
ועידת האקלים השנתית של האו"ם (COP31) הסתיימה בכישלון, לאחר שלא הושגה הסכמה על טיוטת הסכם האקלים החדש. האיחוד האירופי, בריטניה ובעלות בריתן מהעולם המתפתח התנגדו להצעת ההחלטה, שלא כללה התייחסות לדלקים מאובנים. לאחר יותר משבועיים של משא ומתן, שהיה אמור להסתיים ביום שישי אך נמשך אל תוך סוף השבוע, הודיע מוראט קורום, נשיא הוועידה מטעם טורקיה המארחת, כי ההסכם לא אושר.
ההסכם המוצע "לא עמד ברוח השעה", לפי דארה או'בריאן, השר לאיכות הסביבה של אירלנד, שדיבר בשם האיחוד האירופי. "לא ניתן את ידנו להחלטה שאינה נותנת מענה לממצאים המדעיים, ושעלולה למעשה להעמיק את הפער בין ההתחייבויות העולמיות לבין הפעולות הנדרשות בפועל. ההסכם אפילו אינו מזכיר דלקים מאובנים".
באיחור של יומיים, הוועידה ננעלה היום בצהריים (ראשון) לאחר שהתברר כי "הסכם אנטליה", שנוסח על ידי הנשיאות המשותפת של הוועידה, טורקיה ואוסטרליה, לא יזכה בקונצנזוס הדרוש לאישורו. המשלחות של יותר מ-190 מדינות התפזרו באווירת כישלון.
הסכם ללא התייחסות לדלקים מאובנים
"הסכם אנטליה" דורש ממדינות עשירות לספק מימון למדינות עניות כדי לסייע להן להסתגל להשפעות משבר האקלים, קורא למדינות "לחשמל את כלכלותיהן" (לעבור למערכות ייצור והובלה מבוססות חשמל), ולצמצם ככל הניתן את "חריגת היתר" בפליטת גזי חממה, שכבר הובילו למעבר לרף ההתחממות הגלובלית של 1.5 מעלות צלזיוס, כפי שנקבע בהסכם פריז.
עם זאת, ההסכם נמנע מלתמוך ב"התרחקות מדלקים מאובנים", דרישה שהועלתה על ידי יותר מ-130 מדינות, וכלל סעיפים שנויים במחלוקת בנוגע לטכנולוגיית "לכידה ואחסון פחמן", טכנולוגיה שלטענת פעילים סביבתיים רק מנציחה את השימוש בדלקים מאובנים.
נשיאות הוועידה הצליחה למנוע קריסה מוחלטת שלה באמצעות אימוץ החלטות בנושאים נלווים שונים, אך נמנעה מלהציג את הצעת ההחלטה המרכזית שהייתה אמורה להוות את התוצר העיקרי של הוועידה.
מוראט קורום, נשיא הוועידה מטעם טורקיה, הודה כי לא הושגה הסכמה על טיוטת "ההחלטה המרכזית", ולפיכך היא לא אומצה. "עשינו כמיטב יכולתנו; בסופו של דבר, לא כפינו את הנוסח הזה על איש, וגם לא הצבנו אולטימטום בסגנון 'קבלו זאת או דחו זאת'", אמר. "ברור שישנם צדדים באולם זה המתנגדים לנוסח זה. אנו מכירים בכך שאין קונצנזוס סביב מסמך זה. אי לכך, החלטות אלו לא אומצו".
האיחוד האירופי התנגד להסכם: "הנוסח אינו עומד באתגר השעה"
מדינות רבות, בהן מדינות האיחוד האירופי, בריטניה ומדינות מתפתחות רבות, כולל מדינות איים קטנות וכמה מהמדינות העניות בעולם, הצהירו כי אינן יכולות לתמוך ב"הסכם אנטליה", שהיה אמור לשמש כ"החלטה המרכזית" של הוועידה.
במהלך דרמטי הצהיר שר האקלים של אירלנד, דארה או'בריאן, בשם האיחוד האירופי, כי לא ניתן לקבל את הנוסח הסופי של "הסכם אנטליה" במתכונתו הנוכחית. "הנוסח אינו עומד באתגר השעה. לא נתמוך ב'החלטה מרכזית' או ב'הסכם אנטליה' שאינם מזכירים כלל דלקים מאובנים שהם הגורם המרכזי לשינויי האקלים".
