגנון התשלום לחברות האוטובוסים. כיום, רק 7% מהתגמול לחברות נקבעים על פי היקף תיקופי הנסיעה של הנוסעים, ואילו 93% הנותרים מחושבים על פי מספר הקילומטרים שהאוטובוסים נוסעים בפועל.

המנגנון הקיים נועד, בין היתר, להבטיח שגם הפעלתם של קווים מרוחקים, שבהם מספר הנוסעים קטן יחסית, תהיה כדאית מבחינה כלכלית. אולם לאורך השנים טענו גופים ובהם לובי 99 ופורום ארגוני התחבורה הציבורית כי המשקל הנמוך שניתן למספר הנוסעים אינו יוצר לחברות תמריץ מספק להגדיל את השימוש בקווים ולשפר את השירות. לטענתם, במצב הקיים חברות האוטובוסים מקבלות את מרבית התשלום גם כאשר האוטובוסים נוסעים כמעט ריקים, ולכן אין להן אינטרס כלכלי משמעותי למשוך נוסעים נוספים.

בהסכמים החדשים יגדל משקל התיקופים ל-15% מהתגמול, בעוד ש-85% ימשיכו להתבסס על היקף הנסועה. בלובי 99 הביעו תמיכה בשינוי, ואילו בפורום ארגוני התחבורה הציבורית סבורים כי גם המשקל החדש נמוך מדי מכדי ליצור תמריץ משמעותי לחברות. לפי פרסום ב"דה מרקר", ברשות התחבורה הציבורית ביקשו תחילה להעלות את משקל התיקופים ל-25%, אך בהמשך נסוגו מהדרישה.

ההסכמים כוללים גם שינוי בחלוקת השירות בין קווי האוטובוסים. בהודעת הרשות נמסר כי "במסגרת המתווה דוללו קווים מעוטי נוסעים והוסטו משאבי הנסועה שנחסכו לתגבור קווים עמוסים ולהרחבת רשת השירות במוקדי הביקוש". משמעות המהלך היא הפחתת תדירות הנסיעות בקווים שבהם מספר הנוסעים נמוך, והעברת המשאבים שיתפנו לתגבור קווים מבוקשים יותר.

ברשות מקווים כי בדרך זו יוכלו לספק שירות בתדירות גבוהה יותר בקווים העמוסים, לצמצם את הצפיפות ולשפר את אמינות השירות עבור מספר גדול יותר של נוסעים. עם זאת, השינוי מעורר גם שאלות בנוגע לנגישות התחבורה הציבורית ביישובים קטנים ומרוחקים ובאזורים שבהם הביקוש נמוך יחסית. צמצום השירות בקווים אלה עלול להקשות על תושבים התלויים בתחבורה הציבורית, גם אם מספר המשתמשים בכל קו אינו גדול.

בשלב זה לא ברור מה יהיה היקף צמצום השירות, אילו קווים יושפעו מהמהלך ובאיזו מידה תיפגע הנגישות לתחבורה ציבורית באזורים שבהם יופחת מספר הנסיעות. ההסכמים המלאים, שיאפשרו לבחון את השינויים ואת השלכותיהם, טרם פורסמו לציבור. לפי הודעת ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית, עידן מועלם, ההסכמים נועדו גם לתמרץ את החברות לשפר את איכות השירות בעזרת הגדלת משקלו של מדד השירות בתנאי הזיכיון.

הארכת הזיכיונות בשנתיים, עם אפשרות לשנתיים נוספות

בתמורה לשינויים במנגנון התשלום ובהפעלת הקווים, ההסכמים כוללים גם הארכה של תקופות הזיכיון שניתנו לחברות האוטובוסים. לפי המתווה, זיכיונות החברות יוארכו בשנתיים נוספות, ותינתן אפשרות להארכה בשנתיים נוספות ללא מכרז, בכפוף לעמידת החברות בתנאים שנקבעו, ובהם מדדי שירות ויעדי נוסעים.

משמעות הדבר היא שחברות האוטובוסים יוכלו להמשיך להפעיל את הקווים שבאחריותן לתקופה ממושכת יותר, מבלי להתמודד במכרז חדש עם חברות מתחרות. הארכת הזיכיונות מעניקה לחברות פרק זמן נוסף לשיפור השירות ולעמידה ביעדים החדשים, אך גם דוחה את האפשרות להחלפתן באמצעות מכרזים.

כך מבקש משרד התחבורה לשנות את התמריצים הכלכליים של החברות הקיימות ולשפר את השירות שהן מספקות, מבלי להוציא בשלב זה את הקווים למכרזים חדשים. השאלה המרכזית תהיה אם התמריצים החדשים אכן יביאו לגידול במספר הנוסעים ולשיפור השירות, ומה יהיה המחיר שישלמו הנוסעים בקווים שבהם תופחת תדירות הנסיעות.