
ח"כ אביגדור ליברמן, שנבחר היום (שני) לתפקיד יו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית, הצהיר בדיון הוועדה כי יעביר מתווה גיוס שיעבור את "הרמטכ"ל, בג"ץ והרב לנדו". הוא מבקש לפייס את המפלגות החרדיות ולהוכיח שהוא רציני ברצונו שייכנס לממשלה, גם במחיר הפרת אחת מההבטחות הבולטות של גוש השינוי ושל ליברמן עצמו, שבשלב מסוים אף קרא לשלילת זכות ההצבעה ממי שאינו משרת.
אתגר גיוס החרדים מלווה את המערכת הפוליטית שנים ארוכות. ממשלות נפלו בגללו, מפלגות קמו כדי להביא בשורה ביחס אליו, אלפי שעות עבודה של חברי הכנסת הוקדשו לו, אך עדיין לא נמצא פתרון מוסכם. לפתחה של ועדת החוץ והביטחון צפויים לעמוד שלושה מתווים שעלו לדיון בשנים האחרונות, ומייצגים שחקנים במערכת הפוליטית שכל אחד מהם מושך לכיוון מעט אחר. עד כה אף אחד מהם לא עלה על שולחן הכנסת הנוכחית.
מתווה ליברמן מ-2018: יעדים בינוניים וסנקציות על מוסדות
את המתווה שליברמן הגדיר כמה שיכול להיות "בסיס ראוי לגיבוש הסכמות", הוא עצמו העלה להצבעה בכנסת ב-2018, כשהיה שר הביטחון. זה היה מענה לפסיקת בג"ץ שפסל את החוק הקיים לאחר שהמדינה לא עמדה בו, ובפועל לא גייסה מספיק חרדים.
את עיקרי החוק ניסחה ועדה בראשות היועץ המשפטי למערכת הביטחון דאז והפרקליט הצבאי הראשי כיום, איתי אופיר. אחרי שהחוק אושר בקריאה ראשונה, ליברמן התפטר במחאה על אי-תגובה נגד טרור הבלונים שהחל באותה עת מרצועת עזה, ואחרי מספר חודשים הכנסת פוזרה והחוק נעצר.
המתווה שגובש אז הציע עלייה הדרגתית במספר בני הציבור החרדי שיתגייסו, מרביתם לשירות צבאי וחלקם לשירות לאומי. בשנה הראשונה להסדר, 2018, היו אמורים להתגייס 3,996 חרדים, מהם 3,358 לצבא והיתר לשירות לאומי-אזרחי. אם היה מאושר כפי שהוא, בשנת 2026 היו נדרשים להתגייס 6,518 חרדים, מהם 5,204 לצבא והיתר לשירות לאומי.
הביקורת העיקרית על המתווה הייתה שחסרות בו סנקציות אישיות. רוב הסנקציות התמקדו במוסדות שמהם מגיעים בני הישיבות שנדרשים להתגייס, כך שאם אותה ישיבה לא תעמוד במספר המתגייסים שנדרשים להתגייס מתוכה, ייפגע התקציב שלה באופן משמעותי. ב-2024 טענו במשרד האוצר כי סנקציות מוסדיות אינן אפקטיביות, וכי יש להחיל סנקציות אישיות על חייבי הגיוס במטרה לעודד אותם להתגייס.
כיום, במפלגות החרדיות כנראה היו חותמים על המתווה הישן של ליברמן בשתי ידיים. המתווים שהוצעו מאז תחילת המלחמה מחמירים הרבה יותר. אך מתווה כזה לא צפוי לעבור את סף הדלת של הוועדה וייעצר אצל היועצת המשפטית מירי פרנקל-שור. היא כבר קבעה, לגבי מתווים מחמירים יותר ממתווה ליברמן הישן, שאינם עומדים בפסיקת בג"ץ, ואין סיבה לכלות את זמנה של הכנסת כדי לנסות ולחוקק אותם.
