
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית ארבע הצעות לביטול חוקים שנויים במחלוקת שהעבירה הכנסת הקודמת. ההצעות שאושרו בטרומית נועדו לבטל את השינויים בוועדה לבחירת שופטים, השינויים בהסדרים הנוגעים למינוי שופטים, את החוק לשינוי מעמד היועץ המשפטי לממשלה והחלשתו, ואת חוק התקשורת שקידם שר התקשורת שלמה קרעי.
הוועדה המסדרת אישרה להקים 2 ועדות מיוחדות בכנסת, לביטול החקיקה המשפטית ולביטול חוק התקשורת. בהמשך מליאת הכנסת אישרה סופית את הקמתן.
אחרי ששקע האבק מהדיון הסוער בבחירתו של מתן כהנא ליו"ר הכנסת, גוש נתניהו וגוש השינוי מיישמים את ההסכמות שהגיעו אליהן בנוגע לסדרי הדיון והחקיקה בכנסת. כך, התאפשר להצעות של גוש השינוי להתקדם במסלול מהיר, תוך פטור מחובת הנחה של שולחן הכנסת (45 יום המתנה). בתמורה, גם שתי הצעות חוק של יו"ר סיעת הליכוד אופיר כץ אושרו לקידום במסלול מהיר.
כחלק מההסכמות, הועלתה להצבעה בקריאה טרומית הצעת החוק של כץ, שלפיה יישללו זכויות של חבר כנסת המסרב להכיר בחמאס כארגון טרור או "מתבטא באופן המכחיש זאת" – ואושרה ברוב של 48 תומכים, ללא מתנגדים. אושרה בטרומית גם הצעה נוספת של כץ לאיסור הפרעה לדוכני תפילין במרחב הציבורי.
ההסכמות בין הגושים: קידום שש הצעות חוק והקמת שתי ועדות מיוחדות
ההצעה לביטול חוק התקשורת אושרה ברוב של 63 חברי כנסת מול 49 מתנגדים. ההצעה לביטול חוק היועץ המשפטי לממשלה אושרה ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים, וההצעה לביטול ההסדרים המשלימים לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושרה ברוב של 62 תומכים מול 46 מתנגדים.
הצעות החוק מקודמות כחלק מההסכמות לקיצור הפיליבסטר בבחירת יו"ר הכנסת. בתמורה הסכימו בגוש השינוי לאפשר את קידום שתי הצעותיו של יו"ר הקואליציה היוצאת, ח"כ אופיר כץ (הליכוד), בפטור מחובת הנחה – מה שאושר בוועדה המסדרת. ההצעה הראשונה עוסקת בשלילת זכויות מחברי כנסת שלא יכירו בחמאס כארגון טרור, והשנייה באיסור הפרעה להנחת תפילין במרחב הציבורי ובמוסדות חינוך.
הפטור מחובת הנחה, שנכלל בהסכמות לגבי כל שש ההצעות, איפשר להביא אותן לקריאה טרומית בלי להמתין 45 ימים ממועד הנחתן על שולחן הכנסת, כנהוג בהצעות חוק פרטיות. בכל מקרה, הצעה שמאושרת בקריאה טרומית מועברת לוועדה להכנתה לקריאה ראשונה, ולאחר אישורה במליאה חוזרת לוועדה להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
הוועדה המסדרת אישרה הקמת שתי ועדות מיוחדות: ועדה לביטול חוקי הרפורמה המשפטית, שבראשה צפוי לעמוד ח"כ גלעד קריב (הדמוקרטים), וועדה לביטול חוקי התקשורת, שבראשה צפויה לעמוד ח"כ מרב בן ארי (ביחד). לפי ההסכמות בין הגושים, הוועדות יחלו בעבודתן ביום שני הקרוב.
ביטול השינויים בוועדה לבחירת שופטים: 62 תמכו, 46 התנגדו
שתיים מארבע הצעות הביטול, שהגישו ראשי סיעות האופוזיציה הקודמת, עוסקות בשינוי שיטת בחירת השופטים שאושר במרץ 2025 ונועד להיכנס לתוקף עם תחילת כהונת הנוכחית. מועד כניסתו לתוקף עורר בגוש השינוי דחיפות להקים את הוועדות שיקדמו את ביטול החוקים.
