דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שבת י"א בכסלו תשפ"ז 21.11.26
19.6°תל אביב
  • 16.1°ירושלים
  • 19.6°תל אביב
  • 19.2°חיפה
  • 19.3°אשדוד
  • 18.7°באר שבע
  • 24.4°אילת
  • 20.0°טבריה
  • 16.4°צפת
  • 19.8°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
עבודה

"כשעובדים יושבים בדירקטוריון ההתנהלות משתנה, יש יותר שקיפות"

דירקטורים מטעם העובדים בחברות הממשלתיות סיפרו על משמעות תפקידם בכנס של האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות. ד"ר הדס לובינבסקי קניפל, דירקטורית מטעם העובדים ב'חקר ימים ואגמים לישראל': "לרוב חברי הדירקטוריון הם עורכי דין ואנשי כספים, אני מביאה את הצד המדעי והמקצועי"

: יועצת אקדמית למחלקה לשיתוף עובדים עו"ד עינב רצון, נציגת הצרכנים בדירקטוריון מכון התקנים בת-אור הופמן, ד"ר הדס לובינסקי קניפל מהחברה לחקר ימים ואגמים, שי אשכנזי מנמל אשדוד ובני מעוז מהחברה לשירותי איכות הסביבה (צילום: ניצן צבי כהן)
: יועצת אקדמית למחלקה לשיתוף עובדים עו"ד עינב רצון, נציגת הצרכנים בדירקטוריון מכון התקנים בת-אור הופמן, ד"ר הדס לובינסקי קניפל מהחברה לחקר ימים ואגמים, שי אשכנזי מנמל אשדוד ובני מעוז מהחברה לשירותי איכות הסביבה (צילום: ניצן צבי כהן)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

כשד"ר הדס לובינבסקי קניפל, ביולוגית ימית וחוקרת בכירה בחברה לחקר ימים ואגמים, נכנסה לראשונה לחדר הישיבות כדירקטורית מקרב העובדים בדירקטוריון החברה בה היא עובדת, היא בחרה להקשיב. "הקדנציה שלי היא הפעם הראשונה שנכנסה דירקטורית מקרב העובדים לדירקטוריון, וזה היה חדש להם", סיפרה בכנס שקיים האגף לדמוקרטיה תעשייתית בהסתדרות לדירקטורים מקרב העובדים. "בישיבה הראשונה שתקתי, ראיתי איך זה מתנהל והבנתי שזה אחד התפקידים הכי חשובים שזכיתי לעשות".

מהר מאוד הבינה לובינבסקי קניפל שהיא מחזיקה ביתרון שאין לאף אחד אחר סביב השולחן: ההיכרות עם ליבת העשייה של הארגון. "לרוב מי שנמצא בדירקטוריון הם עורכי דין ואנשי כספים, אבל החברה שלנו עוסקת במדע ולא בכסף", הסבירה. "הם לא הבינו למשל מה הופך מכון מחקר למצוין, או האם התפוקות שהמנכ"ל מציג הן אכן התפוקות שאותן נכון למדוד".

לדבריה, "אם אני לא אגיד את הצד המדעי והמקצועי, חברי הדירקטוריון ניזונים רק ממה שהמנכ"ל מציג להם. לכן מהישיבה השנייה שלי אני מזמרת בכל ישיבה. חברי הדירקטוריון האחרים נעזרים בי כל הזמן, ואני מביאה חוקרים שיציגו בפניהם על מה הם עובדים".

הסיפור של לובינבסקי קניפל משקף את מקומם של 34 דירקטורים מקרב העובדים, המכהנים כיום ב-68 החברות הממשלתיות בישראל (מתוך כ-380 דירקטורים בסך הכול). בניגוד לדירקטורים חיצוניים, נציגי העובדים נבחרים בבחירות פנימיות דמוקרטיות בקרב העובדים, עם שיעורי הצבעה המגיעים ל-90% עד 95%, ובחלק מהחברות אף ל-100%.