"הפרסומים על התקפלות בחוק הגיוס מוכיחים חוסר הבנה בסיסי של אותם כתבים ששידרו זאת", אמר ליברמן בשבוע שעבר, בהתייחס להצעת החוק שהוא העלה כבסיס לדיון. "התנאי המוקדם לכל חוק גיוס הוא שיעבור את מבחן בג״ץ. אין טעם לבזבז אפילו דקה אחת על חוק שאינו קביל".
בשבוע שעבר אמר ליברמן כי "בשנת 2018 הבאתי הצעת חוק גיוס שנוסחה על ידי צה"ל ומערכת הביטחון. בהמשך פורסם דו"ח שקדי, והקואליציה הנוכחית גיבשה הצעת חוק משלה. ברור לי שלאחר אירועי 7 באוקטובר גם החוק שהצעתי בשנת 2018 מחייב שינויים והתאמות, אך הוא עדיין מהווה בסיס ראוי לגיבוש הסכמות".
מתווה ביסמוט ואטיאס מ-2025: נתקל בקשיים משפטיים
בג"ץ קבע בסדרת פסקי דין מ-2017, 2024 ו-2025, כי אי אפשר להמשיך עוד במציאות שבה חלק מהאוכלוסייה אינו מתגייס למרות שנדרש לכך. השופטים קבעו כי ההסדר שמאפשר דחיית שירות ופטור לבני ישיבות מבוטל, וכי יש לחוקק חוק שיעמוד בעקרונות השוויון בפני החוק.
ב-2024 הקואליציה החליטה להחיל דין רציפות על חוק שקידם בני גנץ בתקופתו כשר הביטחון בממשלת בנט-לפיד, שלפיו תהיה עלייה הדרגתית במספר המתגייסים, וחלקם יועברו לשירות לאומי. גנץ עצמו התנגד להחלת דין הרציפות שיאפשר התקדמות עם החוק שהציע, ואמר שאחרי 7 באוקטובר הצרכים אינם אותם צרכים. לדבריו, המטרה בעבר הייתה להסדיר את מעמד הלומדים בפשרה כדי שיוכלו לצאת לשוק העבודה, אך זו אינה נכונה עוד ויש ליצור מתווה שירות שידרוש גיוס מכולם.
בשל החלת דין הרציפות החוק התקדם בוועדת חוץ וביטחון. כאשר יו"ר הוועדה דאז, יולי אדלשטיין, דרש לעמוד בתנאים המשפטיים ולהביא לגיוס נרחב של חרדים, בליכוד החליטו לפטר אותו מראשות הוועדה. במקומו נכנס לראשות הוועדה ח"כ בועז ביסמוט, שגיבש מתווה בהסכמה עם המפלגות החרדיות, שאותן ייצג השר לשעבר אריאל אטיאס.
מתווה ביסמוט-אטיאס, שהדיונים עליו החלו ב-2025, התבסס על מתווה גנץ, אך דרש מספרים גבוהים מעט יותר של גיוס חרדים, לצד סנקציות אישיות מרוככות לעומת אלה שהציעו בצה"ל ובמשרדי הממשלה השונים. המתווה הציג יעדים ל-5 שנים, עם יעד גיוס של 8,160 בשנה הראשונה, ירידה ל-6,840 בשנה השנייה ועלייה הדרגתית מדי שנה עד ל-50% ממחזור הגיוס החרדי לשנה (שעומד כיום על כ-14 אלף בנים, אך צפוי לגדול בשנים הקרובות).
בעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה, שהוגשה כשבועיים לאחר שהמתווה עלה לדיון, נכתב כי המתווה אינו עומד בתבחיני בג"ץ. הסרת חלק מהסנקציות, לצד מדידה מרחיבה מאוד לשאלה "מיהו חרדי", לא מאפשרות אכיפה אפקטיבית ולא צפויות להרחיב משמעותית את שורות הצבא. ח"כ חילי טרופר, אז ב'מחנה הממלכתי' של גנץ וכיום ב'ישר', הציג חישוב שלפיו עליית מספר המתגייסים בפועל לפי המתווה עומדת על מאות בודדות בשנה הראשונה.