ההצעה הראשונה מבקשת לבטל את תיקון מס' 4 לחוק יסוד: השפיטה, שהחליף את שני נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים בשני משפטנים שייבחרו בידי הקואליציה והאופוזיציה. התיקון מאפשר גם לבחור שופט לבית המשפט העליון בתמיכת חמישה מחברי הוועדה, במקום שבעה כפי שנדרש קודם לכן, ובהם נציג קואליציה ונציג אופוזיציה – כלומר ללא צורך בתמיכת השופטים החברים בוועדה.
ההצעה השנייה מבקשת לבטל את תיקון מס' 105 לחוק בתי המשפט, שנועד להתאים את הוראות החוק להרכב החדש של הוועדה לבחירת שופטים ולאופן פעולתה. לצד ההתאמות נקבעו בתיקון תנאים נוספים למינוי שופטים לבית המשפט העליון, ובהם דרישה להסכמת כל חברי הוועדה למינוי מועמד שטרם מלאו לו 55 שנים.
מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית את ההצעה לביטול תיקון מס' 105, ברוב של 62 תומכים מול 46 מתנגדים. את ההצעה הגישו חברי הכנסת אפרת רייטן (הדמוקרטים), אחמד טיבי (המשותפת), איתן גינזבורג (ביחד) וקבוצת חברי כנסת.
שתי הצעות הביטול נועדו יחד להשיב את ההסדר הקודם: החזרת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה והשבת הדרישה לתמיכת שבעה מתשעת חבריה במינוי שופט לבית המשפט העליון, כשהוועדה בהרכב מלא.
ח"כ רועי פולקמן אמר בדיון: "סוגיות יסוד לעניין האיזונים והבלמים – ראוי שיידונו. הריבון מיוצג בכנסת, אבל לצידו שתי רשויות נוספות ומערכת של איזונים ובלמים. חוקי היסוד של מדינת ישראל לא יכולים להיות מתוקנים ברוב רגיל. הכנסת ברוב פוליטי רגעי יכולה לדרוס סדרי שלטון. כמובן שיש מה לדבר על מבנה הוועדה לבחירת שופטים. אין פה זלזול בעבודה שנעשתה בכנסת הקודמת אבל אנו רוצים לעצור את התיקונים כרגע כדי לתקן אותם נכון יותר".
בדברי ההסבר להצעה נכתב כי השינויים שנקבעו בתיקון מס' 4 לחוק היסוד ובתיקון מס' 105 מעניקים משקל רב יותר לנציגים שמקור בחירתם פוליטי, ומפחיתים את משקלם של גורמי המקצוע בהליך בחירת השופטים. לפי ההסבר, החזרת הדין למצבו הקודם נועדה למנוע פגיעה באיזון בין הרשויות, בעצמאות הרשות השופטת ובאופייה המקצועי של הוועדה, עד שיגובש הסדר מקיף בנושא.
ביטול חוק היועמ"ש: קריב בירך, לוין תקף את מהלכי החקיקה
הצעה נוספת שאושרה היום בקריאה טרומית, ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים, מבקשת לבטל את חוק היועץ המשפטי לממשלה (חוות דעת, ייצוג ופיקוח), התשפ"ו-2026. את ההצעה הגישו ח"כ אפרת רייטן וקבוצת חברי כנסת, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה שבה תידון.
החוק שאותו מבקשים לבטל אמור להיכנס לתוקף בינואר 2027. הוא נועד לאפשר לממשלה להחליט שחוות דעתו המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה לא תחייב אותה או גורמים אחרים ברשות המבצעת, למעט בעניינים שהוחרגו, ובהם הפעלת סמכויות בתחום הפלילי.
