עו"ד מיכאל ראבילו, מועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד מבקר המדינה, הודיע במכתב ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה כי החליט שלא להתמודד פעם נוספת על התפקיד. ההודעה מגיעה לאחר שבג"ץ ביטל ביולי את בחירתו של ראבילו בשל פגמים בהליך ההצבעה בכנסת, והורה לקיים בחירות חוזרות, שלא נערכו עד היום.

ראבילו, ששימש בעבר כעורך דינו הפרטי של נתניהו, נבחר לתפקיד ב-3 ביוני, בתום שני סבבי הצבעה במליאת הכנסת. בסיבוב הראשון קיבל שופט בית המשפט העליון בדימוס יוסף אלרון 60 קולות, אך לא השיג את הרוב הנדרש לבחירה. בסיבוב השני זכה ראבילו ב-61 קולות, לעומת 57 לאלרון, והוכרז כמבקר המדינה הנבחר.

כבר ביום רביעי פורסם ב-ynet כי ראבילו החליט שלא להתמודד שוב, בין היתר על רקע שינוי יחסי הכוחות בכנסת בעקבות הבחירות והסיכוי הפוחת להיבחר. כעת הודיע על החלטתו גם במכתב רשמי. זאת, לקראת השבעת הכנסת ה-26 ביום שלישי הקרוב, והאפשרות לקיים בה את ההצבעה החוזרת.

בחירתו של ראבילו עוררה מחלוקת לאחר שבמהלך ההצבעה השנייה תיעדו חברי כנסת מהקואליציה את הצבעתם מאחורי הפרגוד, בניגוד לעקרון החשאיות הקבוע בחוק יסוד: מבקר המדינה. בעקבות עתירות שהוגשו נגד הבחירה, קבע בג"ץ ב-2 ביולי, פה אחד, כי בסבב השני נפל פגם מהותי שעשוי היה להשפיע על התוצאות, והורה לבטל את ההצבעה ולקיימה מחדש.

אלא שיו"ר הכנסת אוחנה סירב לקיים את ההצבעה החוזרת, וטען כי בית המשפט אינו מוסמך להתערב בהליך הבחירה. גם לאחר פסיקת בג"ץ לא נקבע מועד חדש, ותפקיד מבקר המדינה נותר בלתי מאויש מאז הסתיימה כהונתו של מתניהו אנגלמן בתחילת יולי.

ביום שלישי האחרון דחה בג"ץ עתירה נוספת שביקשה לחייב את אוחנה לקיים את ההצבעה. עם זאת, השופטים מתחו ביקורת חריפה על הימנעותו מקיום פסק הדין הקודם, וקבעו כי התנהלותו מהווה פגיעה חמורה בסדרי השלטון והמשטר. אוחנה חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים. העתירה נדחתה בשל הקושי ליישם את פסק הדין לאחר הבחירות לכנסת החדשה.

כעת עומדת בפני הכנסת ה-26 השאלה אם לקיים מחדש רק את סבב ההצבעה השני, בין המועמדים המקוריים, או לפתוח את ההתמודדות למועמדים חדשים. היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, הביעה בעבר נטייה לקיים את הסבב השני בלבד, אך הבהירה כי קיימים שיקולים לכאן ולכאן וכי ההכרעה צריכה להתקבל לאחר כינון הכנסת החדשה.

להמשך העיכוב בבחירת מבקר המדינה יש גם השלכות מעשיות. כפי שפורסם באוגוסט, כבר אז נותרו עשר בקשות למתן צווי הגנה לחושפי שחיתות ללא מענה, משום שהסמכות להעניק את הצווים נתונה למבקר המדינה בתפקידו כנציב תלונות הציבור.

פרישתו של ראבילו עשויה לסלול את הדרך לבחירתו של אלרון, אם יוחלט שלא לפתוח את ההתמודדות למועמדים חדשים. עם זאת, ההכרעה על אופן קיום הבחירות, ועל זהות מבקר המדינה הבא, עדיין נתונה בידי הכנסת החדשה.