
ועדת הכספים זמנית של הכנסת החלה את פעילותה אתמול (שני) לאחר בחירתה של לירן אבישר בן חורין (ביחד) ליושבת ראש הוועדה. בדיון הראשון סקירה כלכלית מקיפה ראשונה עם נציגי משרד האוצר, שהודו לראשונה בכך שהגירעון השנתי בהוצאות המדינה ב-2026 צפוי להיות נמוך מ-4% מהתוצר.
תקרת הגירעון שאושרה בתקציב הייתה 4.9%. ולמרות כמה חריגות בהוצאות הביטחון, שיעור הגירעון ביחס לתוצר דווקא ירד. הסיבה: הכנסות ממשלה גבוהות מתחזית ותת ביצוע משמעותי בהוצאות האזרחיות (שאינן ביטחוניות) של הממשלה.
על פי עדכון האוצר, הגירעון המצטבר (12 חודשים אחרונים) היה 3.3% מהתוצר באוקטובר 2026, לעומת יעד קבוע בחוק התקציב של 4.9%. הגירעון החודשי (אוקטובר 2026) הסתכם ב -18.3 מיליארד שקל. הגירעון מתחילת 2026 (ינואר–אוקטובר 2026) היה 47.8 מיליארד שקל – כ-2% תוצר בלבד. באוגוסט-אוקטובר הצטבר גירעון של 36.4 מיליארד שקל, על רקע האצה בהוצאות והתמתנות קצב הגידול בגביית המסים, לעומת 34.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025.
במשך חודשים משרד האוצר התייחס לגירעון של 4.9% כנתון העדכני למרות שהנתונים הראו אחרת. צמצום הגירעון עשוי לספק לממשלה הבאה, כשתקום, מרווח תמרון גבוה יותר בקביעת גובה ההוצאה הממשלתית – בפרט בתחומים אזרחיים.
פערים בתחזיות הצמיחה
עוד בדיון עלו פערים משמעותיים בתחזיות הצמיחה השונות לישראל ב-2026. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו אתמול עולה כי פורסם כי התמ"ג צמח ברבעון השלישי בקצב שנתי של 8% (אף שכמחצית מהצמיחה נבעה מ"ייצור ישראלי בחו"ל", כתןוצאה מרישום של הפעילות מחוץ לישראל כפעילות ישראלית).
בוועדה ניסו להבין מה משקל הייצור של חברת אנבידיה שחלקו נרשם כישראלי בשל קניין רוחני של חברת מלאנוקס הישראלית שנרכשה ב-2018 על יד אנבידיה. נציגי האוצר השיבו כי הם לא עוסקים בנתונים של חברה כזו או אחרת, אך בכירים ממשרדי הממשלה הודו כי 90% מעלייה בתחום נובעת ישירות מפעילות אנבידיה.
באוצר התייחסו לחשיבות ההפרדה בין צמיחה כלכלית שנעזרת בייצור חו"ל לבין צמיחה בלעדיו הפרדה שאותה החל לעשות גם בנק ישראל בחודש שעבר. עלייה בייצור הישראלי בחו"ל לא מובילה לעלייה דומה בהכנסות הממשלה ממסים כמו עלייה ביצור בתוך ישראל. בנוסף ייצור חו"ל אינו מתבטא בשכר בישראל ובצמיחה בפעילות הכלכלית המקומית.
ההערכה העדכנית של בנק ישראל לצמיחה ב-2026 היא 5.1%, כולל ייצור חו"ל, ו-3.4% בלעדיו; וב-2027 לצניחה של 7.5%, כולל ייצור חו"ל, ו-5.1% בלעדיו – כלומר שליש מהצמיחה מיוחסת לחברה אחת בלבד ולעלייה בייצר שאינה תורמת לכלכלה בישראל.
תקציב הביטחון עולה
משרד האוצר עדכן גם כי התכנון המקורי לתקציב משרד הביטחון היה 111 מיליארד שקלים, ובדיוני תקציב 2026 הוא עלה ל-143 מיליארד שקלים. ההערכה לסוף השנה היא לתקציב של 161 מילארד שקלים, אחרי העברות תקציביות שאושרו אך לא הושלמו.
עם זאת, באוצר הזהירו כי משרד הביטחון מגדיל את התחייבותיו שעשויות להגיע גם ל-180-190 מיליארד שקלים. כשחבר הוועדה ח"כ שאול מרידור שאל אם זה חוקי, נציג היועץ הכלכלי למשרד הביטחון השיב: "משרד הביטחון לא חרג מהחוק, ולא יחרוג מהחוק. אם החוק יקבע תקציב של 161 מיליארד שקלים, הוא לא יוציא שקל אחד מעל לסכום זה".
בדיון עלה כי כ-1.5 מיליארד מתוך 4.5 מיליארד שקלים בכספים קואליציוניים טרם הוקצו, וחלקם יגיעו לאישור הוועדה. יו"ר הוועדה הדגישה כי כל פנייה תיבחן לגופה ובעיניניות, ותאושר לפי חיוניותה. בן חורין ביקשה מהאוצר "לקבל פניות תקציביות בנושא כספים קואליציוניים בנפרד", ולא לכרוך אותם בכספים אחרים.
עוד בדיון עודכנו המשתתפים כי כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ירד ב-1%, בעיקר בשל משרתי מילואים צעירים שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה ולא מוגדרים מחפשי עבודה.
במהלך הדיון, חברי הוועדה דרשו מנציגי אגף התקציבים במשרד האוצר לפעול בשקיפות המרבית, לאחר שבכנסת האחרונה חברי וועדה מהאופוזיציה נאלצו לפנות לבג"ץ כדי לקבל את כל המידע הדרוש לפעילותם הפרלמנטרית. ח"כ מרידור התייחס למצב הנוכחי שבו לגוש השינוי יש רוב בכנסת אך לא ההממשלה הקודמת עדיין מכהנת: "אני רוצה לשלוח מסר חד לממונה על התקציבים ולחשבת הכללית של האוצר – יש פה וועדה שמשקפת כנסת חדשה. אין לא לנו ולא לציבור אמון בממשלה הנוכחית. אל תתחייבו על שקל אחד נוסף לפני שנאשר אותו בוועדת הכספים, כי אנחנו לא נהיה חותמת גומי".