החוק מאפשר לממשלה גם לקבוע את העמדה שתוצג מטעמה בבית המשפט, אף אם היא מנוגדת לפרשנות המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה, ולבחור עורך דין אחר שייצג אותה. נוסף על כך, הוא מסדיר את הפיקוח של שר המשפטים על היועץ המשפטי לממשלה. הצעת הביטול נועדה למנוע את כניסתם לתוקף של ההסדרים האלה ולהשיב את המצב המשפטי שהיה קיים לפני חקיקת החוק.
ח"כ גלעד קריב אמר בדיון: "הצעת החוק הזו אינה צריכה להפתיע איש שהרי לכל אורך הליך החקיקה הפגום והדורסני של החוק – אמרנו שהוא עתיד להיות מבוטל מייד לאחר הבחירות, בדומה ליתר חוקי ההפיכה המשטרית. לאחר מכן, בהסכמה באמת, ניגש להסדיר את מערכות היחסים בין הרשויות. זו הייתה ההבטחה שלנו לציבור ואנו מתכוונים לעמוד בה".
שר המשפטים יריב לוין תקף את המהלך: "בליץ החקיקה הזה הוא התנהגות היסטרית ומבישה. בקדנציה שלי מונו לא פחות מ-290 שופטים. זו תוספת של עשרות תקנים שלא היו קודם, שינוי ענק של המערכת. שופטים שלא היה להם סיכוי להתקדם, רק כי הם חשבו קצת אחרת, קודמו. מונו אנשים בעלי השקפת עולם שמרנית, כאלה שבאו מרקע אחר. כל מה שאתם מנסים לבטל יחזור, ובעוצמה גדולה יותר".
בדברי ההסבר להצעת הביטול נכתב כי במהלך החקיקה המקורית עלו קשיים חוקתיים משמעותיים שלא תוקנו, וכי קיים חשש כבד לפגיעה בשלטון החוק ולהפרת האיזונים והבלמים במשטר הדמוקרטי.
עוד נכתב כי הביטול נועד להבטיח את מעמדו, עצמאותו ואי-תלותו של מוסד היועץ המשפטי לממשלה, לבסס את עקרון הממלכתיות של מערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה ולהסדיר את עבודתו התקינה של השירות הציבורי. במקביל לביטול החוק מתוכנן הליך מסודר לבחינת תיקונים בתחום, באופן שלא יפגע בעקרונות היסוד של השיטה הדמוקרטית ובעצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה.
ביטול חוק התקשורת אושר ברוב של 63 תומכים מול 49 מתנגדים
מליאת הכנסת אישרה היום בקריאה טרומית גם את ההצעה לביטול חוק התקשורת (שידורים), התשפ"ו-2026, שקידם שר התקשורת שלמה קרעי בוועדה המיוחדת בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן. 63 חברי כנסת תמכו בהצעה, מול 49 מתנגדים. את הצעת הביטול הגישו ח"כ איתן גינזבורג וקבוצת חברי כנסת, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה שבה תידון.
החוק, שאושר ביולי האחרון, קובע הקמת רשות לתקשורת משודרת, שתחליף את הרשות השנייה ואת המועצה לשידורי כבלים ולוויין, ותפקח על השחקנים הפועלים בשוק תוכני הצפייה והשמע. החוק קובע גם מעבר משיטת רישיונות לשידורי טלוויזיה לרישום ספקי תכנים במרשם, מה שלפי הטענות שהועלו נגדו עשוי לחשוף את הרשות המאסדרת החדשה להטיות פוליטיות.
החוק משנה גם את הכללים הנוגעים להשקעה בהפקות מקומיות, לתחרות ולפיקוח על התכנים, וכולל תיקונים עקיפים לחוקים נוספים. מתנגדיו טוענים כי הוא מגביר את החשיפה של שוק השידורים להשפעה פוליטית ופוגע בעצמאות התקשורת. הצעת הביטול מבקשת לבטל את החוק ואת התיקונים העקיפים שנקבעו בו, ולהשאיר על כנה את מסגרת הפיקוח שהייתה קיימת לפני חקיקתו.
