ישראל תעניק מעמד "תושב ארעי" למאתיים דארפורים שהגישו בקשות מקלט לפני שנים אחדות, כך פרסם הבוקר הארץ. הפליטים שזכו במעמד הם אזרחי סודאן, שנמלטו מהסכסוך האתני בחבל דארפור שהוכר כבר באופן רשמי כרצח עם על ידי ישראל.

זו הפעם הראשונה זה עשור שישראל תעניק מעמד מסוג זה לקבוצה של מבקשי מקלט. קבוצה זו מצטרפת ל-600 פליטים דארפורים שממשלת אולמרט העניקה להם מעמד זהה ב-2009 ולפליט דארפורי נוסף שזכה במעמד זהה בלחץ היועץ המשפטי לממשלה.

ציון יום דרפור העולמי 2013, בתל אביב (ארכיון. צילום: אוריאל לוי)

לפי הפרסום הבוקר, ההחלטה להעניק לדארפורים מעמד התקבלה מ"מטעמים הומניטריים" על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר הפנים, אריה דרעי, בלחץ היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

על ההחלטה הודיעה הפרקליטות בתשובה לערעורים שהגישו כעשרים מבקשי מקלט לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בעקבות ההתעלמות של רשות האוכלוסין וההגירה מבקשות המקלט שלהם, הם פנו תחילה לבית הדין לעררים העוסק בהגירה ובמעמד הפליטות. חלקם הגישו בקשות מקלט לפני שלוש שנים ויותר, אך לא נענו, בדומה לכל יוצאי חבל דארפור.

בכל המקרים הורה בית הדין לרשות להעניק להם אשרת עבודה זמנית, כל עוד אינה מכריעה בבקשתם. הם ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי ודרשו לקבל מעמד תושב ארעי, הניתן לפליטים. בית המשפט צפוי היה לדון בתיקים בשבועות הקרובים, כך דיווח הארץ.

מעמד "תושב ארעי" מקנה זכויות זהות כמעט לגמרי לאלו של של אזרח ישראלי, להוציא זכויות פוליטיות (הזכות לבחור או להיבחר). בין הזכויות שיוענקו לאלו שיזכו למעמד זה, כלולות הזכות לעבוד ולהעסיק עובדים; זכויות סוציאליות, ובראשן ביטוח בריאות ממלכתי; ובמידה ויבקשו – תעודת מעבר שתאפשר להם לצאת מישראל ולחזור אליה. המעמד אינו מוגבל בזמן, אך באפשרות המדינה לשלול אותו אם הנסיבות ישתנו.

לפי נתוני משרד הפנים, 283 סודאנים מחכים למעלה משלוש שנים וחצי להכרעה בבקשת המקלט שלהם, ונכון לדצמבר 2016 הוגשו יותר מ–2,300 בקשות מקלט על ידי יוצאי דארפור. מנהיגי הקהילה בישראל טוענים כי בארץ חיים כ-3,500 דארפורים, מרביתם בני שבט פור, לפחות מאה משבט מאסאליט ואחרים משבטי זאח'אווה, טאמה, ברגו ובנג'ו.

אדם באשר, יו"ר ארגון "בני דארפור" אמר לדבר ראשון כי הוא מברך על החלטת ראש הממשלה והוסיף כי הוא מקווה שכל מבקשי המקלט הדארפורים יזכו במעמד דומה. "אני מברך על כך שראש הממשלה הבין שאין לנו לאן ללכת והעניק לחברי מעמד, אבל למה 200 ולא 2,000? אני מקווה שזה תחילתו של תהליך שבסופו מבקשי המקלט הדארפורים יזכו בהכרה כניצולי רצח עם", אמר.

אדם באשר, יו"ר ארגון "בני דארפור"(צילום: אוריאל לוי).

רצח העם בדארפור נחשב הפשע הגדול ביותר שהתבצע במאה ה-21. אנשי מיליציות הג'ינג'אוויד, בתמיכת הצבא והממשלה, פלשו לחבל דארפור במערב סודן, ורצחו בשיטתיות אזרחים, נשים, ילדים ופעוטות בני השבטים פור, מסליט, זג'אווה, תאמה ובאנגו. שבטים אלו הם שבטים אפריקאים ילידים, אשר חיו בממלכת דארפור העצמאית עד מלחמת העולם הראשונה.

בדוח "דארפור 2014: תמונת מצב" שפרסם הוועד למאבק ברצח עם נטען כי "רצח העם בדארפור בוצע במהלך שנת 2013 בשלוש דרכים מרכזיות: מתקפות רצחניות על האוכלוסייה האזרחית, שינוי המבנה הדמוגרפי של חבל דארפור וכן 'רצח עם בהתשה' במחנות העקורים". גילוי נאות: כותב שורות אלה היה בין מחברי הדוח.

מחברי הדוח מאשימים את מדינות ערב ואת אומות המערב כי הן אדישות לרצח העם ומחדשות את היחסים עם השלטון הסודאני. בדוח נכתב כי "על אף הימשכותו של רצח העם בדארפור והחלת מדיניות דומה בחבלים נוספים בסודאן, ניכר כי אומות המערב החלו בנורמליזציה של היחסים עם ממשל חרטום המונהג בידי הרודן עומר אל-בשיר".