העבודות לשיקום נחל הקישון נמשכות במלוא המרץ בהובלת 'המשרד להגנת הסביבה'. סיור לא מובן מאיליו של סגן השר ירון מזור (הליכוד) שנערך ביום חמישי האחרון עם פעילי סביבה במפרץ חיפה, נועד לשקף לפעילים את עשיית המשרד. הפעילים העריכו ברובם את ההשקעה בשיקום הנחל וכיוונו את עיקר הביקורת לגבי הטיפול במפעלים המזהמים ובחששות מתכניות אחסון הדלקים במתחם 'קרקעות הצפון'. 

לצד הפעילים, גם בכירי המשרד תהו כיצד משתלבת התכנית לפארק הקישון בגודל של קרוב ל-600 דונם עם צמידותו למפעלי התעשיות הפיטרוכימיות. החלק הראשון בפארק כבר נבנה, ובנחל עצמו ניתן לצפות באנפות, קורמורנים ובדגי בורי גדולים במיוחד.

בז"ן ליד הקישון (צילום: ארז רביב)

אנשי המשרד וגם הפעילים תהו מי ישאף לבלות בפארק אשר ישתרע משפך הנחל עד מפעלי בז"ן. בין נציגי עמותת 'צלול', 'הקואליציה לבריאות הציבור', 'עיריית חיפה', 'ועד קריית חיים' ואחרים, היה גם אוהד שוורץ, מ'החברה להגנת הטבע', שסבר כי זו דווקא עשויה להיות התפתחות חיובית: "הפארק הזה תקוע למפעלי התעשיה כמו עצם בגרון. אני רוצה פה ציבור מודע וחזק, שבא לרכב כאן באופניים אחרי העבודה. בתכניות של עורף הנמל, צריך לקבוע מרחקי הפרדה מ'רצפטורים ציבוריים', כלומר ממקומות שבני אדם נמצאים בהם בשגרה, וזה מחייב אותם להרחיק חומרים מסוכנים והם אומרים את זה בפרוטוקלים של ועדות התכנון". שוורץ רואה בפארק דינמיקה של הישג במאבק, אשר דווקא פעילות הפנאי בו תשמש גדר חיה, תרתי משמע, אשר תיצור לחץ להגביל את הפעילות התעשייתית או לסלקה. החלק הראשון בפארק, "מעגן הדיג" שגודלו הוא 33 דונם, כבר פעיל, כאשר השטח הכולל של מתוכנן של הפארק הגדול מתקרב ל-1,000 דונם בסך הכל.

להפוך זבל לגבעות

עובדי המשרד והרשות תיארו את הפעולה הממושכת להוצאת הבוצה המזוהמת מן הנחל והטיפול בה, למניעת הצפות בעת גשמים כבדים. בעבר, כבר הוצאה בוצה מהנחל ללא טיפול, וגרמה לחלחול חוזר של מזהמים שונים לקרקע. כנען קוואס, המהנדס הראשי בפרויקט הקישון, תיאר את ההליך הנוכחי: "הבוצה מטופלת באמצעות טיפול ביולוגי. זה גורם לפירוק של שמנים ודלקים שיש בה". ההליך לא מטפל בשאריות של מתכות כבדות, וכדי למנוע את חלחולן, הבוצה המטופלת צריכה לשמש להקמת גבעות הפארק המיועד, עם חסימות תחתיות ועליונות. קוואס הסביר כי "בתחתית ישנן יריעות פלסטיק אטומות בחלקן העליון עם חומר חרסיתי נקי שהוצא מהשדות של יגור והוא למעשה מהווה איטום עילי כך שלמעשה כל החומר המטופל הוא אטום".

סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז ופעילים סביבתיים ברקע בז"ן (צילום: ארז רביב)

פעילות טיהור קרקעית הנחל צפויה להסתיים בתוך 3 חודשים, כאשר הניתור צפוי להימשך בשנים הבאות. נועם פוניה, עובד חברת הבקרה שמפקחת על טיהור הנחל הסביר: "אין תקן מקובל לטיהור נחלים. באמות המידה שאימצנו, באמצעות שיקלול של מספר רב של חומרים מזהמים ברוב חלקי הנחל, יש כבר עמידה ממושכת ברף הנמוך, שפירושו סיכוי נמוך להשפעה בריאותית. הניטור של התוצאות יימשך גם לאחר סיום פרויקט הטיפול בקרקעית הנחל". עלות עבודות הניקוי כבר חצו את קו ה-200 מליון השקלים.

פריחה בנחל המשתקם

בנחל הקישון כעת בולט הגוון הירקרק, בשל התפתחות מיקרו-אצות הניזונות מהזרחן בנחל כחומר דישון. מפעל חיפה כימיקלים, אשר הצליח לצמצם בכ-90% את הפליטות של מרבית החומרים המזהמים שהוא פולט לנחל, עדיין לא הצליח להשפיע באופן מספיק על פליטת הזרחן. השגשוג באצות הזעירות, תורם גם לשגשוג להקות דגי הבורי, המגיעים מן הים, ומגיעים לגודל הגדול פי שתיים מאחיהם בים. אף כי דגים מן הקישון אסורים למאכל, ישנם דייגים המנסים להעלותם בחכתם.