ח"כ איתן גינזבורג אמר בדיון: "את החוק הזה צריך לבטל ואת שוק השידורים צריך להסדיר מחדש אבל בדרך נכונה. היה פה חוק לא בשל, שלא עבר עבודת מטה ממשלתית. זה היה חוק מבולגן, מחורר, עם סתירות פנימיות ובעיות מהותיות. תוך כדי הדיונים הכול רק הלך והדרדר. חייב רפורמה ונדרש תיקון חקיקה ראוי, אבל בדרך הנכונה".
שר התקשורת שלמה קרעי תקף את ההצעה: "גם אם תבטלו את החוק לא תצליחו לעצור את המהפכה ולחסום שחקנים חדשים ומגוונים כמו ערוצים 15 או 16. המונופול של השמאל כבר התנפץ. הרכבת יצאה לדרך, אתם לא רוצים לתת ליוצרים ולמפיקים 6.5% הפקות מקור, אתם לא רוצים חבילות מותאמות אישית שהצרכן ישלם עליהן פחות, אתם לא רוצים מגוון דעות. אתם מפחדים משקיפות ומאמת".
בדברי ההסבר להצעת הביטול נטען כי היקף הרפורמה והשלכותיה על שוק התקשורת, חופש הביטוי ותפקידה של התקשורת החופשית מחייבים תשתית מקצועית ומשפטית מלאה ובחינה מעמיקה של ההסדרים. עוד נטען כי הליך החקיקה כלל פגמים רבים, וכי סוגיות משפטיות מורכבות לא נבחנו באופן מספק, ללא תשתית עובדתית ומקצועית מספקת.
לפי דברי ההסבר, הצעת הביטול נועדה להשיב את ההוראות בחוקים שתוקנו או בוטלו במסגרת הרפורמה לנוסחן הקודם. לצד זאת, מוצע לקדם בעתיד חקיקה להסדרת שוק התקשורת בהתאם להתפתחויות הטכנולוגיות, תוך שמירה על חופש הביטוי ועל הגישה לתקשורת חופשית ורציפה.
החוקים שקידם כץ: הכרה בחמאס כארגון טרור ואיסור הפרעה להנחת תפילין
הצעתו הראשונה של כץ שעלתה לדיון במסגרת וההסכמות, ואושרה בטרומית, מבקשת לתקן את חוק יסוד: הכנסת כך שחבר כנסת שיימנע מלהכיר במפורש בחמאס כארגון טרור, או שיתבטא באופן שמשתמעת ממנו הכחשה של היותו ארגון טרור, לא ייהנה מזכויותיו כחבר כנסת עד שיכיר בכך. לפי ההצעה, ועדת הכנסת תחליט על שלילת הזכויות לאחר שתאפשר לחבר הכנסת להשמיע את טענותיו.
ההצעה אינה מפרטת אילו זכויות יישללו ומשאירה זאת לחוק נפרד. היא גם אינה קובעת הפסקת כהונה, אך עשויה להעמיד במבוכה את חברי הכנסת הערבים ואת חברי גוש השינוי. עם זאת, גם תנועת כ"ך מוגדרת ארגון טרור, ונכון להיום ישנם חברי כנסת מהקואליציה היוצאת שתומכים בה ואינם מגדירים אותה ארגון טרור.
הצעת החוק השנייה של כץ, שאף היא עברה בטרומית, מבקשת לאסור הפרעה להנחת תפילין במקומות ציבוריים ובמוסדות חינוך, ולקבוע קנס למי שיפריע לכך. לפי ההצעה, רשות מקומית לא תוכל לאסור או להגביל הצבת עמדה להנחת תפילין, כל עוד אינה חוסמת מעבר או מסכנת את שלום הציבור.
במוסדות חינוך ייאסר על ההנהלה ועל העובדים למנוע מתלמידים ומעובדים להניח תפילין בהפסקות או מחוץ לשעות הלימודים.
ההצעה כוללת עקרונות שהופיעו גם בהצעת "חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי" של גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) ואליהו ברוכי (ש"ס) מהכנסת הקודמת, אך היא מצומצמת ממנה ומתמקדת בהנחת תפילין.