כך או כך, מדובר במתווה שאולי עשוי להוות בסיס לדיון מצד הקואליציה היוצאת, אך לא סביר שיתקיים בעניינו דיון משמעותי. על החוק שעליו המתווה מתבסס הוחל דין רציפות רק לכנסת ה-25, שסיימה את כהונתה. בשל ההתנגדות הרחבה למתווה, סביר להניח שלא תהיה הסכמה להחיל לגביו דין רציפות גם לכנסת הזו.
מתווה איזנקוט מ-2025: סנקציות אישיות, עד 3% פטור ממחזור
מתווה נוסף ומחמיר יותר גובש במפלגת ישר. כתבה אותו ח"כ ענבר הרוש-גיטי יחד עם איזנקוט ומספר גורמים מהחברה החרדית. הוא מציע שירות ממלכתי לכלל אזרחי ישראל, כולל החרדים והערבים, ומאפשר פטור עד 3% ממחזור הגיוס, שיוכל להתחדש מדי שנה בהתאם להחלטות מינהלת הגיוס שתוקם. כך או כך, כלל הנדרשים לגיוס יעברו הכשרה צבאית בסיסית, וצה"ל יוכל להחליט מי מהחייבים נדרש לשירות צבאי ומי יוכל לעבור לשירות אזרחי.
לפי המתווה, יחול דין פלילי נגד משתמטים ולעריקים, לצד שלילת הטבות בתחומי דיור, מס, מלגות, מכרזים, רישיון נהיגה ויציאה מהארץ. מנגד מוצע מדרג תגמולים, תחילה ללוחמים ולמשרתי מילואים, בהמשך ליתר בוגרי הצבא ואחריהם לבוגרי השירות האזרחי. מדובר במתווה שנראה שעומד בפסיקת בג"ץ, אך עדיין לא גובשה הצעת חוק בנושא, וקיים פער בין מה שהמפלגה הציגה לפני כשנה לבין מה שהציגה במהלך קמפיין הבחירות.
המתווה למעשה מציג פרדיגמה שונה מזו של המתווים האחרים של ליברמן, ביסמוט וגנץ, לפיהם יחול גידול הדרגתי במספר המתגייסים עם חלוקה ברורה לשירות לאומי וצבאי. אצל איזנקוט מדברים על העברת הסמכויות למינהלת גיוס שתעבוד עם צה"ל ותקבע את מספר המתגייסים לפי צורכי הצבא, ואת היתר תעביר לשירות אזרחי ולדחיית שירות או פטור. מדובר במתווה שצפוי לעמוד בפסיקת בג"ץ ובתנאים המשפטיים, אך כפי הנראה לא בדרישות החרדים. בראיון ל'פגוש את העיתונות' בחדשות 12 ביולי האחרון, אמר איזנקוט כי "אם מה שיעמוד ביני לבין הקמת ממשלה זה חוק השתמטות, אני אעדיף ללכת לבחירות נוספות ולא להתפשר על גיוס לכל".
המתווה שפורסם לפני כשנה מדבר על כך שעד 30% מחייבי הגיוס החרדים יוכלו לקבל דיחוי של שנה בלבד, ו-3% יקבלו פטור מלא. עם זאת במתווה שפרסמה המפלגה במהלך קמפיין הבחירות, לא נראה זכר ל-30% דיחוי ולא מדובר על פטור גורף ל-3%.
"אני מתחייב שלא אשב בממשלה שלא תקדם חוק כזה" אמר אז איזנקוט,, ועקץ את ליברמן על קמפיין 'לא משרתים – לא מצביעים' שפתח בו אז. "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד בדמוקרטיה", אמר אז איזנקוט, "האיום בשלילת הזכות הזו הוא פופוליזם".