הוא הוסיף כי האיחוד האירופי לא יקבל החלטה שמטרתה לעשות גרין-וושינג, כלומר, הצגה מטעה של דלקים מאובנים כפתרון ידידותי לסביבה. דבריו זכו למחיאות כפיים באולם, ובעקבותיהם הועלו התנגדויות דומות מצד פנמה, איי מרשל ונורווגיה.
"זה מרגיש כמו רגע מכריע, קו שנמתח בחול", אמר ביל הייר, מנכ"ל ארגון "קלימייט אנליטיקס" (Climate Analytics). "מדינות מתייצבות מול האינטרסים של תעשיית הדלקים המאובנים ואומרות 'לא'".
ערב הסעודית הגנה על ההחלטה לכלול את טכנולוגיית ה-CCS (לכידה ואחסון פחמן) במסמך. מדינות נוספות, בהן "הקבוצה האפריקאית", סין ופקיסטן, לא התנגדו גם הן להסכם, אף שלחלקן היו הסתייגויות.
ארגוני חברה אזרחית: "ועידת האקלים הגרועה ביותר אי-פעם"
קרוב ל-200 מדינות התכנסו באנטליה למשך שבועיים, תחת נשיאות משותפת של טורקיה ואוסטרליה, לוועידת האקלים השנתית של האו"ם. בישראל החליטו משיקולים ביטחוניים ונוספים כי לא תצא משלחת רשמית לוועידה, בצעד חריג שלא התרחש כדוגמתו בשנים האחרונות.
ארגוני חברה אזרחית, הממלאים תפקיד רשמי בשיחות, הגדירו את הוועידה כ"ועידת האקלים הגרועה ביותר אי-פעם". במקביל, שרים ממדינות אפריקה יצאו ביום שישי בהצהרה דרמטית: "לא באנו לכאן כדי להתחנן".
מוחמד אדו, מנהל ארגון "פאוור שיפט אפריקה" (Power Shift Africa), סיכם ביום שישי את עמדתם של רבים באומרו: "נשיאי הוועידה רוצים לומר לנו שזו הייתה ועידה מוצלחת. ובכן, אני יכול לומר לכם ללא כל ספק, זו הייתה הוועידה הגרועה ביותר אי-פעם".
הבוקר אמר: "האיחוד האירופי דחה את הנוסח הזה, אך הוא אינו יכול להתנער מאחריות להריסות שהוא עצמו סייע ליצור. עבור מדינות המתמודדות עם כישלון יבולים, בתים הרוסים וחובות הולכים ותופחים, מדובר בהפקרה מצד המדינות העשירות, אלו הנושאות באחריות הגדולה ביותר למשבר. הצביעות של אירופה מקוממת. ממשלותיה דורשות מאחרים להציג מתווה למעבר מדלקים מאובנים, בעודן מרחיבות בעצמן את השימוש בדלקים אלו".
יו"ר פורום האקלים הישראלי מייסודו של נשיא המדינה, ד"ר דב חנין, התייחס לסיום הוועידה ואמר: "אי אפשר להתמודד עם משבר האקלים בלי להיפרד מהדלקים הפוסיליים. טוב שמרבית מדינות העולם לא הסכימו להחלטה שהתעלמה מעובדה בסיסית זו". לדבריו, נדרשת פעולה נחושה של הממשלה החדשה, ללא קשר להרכבה, להגבלת פליטות גזי החממה ולהיערכות לשינוי האקלים.
בעוד שמזג אוויר קיצוני ברחבי העולם החמיר השנה וגבה את חייהם של עשרות אלפי בני אדם בגלי חום, באסונות כגון קריסת קרחון בנפאל ובבצורות ושיטפונות שהוחמרו בשל תופעת "אל ניניו" עוצמתית במיוחד, הרי שהקצב האיטי של המשא ומתן זעזע אפילו את המשתתפים הוותיקים.
"אין כאן תחושת דחיפות לטפל בסוגיות אלו", אמרה מרי רובינסון, נשיאת אירלנד לשעבר ושליחת האו"ם לנושאי אקלים לשעבר. "יש לנו יושבי-ראש משותפים (מטורקיה ומאוסטרליה, א.ל) שלא באמת לקחו יוזמה ולא הפגינו את המנהיגות הנדרשת".
הפעם האחרונה שבה הסתיימו שיחות האקלים של האו"ם ללא הסכם שאומץ על ידי כל המדינות הייתה לפני 17 שנים, בוועידת קופנהגן (COP15) בשנת 2009.
