
מערכת הביטחון התחייבה לרכישות עתידיות בהיקף של כ-31.5 מיליארד דולר בהסתמך על הסכמי הסיוע העתידיים שהיו אמורים להיחתם עם ארה"ב ועל ההסכם הנוכחי, ובמשרדי האוצר והביטחון לא ידעו על הסיכום של ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבטל באופן מיידי את ההסכם בשלמותו. כך עלה בדיון ועדת הכספים הראשון שהתקיים היום בנושא השפעות הפסקת הסכם הסיוע עם ארה"ב, שעליו הודיע בשבוע שעבר נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.
הסכם ההבנות (MOU) בין ישראל לארה"ב נחתם שלוש פעמים ב-30 השנים האחרונות, ונועד להסדיר רכישות הדדיות בין המדינות, וסיוע כספי של ארה"ב לישראל לטובת רכש ביטחוני מארה"ב, וכן הסכמות עקרוניות נוספות הנוגעות ליתרון האיכותי של ישראל על יריבותיה בתחום הצבאי. ההסכם האחרון נכנס לתוקף ב-2019 ואמור להסתיים במהלך 2028, אך בשבוע שעבר הודיע טראמפ הודיע כי ההסכם ייפסק מיידית בהסכמה עם נתניהו.
משרדי הממשלה לא יודעים מתי יופסק הסיוע, והאם ייחתם הסכם חדש
במהלך הדיון עלה כי מדינת ישראל הסתמכה על יתרת הכספים שבהסכם הנוכחי, וכן על כספי סיוע עתידיים ככל שיוסכם עליהם, בהיקף כולל של יותר מ-31 מיליארד דולר, וכי בכירי האוצר לא היו מודעים לתוכניות להפסיק את הסכם הסיוע .
"מטריד אותי בתור אזרחית שיושבים פה בכירים במשרד האוצר ומצהירים: לא ידענו, קמנו בבוקר ושמענו הודעה של נשיא ארצות הברית יחד עם שאר העולם", אמרה יו"ר הוועדה, ח"כ לירן אבישר בן חורין (ביחד). "שמענו שהם גם לא יודעים האם מדובר בהפסקה מיידית, או הפסקה בסוף 2028, במועד סיום ההסכם. זה צריך להטריד כל אזרח במדינת ישראל. בסוף התוצאה היא אחת: הכסף הזה חוזר בצורת מיסים לאזרחים העובדים והמשרתים".
באוצר ציינו כי בשלב זה אין ודאות לגבי סיום הסיוע או התזמון שבו זה יקרה, וכי מתנהלת עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון לבחינת הסדר חלופי. עוד הוצג כי הפסקת ההסדר משמעותה פגיעה של כחצי אחוז תוצר בשנה. ההוצאה על הביטחון, על פי משרד האוצר, כמעט הוכפלה מאז פרוץ המלחמה, וכך גם שיעורי הגירעון הממוצע, מה שגרם לעלייה משמעותית בתשלומי הריבית של המדינה. כדי לגשר על עלויות הביטחון נעשו שינויים מהותיים "שהעלו את נטל המס באחוז שלם של תוצר", אמר נציג האוצר.
"מדובר ב-3.8 מיליארד דולר בשנה. הסיוע התקציבי לא רק כלכלי, הוא גם מבסס שיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב", אמרה אבישר בן חורין ופנתה לנציגי משרד האוצר. "אשמח להבין אם יש חלופות לסיוע הזה, אם נעשה תהליך עבודה מסודר, נשמח ללמוד כל מה שהצוות המקצועי יכול ללמד אותנו".
"לא ידענו על ההודעה", אמרה על הפסקת הסיוע שירה עמיאל בן אבא, סגנית הממונה על אגף תקציבים והאחראית לתקציב הביטחון. "לא הייתה עבודת מטה קודמת בהקשר הזה. לקראת הסכם הסיוע הבא יש צוות בהובלת משרד הביטחון שמתעסק במבנה הסיוע, ובאיך לבנות את התוכנית לסבב הבא, לעשור הבא. גם אנחנו עוד מנסים להבין מה המשמעות של ההודעה, לאן הדברים הולכים".
לשאלת ח"כ שאול מרידור (ישר!), ציינו נציגי הממשלה השונים כי לא הכירו גם הם את הצעד. עוד הודו כי לא התמודדו עם הפסקת מקור הכנסה חדה מסוג זה. "אפשר להפחית מהוצאות הביטחון, לקצץ בהוצאות האזרחיות, להעלות מיסים או להגדיל את החוב. ככל שלא יגיע הסכום הזה, תצטרך הממשלה להחליט מה התמהיל בין הדברים האלה. בתקציב 2027 הממשלה תצטרך להחליט איך לפעול".
עלייה בתקציב הביטחון, בנטל המס ובריבית שהמדינה תשלם
תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים באוצר ציינה כי בשנים האחרונות גדל תקציב הביטחון בעשרות מיליארדי שקלים ל-8% תוצר ב-2026, לעומת 4.4% ב-2022. הגירעון הממוצע בשנות המלחמה עלה ל-5.1%, ויחס החוב לתוצר גדל לכ-69%, לעומת 60% בשנת 2022, כך לדבריה. עוד אמרה כי חלה עלייה משמעותית בנטל המס עקב שינויי חקיקה בשנת 2025, לצד דחיקת חלק ההוצאה האזרחית כאחוז מהתקציב.
