מספר ארגונים בהובלת 'הרבעון הרביעי' ו'אל הדגל' יפגינו הערב (חמישי) מול בית הנשיא, בזמן הגעתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר ישר גדי אייזנקוט למקום, בקריאה לראשי שני הגושים לאפשר ממשלת אחדות.

ההפגנה קורית בימים שבהן הליכוד, ש"ס ועוצמה יהודית לא קיבלו את תוצאות הבחירות. נציגי עוצמה יהודית בוועדת הבחירות הצביעו נגד אישור התוצאות, נציגי הליכוד וש"ס נמנעו, וח"כ עמית הלוי מהליכוד התפטר מהוועדה בטענה כי "אנו ניצבים בפני השתלטות של מדינות זרות וגורמי חוץ על הפרלמנט הישראלי". הליכוד ונתניהו טוענים, באופן לא מבוסס, כי התקיימה שחיתות בחירות בקנה מידה רחב בחברה הערבית, ברמה שמעלה ספק בכשרות התוצאות.

במצב הנוכחי, לא ברור כיצד ניתן יהיה להקים קואליציה. ראשי האופוזיציה הצהירו שלא יישבו בקואליציה הנשענת על המפלגות הערביות, קראו לממשלה שתקדם מהלך רחב לגיוס החרדים, אך נכון לעכשיו הצהירו שלא ינהלו משא ומתן עם הליכוד.

יואב הלר, יו"ר תנועת 'הרבעון הרביעי', שאף ניסתה לרוץ בבחירות האחרונות כמפלגה המקדמת ממשלת אחדות, מסכים שאי קבלת תוצאות הבחירות היא חמורה, ושבציבור הישראלי אין קשב לאפשרות של אחדות פוליטית. עם זאת, הוא עדיין סבור שאין ברירה.

אנשי שמאל-מרכז בולטים, שקראו יום לאחר הבחירות לגוש השינוי לשקול ממשלת אחדות עם נתניהו, אמרו אתמול סטופ. זה כולל את סגן ראש עיריית ת"א אסף זמיר, את העיתונאי נדב פרי, וגם את פולי ברונשטיין, יו"ר 'יוזמת המאה', מהקולות האזרחיים הבולטים להקמת ממשלת אחדות (ואשתך). הם אומרים: אי קבלת תוצאות הבחירות היא קם אדום, אין עם מי לדבר שם.
"אני מבין אותם, זאת עמדה הגיונית. אי ההכרה של נתניהו בתוצאות הבחירות היא משחק באש עם עתיד הדמוקרטיה הישראלית. זה מזעזע אותי. אבל הבעיה היא שאנשים נפלו בדיוק למלכודת שלו. כי בימים האחרונים נוצרה ברית של ראשי ערים, תנועות מימין ומשמאל, שהבינו שאין ברירה וצריך ממשלת אחדות אמיתית – מהלך שהוא מסוכן לנתניהו. צריך להגיד את האמת, זה גם מסוכן לחלק מאנשי גוש השינוי".

ממשלת אחדות דורשת כללים בסיסיים. כרגע צד אחד כופר בהם.
"אני מדגיש: אחרי 17 שנה בשלטון, שבעה באוקטובר, הרפורמה המשפטית – נתניהו היה צריך ללכת הביתה. אבל יש עובדות: גוש השינוי כשל בלייצר קואליציה. יהדות התורה עושה תרגיל, ונתניהו יגיד עליה שאין שום קשר בינה לברית המשרתים.

"למפלגות הערביות, שאני מכבד אותן, יש להן אידיאולוגיה שבין היתר לא מכירה במדינה היהודית דמוקרטית ומסרבת לראות בחמאס ארגון טרור. מותר להצביע להן. אבל האם חייבים להקים איתן קואליציה? אני חושב שלא. על כן, אין לנו ברירה. נתניהו צריך להכיר בתוצאות הבחירות ואנחנו צריכים להמשיך להתעקש ולהיאבק. ממשלת אחדות היא דבר עקרוני וגדול יותר מנתניהו".

