נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז אתמול בפתח יום בחירות האמצע בארצות הברית כי יפסיק בסוף שנת 2026 את התמיכה הצבאית לישראל. "הם בסדר עם זה, כי הם הפכו למדינה מאוד מצליחה, הם לא צריכים את זה", אמר טראמפ והבהיר בהצהרתו כי הסיוע לשנת 2026 כבר הועבר. התמיכה האמריקאית הועברה בדולרים והייתה מיועדת לרכש המיוצר בארצות הברית בלבד.

המשמעות הכלכלית של הפסקת הסיוע כשלעצמה ככל הנראה לא תהיה דרמטית. התמיכה השנתית מסתכמת בכ-3.8 מיליארד דולרים בשנים האחרונות, שהם כ-12 מיליארד שקלים נכון להיום. מדובר בסכום לא מבוטל, אך הוא שווה לכ-7% מתקציב מערכת הביטחון שעומד על כ-169 מיליארד שקלים לפני תוספות צפויות, ופחות מ-2% מתקציב המדינה. בהשוואה להכנסות המדינה מדובר בחמישית מהגידול בהכנסות המדינה בין 2024 ל-2025.

לאורך השנים ארצות הברית העבירה סיוע של קרוב ל-175 מיליארד דולרים לישראל, מתוכם כ-124 מיליארד היו עבור סיוע צבאי. בשנים חריגות כמו 2024 הסיוע היה גבוה מהרגיל: 5.7 מיליארד דולרים עבור הגנה אווירית ו-6.8 מיליארד דולרים עבור הוצאות צבאיות אחרות.

לא שאלה של כסף, אלא של התמיכה האמריקאית בכלל

ברמת התמיכה הכספית בשנה רגילה אפשר לומר כי דבריו של טראמפ נכונים. לישראל ישנה יכולת לחפות על ביטול התמיכה ללא זעזוע כלכלי או ביטחוני משמעותי, ואם ישראל תחליט לספוג את הפסק התמיכה ללא הכנסות הדבר יוביל לירידה של 0.5% ביחס החוב לתוצר. ראש הממשלה בנימין נתניהו אף הצהיר בשנה האחרונה כי הוא מתכוון להפסיק את קבלת התמיכה הצבאית האמריקאית.

אך בראיה ארוכת טווח, השאלה המרכזית ביחס אינה התמיכה הקבועה, אלא נכונות עתידית של ארצות הברית לסייע לישראל ברכש ביטחוני או בתמיכה צבאית בעתות חירום. להגדלת התמיכה האמריקאית ב-2024 יש משמעות כלכלית, אך גם להשתתפות במתקפה על איראן ולהצבת נושאות מטוסים באזור בהתאם לאינטרסים ביטחוניים ישראליים.

אין סכנה ממשית להפסקת תמיכה של ממשל טראמפ בעת הצורך, אך אמירתו מגיעה בנקודת זמן אסטרטגית במהלך בחירות האמצע, וניתן לראות בה חלק מהקמפיין שנועד לעודד הצבעה למועמדים הרפובליקניים. אם כך הדבר, נראה שטראמפ ואנשיו מעריכים כי ישנו ציבור רחב בארצות הברית שמתנגד לסיוע האמריקאי לישראל.

גם תוצאות בחירות האמצע, שכוללות ניצחונות של מתנגדים לתמיכה בישראל, ואף מתמודדים שקראו לחרם על המדינה יכולים להעלות חשש לגבי העתיד. אפילו במפלגה הרפובליקאית עצמה עלו בשנים האחרונות קולות, כמו זה של סגן הנשיא ג'יי די ואנס, שמאותתים כי ישראל לא יכולה להיות בטוחה בכך שתקבל תמיכה מארצות הברית במקרה שתצטרך.