בהמשך לכך הראתה עמיאל כי ההוצאה על הביטחון כמעט הוכפלה מאז פרוץ המלחמה, וכך גם שיעורי הגירעון הממוצע, וכי כתוצאה מכך נרשמה עלייה משמעותית בתשלומי הריבית של המדינה.
התחייבויות בסך יותר מ-31 מיליארד דולר, שלא יודעים מאיפה יגיעו
במסגרת ההסכם הביטחוני עם ארה"ב – MOU, היקף הסיוע השנתי הנוכחי עומד על 3.8 מיליארד דולר בשנה, וכרגע יש התחייבויות דולריות של כ-24.8 מיליארד מעבר למסגרת ההסכם הקיים. כולל יתרת הכספים שנותרו בהסכם הנוכחי, הסתמכה ישראל על למעלה מ-31 מיליארד דולר.
באוצר ציינו כי בשלב זה אין וודאות לגבי סיום הסיוע או התזמון בו זה יקרה, וכי מתנהלת עבודת מטה בהובלת משרד הביטחון לבחינת הסדר חלופי, שעשוי גם להביא להזדמנויות חדשות. עוד הוצג כי הפסקת ההסדר משמעותה פגיעה של כחצי אחוז תוצר בשנה, וכי הממשלה הנכנסת תידרש לניהול האיזון בין הוצאות הביטחון, ניהול תוואי החוב וההשלכות על רמת החיים במשק, ולקחת בחשבון גם את נושא הסיוע האמריקני בתמהיל.
"יש עכשיו תקציב של כ-161 מיליארד שקלים, כשמשרד הביטחון אומר שיש לו צורך ביותר מזה", אמרה עמיאל. "אתגרי מערכת הביטחון בתקופה הזו הם רבים, גם האתגרים התקציביים וגם בכלל התפתחות האיומים, אתגרי המילואים, נושא החזרה לכשירות ותוכנית התעצמות. יש היום תוכנית התעצמות שאותה סיכם ראש הממשלה בהיקף של כ-350 מיליארד שקלים, היא תתפרס על 13 שנים החל משנת 2027. חלקים נרחבים מהתוכנית הזו כבר יצאו לדרך ורכיבים אחרים מתוכננים. כל הדברים האלה הם אתגרים משמעותיים שיובילו לנטל הוצאה על ביטחון גבוה מאוד בשנים הבאות, בהסתכלות קדימה מבחינת כספי הסיוע".
"דיון ראוי אם נכון להיגמל מכספי הסיוע ואיך"
ח"כ חנמאל דרופמן (עוצמה יהודית) טען כי יש לדון במשמעות הביטחונית והמדינית של הסיוע: "בין אם זו הודעה חד צדדית ובין אם היה איזשהו תיאום באיזשהו דרג, אני לא חושב שזה ענייננו כוועדה לבחון איזה תיאום נעשה ובאיזה דרג. בסוף זה אירוע מדינתי. לצד זה, אני חושב שבסוף בראייה לטווח ארוך זה מבורך, התלות הזאת של מדינת ישראל היא לא נכונה. אנחנו מדינה ריבונית וגם בתחום הביטחון יש לנו סדרי עדיפויות משלנו ואני חושב שיהיה נכון לבטח לקראת ההסכם הבא לא להסתער על הדבר הזה ולראות איך עושים סדרי עדיפויות אצלנו בבית, לבנות אותם בצורה טובה יותר, ולא להסתמך על גורמים מבחוץ"
מרידור השיב לו: "עם לבדד ישכון זה לא תוכנית עבודה. להגיע למצב שבו נערכים לכך שאין לנו ידידות בעולם ויכולת לרכוש תחמושת. זה שהממשלה הגיעה למצב שטראמפ צריך להגיד שהוא יפסיק סיוע בבוקר הבחירות זה מחדל בלתי נתפס. תחשבו ששר האוצר היה מוותר על אחוז מהתקציב. על הרבה פחות מזה עשו דיונים, על הדלק. פה נראה שראש הממשלה מוותר על 24 מיליארד שקל לבד, כשגם ארה"ב קיבלה מההסכם הזה. זה קורה בלי עבודת מטה. כל המשרדים אומרים שהם לא ידעו מזה. אם המדיניות של הממשלה הקודמת תמשיך אף אחת לא תמכור לנו תחמושת, אולי איראן. אני לא יודע מאיפה נשיג את 12 מיליארד השקלים האלה אבל זה יצא מהכיס של האזרחים כל שנה".
"זה דיון ראוי אם נכון להיגמל מכספי הסיוע ואיך ובמה צריך להחליף אותו", סיכמה יו"ר הוועדה, והתייחסה לאנשי משרדי האוצר והביטחון. "מטריד אותי שהם אומרים לי שגם ההסכם הבא מחויב. זאת אומרת, התנהגנו כאילו יש לנו את הכסף שהודיעו לנו לפני שבוע שאין לנו אותו. אז גם אם חושבים שנכון להיגמל צריך לעשות עבודת מטה", אמרה והודיעה כי תזמן דרגים יותר בכירים להמשך הדיון.