מצביעי גוש השינוי לא מבינים איך אפשר לדבר אחדות אחרי מה שקרה לממשלת האחדות של נתניהו וגנץ.
"הם צודקים. אבל זאת לא הייתה ממשלת אחדות. אחדות אמיתית זה שני ראשי המפלגות הגדולות, קרי נתניהו ואיזנקוט, יושבים בחדר, קובעים את קווי היסוד, מחלקים את התיקים, עושים רוטציה ביניהם, ואז מזמינים את שאר סיעות הבית להצטרף, כל אחד מהגוש שלו".

הניסיון מלמד שנתניהו ינסה לרמות ולהפיל קונסטלציה כזו בכל דרך והזדמנות.
"'הממשלה הלאומית הרחבה' של נתניהו וגנץ נשענה קודם כל על הגוש של נתניהו ואז הזמינה את השאר. זו הייתה רמייה שהתאפשרה, בין היתר, בגלל רשלנות מנהלי המו"מ של גנץ. ממשלת אחדות זה כמו שמיר ופרס, שם כל מנהיג סיכן את עצמו מול הגוש שלו, וזה דחף את שניהם להיות תלויים אחד בשני. אני לא מאמין לנתניהו. אני כן מאמין בכישרון של מנהלי מו"מ".

מה צריכים להיות העיקרים של כזה מו"מ?
"צריך ללכת על הסדר כולל שבתוכו נתניהו יכהן כראש ממשלה. אין מה לעשות, הוא קיבל הישג טוב מאוד בבחירות. צריך להגיע למצב שבו מסיימים, בדרך כזו או אחרת, את המשפט, והוא יסיים את הקריירה הפוליטית שלו.

"דבר שני, הממשלה צריכה לתת את מלוא הכוח למפלגות הגדולות כדי לייצב את השלטון ולקדם מדיניות. המדיניות עצמה צריכה לכלול שילוב חרדים, מלחמה בפשיעה הערבית, מלחמה בפשיעה הלאומנית ביו"ש, מסע דיפלומטי בעולם לחיזוק מעמדה של ישראל. בעיני ממשלה כזו יכולה גם לקדם רפורמה משפטית מרחיקת לכת. בלי קידום מדיניות, גם אני אתנגד לה".

מה נכון לדעתך שיקרה בטווח הקצר?
"לגיטימי שהאופוזיציה תתחיל לייצר מנוף בכנסת, אבל בשום שכל. להשאיר את הדלתות פתוחות. שימנו יו"ר חדש לכנסת, אבל שיהיה מהמפלגה של איזנקוט. אחרת, אם נתניהו יכריז שלא תהיה ממשלת אחדות, הכנסת לא תוכל לתפקד. אפשר למנות מבקר מדינה, אבל לא הייתי רץ להקים ועדת חקירה ממלכתית, בגלל שהאופן בו היא תמונה יכולה לפגוע בתוקף שלה".

הקריאה שלכם לממשלה רחבה, ההפגנה שאתם מארגנים, הן חריגות בחברה הישראלית. הבחירות האחרונות מראות שאין קהל ליוזמות אחדות.
"אני האמנתי באחדות לכתחילה, אבל זה נכשל. ההצבעות היו באופן מפורש לכוחות שהאחדות היא לא האירוע בהם. אבל יש מציאות. ונקודת הייחוס שלי ההיא מה שטוב למדינה מול התוצאות, לא פנטזיות. התוצאות לא מראות על תמיכה בממשלת אחדות, אבל אין ברירה מלנסות להקים אותה, גם כי זה נכון עקרונית ומוסרית, אבל גם כמהלך טקטי מול נתניהו. אם הייתי איזנקוט הייתי קם כל בוקר ואומר לנתניהו והתקשורת: הלו, מה קורה עם המשא ומתן בינינו"? רק בכזה לחץ פותחים מרחב תמרון לכל מיני כיוונים.

מאחורי הקלעים כולם משוחחים עם כולם.
"אבל אנחנו צריכים את זה הצהרתי. בינתיים כל צד מתבצר ומקצין. תראה, נתניהו לא נמצא כרגע במוד לאחדות, אבל יש משמעות שבציבור יהיה קול חזר שכן מבקש את זה. יש קול חזק לאלו הרוצים בבחירות חדשות ולאלו שרוצים ממשלת מיעוט. מותר שיהיה קול למען האחדות. המנהיגים, כרגע, לא רוצים את זה, אבל במקום שאין מנהיגים, בוא נהיה אנשים. בעיני זה מטורף שאין אופציה שלישית, פרגמטית, על השולחן".