חוויה דומה לזו של לובינבסקי קניפל תיאר בני מעוז, דירקטור מקרב העובדים בחברה לשירותי איכות הסביבה. הוא הדגיש כי מבין כל חברי הדירקטוריון הוא היחיד שעוסק בתחום איכות הסביבה ביום-יום. לדבריו, עצם נוכחותו בחדר הישיבות משנה גם את האופן שבו מתקבלות החלטות רגישות וגם את הדרך שבה העובדים מקבלים אותן.

"כשדירקטור מקרב העובדים נכנס לדירקטוריון, יש שקיפות לגבי מה ההנהלה הולכת לעשות ביחס לעובדים", אמר מעוז. "כמובן שכדירקטור יש לך חובת סודיות, אבל כשיש עובדים שיושבים בדירקטוריון זה משנה את איך שהדברים מתנהלים. לפחות פעמיים התקבלו החלטות שלא היו קלות לעובדים, וזה היה משמעותי שיכולתי לדבר עם החבר'ה בעבודה ולהסביר להם מה היה הרציונל של קבלת ההחלטה. היה חשוב להם לשמוע שההחלטה התקבלה מטעמים ענייניים. זה עזר למתח לרדת".

עבור שי אשכנזי, עובד נמל אשדוד זה 25 שנה המכהן בו כדירקטור מקרב העובדים, הכניסה לחדר הישיבות דרשה תקופת הסתגלות שהפכה להשפעה אסטרטגית רחבה. "בתחילת הכהונה שלי עסקתי בעיקר בללמוד את התפקיד, אבל היום אני מרגיש בדירקטוריון שווה בין שווים", סיפר אשכנזי. "אצלנו בנמל מכבדים מאוד את הדירקטורים מקרב העובדים. אנחנו מביעים את דעתנו גם בצורה נחרצת ובלי להתבייש. המשמעות היא שיש נציגות לעובדים בקבלת ההחלטות ברמה האסטרטגית הגבוהה ביותר, עם השפעה לשנים קדימה, ברכש, בכספים ובמבנה ארגוני".

תפקיד שונה מזה של הוועד

המעבר של עובדים מן המניין לשולחן קבלת ההחלטות מלווה גם במתח מובנה ובחשדנות משני הכיוונים – הן מצד חברי דירקטוריון אחרים והן מצד העובדים עצמם, שלעיתים מתקשים להבחין בין תפקיד הדירקטור לבין תפקידו של ועד העובדים.

"זה תפקיד מאתגר: עובד שכפוף להנהלה אבל גם מפקח עליה ומעיר הערות על מה שהיא עושה", הסביר עו"ד נועם בריימן, היועץ המשפטי של חברת 'נגה' לניהול מערכת החשמל בישראל. "גם בדירקטוריון לא כולם תמיד מסתכלים עליו בעין טובה: מניחים שיש לו אג'נדות סמויות, למרות שזו שאלה שאפשר לשאול גם על דירקטורים אחרים ולכולם יש חובת נאמנות לחברה. גם בקרב העובדים לא תמיד מבינים את המורכבות שהדירקטור מקרב העובדים נמצא בה – נוטים לחשוב עליו ולמדוד אותו כמו ועד, והוא לא ועד. ועדיין, הפרספקטיבה שלהם מאוד חשובה סביב השולחן. הם מביאים את השטח לדיון".

לדברי עו"ד הילה רווח, היועצת המשפטית של חברת תעבורה ימית אשדוד, ההיכרות הזו מתרגמת בסופו של דבר לשורה התחתונה של החברה. "העובדים בדירקטוריון הם אלה שמכירים את השטח, ובגלל זה האמירות שלהם בישיבות מאוד חשובות. אנחנו חברה ממשלתית, אבל גם כלכלית, והעובד בשטח הרבה פעמים יודע לשפר את ההתנהלות הכלכלית טוב מכולם".

פאנל יועצים משפטיים בכנס דירקטורים מטעם העובדים: יועצת אקדמית למחלקה לשיתוף עובדים עו"ד עינב רצון, ס. יועמ"ש רשות החברות הממשלתיות עו"ד גונן גומלסקי, יועמ"שית תעבורה ימית אשדוד עו"ד הילה רווח ויועמ"ש נגה עו"ד נועם בריימן (צילום: ישראל הפקות)
פאנל יועצים משפטיים בכנס דירקטורים מטעם העובדים: יועצת אקדמית למחלקה לשיתוף עובדים עו"ד עינב רצון, ס. יועמ"ש רשות החברות הממשלתיות עו"ד גונן גומלסקי, יועמ"שית תעבורה ימית אשדוד עו"ד הילה רווח ויועמ"ש נגה עו"ד נועם בריימן (צילום: ישראל הפקות)

יו"ר האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, גרשון גלמן, הסביר כי ההפרדה הברורה בין דירקטורים לוועדים שאובה מהמודל הנהוג בגרמניה. "הוועדים צריכים להיות חזקים בלי קשר, אבל לפעמים רואים דברים אחרת מעמדת הדירקטור". יו"ר רשות התאגידים בהסתדרות, עו"ד שבי מיכאלי, הוסיף כי המפגש הזה משנה את שני הצדדים: "עד שיש לך דירקטור מקרב העובדים בדירקטוריון אתה לא מבין את השטח. וזה עובד גם הפוך, כשהעובדים יושבים שם, גם הם מבינים טוב יותר את ההנהלה".

חיים זהבי, מנהל המחלקה לשיתוף עובדים באגף לדמוקרטיה תעשייתית: "אנחנו רואים שבכל מקום שיש בו נציגות עובדים בדירקטוריון ההנהלה חזקה יותר, ההחלטות נבונות יותר והעובדים מוגנים יותר".

רשאים לדון במיזוגים והפרטות

כדי לאפשר לדירקטורים מקרב העובדים לפעול מבלי להיקלע לניגוד עניינים מול ההנהלה שאליה הם כפופים, הציגו בכנס בכירי רשות החברות הממשלתיות את כללי המשחק. סגנית מנהל הרשות, גלית וידרמן, הבהירה כי לקראת שנה שתתמקד ברפורמות, שינויים מבניים והפרטות, הרשות רואה "חשיבות יתרה" בהשתתפות העובדים בדיונים האסטרטגיים.

וידרמן הדגישה: "לא כל דבר שעוסק בעובדים או בשכר מהווה ניגוד עניינים ביחס לדירקטורים מקרב העובדים, ככל שלא מדובר ביחידה הספציפית שבה עובד הדירקטור".  בדיונים עקרוניים עם השלכות ארוכות טווח, דוגמת סוגיות של מיזוגים והפרטות, וידרמן  רואה חשיבות יתירה בהשתתפות הדירקטורים מקרב העובדים.

סגן היועץ המשפטי של רשות החברות, עו"ד גונן גומלסקי, חידד את הגבול בכל הנוגע למינוי בכירי החברה: "כשיש דיון על איזה סוג של מנכ"ל צריך להיות לחברה מסוימת, ברור שלדירקטור מקרב העובדים עשוי להיות פרספקטיבה חשובה בנושא. מאידך, המנכ"ל הולך להיות המנהל שלו. נקודת האיזון הנכונה היא שהדירקטור מקרב העובדים צריך להשתתף בעיצוב תהליך האיתור: בכל מה שנוגע לתנאי הסף, המשקולות וסוג הניסיון הנדרש.

"כשההליך יוצא לדרך, העמדה שלנו היא שהדירקטורים מקרב העובדים לא יכולים להיות חלק מוועדת האיתור שמנקדת ובוחרת את המנכ"ל המומלץ, וגם לא להשתתף בהצבעה הסופית על מועמד ספציפי – כי בסוף אותו מנכ"ל הוא הבוס העתידי של העובד". לעומת זאת, הבהיר גומלסקי, בבחירת יו"ר הדירקטוריון, שאיננו מנהל של העובדים, הדירקטורים מקרב העובדים צריכים לקחת חלק מלא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!