דייגים בקישון (צילום: ארז רביב)

הסיור הסתיים ברשות נחל הקישון (שאינה רשות הניקוז), אשר תקציבה השנתי עומד על 4.5 מליוני ש"ח בלבד, והם אמורים להיגבות ע"י המפעלים בסביבה. שרון נסים, מנהלת הרשות, הסבירה את שיטת הפעולה: "אנחנו לא מסתפקים בהשבת המצב לקדמותו, אלא דורשים שיפור במצב. במקרה של המשך סלילת כביש 6, תבענו מחברת 'דרך ארץ' פרויקט פיתוח משמעותי, סמוך לכביש, אשר ישפר את מצב הקישון מעבר למצב כיום". לדברי נסים, חברת נמלי ישראל חייבת לרשות כ-6 מליון שקלים, חיוב אשר חנ"י, חברת נמלי ישראל, מעולם לא הכירה בתקפותו. "תוך פחות מ-60 יום נפקיד את התכנית המלאה של פארק הקישון", מספרת נסים. חלק מקרקעות הפארק יועדו קודם לכן לשטחי עורף נמל, אשר חנ"י מבקשת בעבורם קרקעות חלופיות.

הדבר חושף את ההגיון העקום של החלטות התכנון, לרבות נמל המפרץ: קודם כל מתחילים להקים נמל, ורק לאחר מכן קובעים היכן יהיו השטחים הקריטיים של עורף הנמל, תוך כדי מאבקים פוליטיים. פארק הקישון הינו חלק מאותם מאבקים, כאשר בשלב הראשון הוא עתיד לסבול מאוויר המזוהם גם ממפעלי התעשיה וגם מהכבישים הראשיים העוברים בסביבתו, כאשר חלקים ממנו ישופעו גם מהרעש הרב הנובע מהם.

סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז ופעילים סביבתיים בשיט בקישון (צילום: ארז רביב)

באופן חריג, אושר לפעילים ועיתונאים לבקר במתחם תש"ן הצמוד לקריית חיים, בו הוצגה פעילות החברה הממשלתית, אשר ביחד עם קצא"א, מחזיקה כמעט את כל תשתית אחסון והובלת הדלקים ברחבי המדינה. שמעון אזולאי, סמנכ"ל התפעול בחברה הציג את תפיסתו לגבי פעילות תש"ן: "בתקופת המנדט, מתחם אחסון הדלק לא היה קרוב לאוכלוסייה ועם השנים היא התקרבה אליו. מכאן הצורך לפנות את המתחם. החברה אינה עוסקת בזיקוק אלא באחסון בלבד, שהיא פעולה שאינה מזהמת את הסביבה".

בניגוד לדברי אזולאי, טען מוטי בליצבאו, מ'ועד קריית חיים', כי הסבירות לחלות בסרטן ברחוב דגניה בקריית חיים, הסמוך למתחם תש"ן, גבוה פי 5 מהממוצע הארצי.

הסיכון העיקרי באחסון, לדברי אזולאי, הוא סיכון בטיחותי במקרה של שריפה, כמו במקרה של השריפה בבז"ן השנה. שלמה כץ, מנהל מחוז צפון במשרד להגנת הסביבה, הסביר כי גם בפעילות אחסון יש סכנה לפליטת חומרים אורגניים נדיפים המזיקים לבריאות: "גג מיכלי הדלק הוא גג צף, אך בדפנות שלו יכולים להיות שאריות דלקים". פליטה זו, "בלתי מוקדית" בהגדרתה, הופכת למשמעותית ביחס ישר לכמויות הדלקים המאוחסנים.

אזולאי הסביר כי אחסון הדלקים במתחם קרקעות הצפון, אמור להחליף שלוש חוות מיכלי דלקים – החווה בקריית חיים, החווה ליד קריית טבעון והחווה בחיפה הנקראת "20 אקרים", כולן פועלות כבר עשרות רבות של שנים, והתכנית תרחיק את האחסון מהאוכלוסייה. אזולאי הציג שקף לפיו התכנית תחסוך כ30% בשימושי הקרקע, והוא הכחיש את הטענות לפיהן הקרקע מתחת למתחם מזוהמת בדלקים שחלחלו אליה. נדגיש, כי הויכוח האמיתי נסוב על כמות הדלקים, ולא על השאלה המשנית של גודל הקרקע בה יאוחסנו הדלקים.

השייט בקישון (צילום: ארז רביב)

לטענת שלמה כץ, לתש"ן יש אישור קיים לאחסן 400,000 טונות דלקים כעת, בדיוק כפי שיאושר לה בשלב א' בקרקעות הצפון. פעילי הסביבה בכלל טוענים שלא ברור מהי כמות האחסון הקיימת במתחם תש"ן כיום. שלמה כץ אמר ל'דבר ראשון', "הכמות עולה ויורדת מטבע הדברים, מותר להם לאחסן 400,000 טון". אזולאי סיפר שרק 19 מיכלים פעילים כעת, מתוך 43 מיכלים במתחם, מה שמעיד, ככל נראה, על היקף אחסון נמוך שיוחלף באחסון כמות גדולה הרבה יותר בעתיד. הפעילים התרגזו לשמע הדברים, וחלקם מעידים כי סגניתו של כץ, נורית שטורך, הודיעה בעבר, בנוכחותו, כי "מי שטוען שלא יתווספו דלקים בקרקעות הצפון אינו דובר אמת". לטענתם, הפליטות הבלתי מוקדיות הן בערך מחצית מהפליטות הנגרמות באופן ישיר מהתעשיה, ולא רק מארובות המפעלים.

מזוז מקדם את ההידברות

הפעילות והפעילים סבורים כי סגן השר מזוז הוא איש שיח וכוונותיו כנות בנוגע לשיפור איכות הסביבה במפרץ. מזוז פועל בין השאר להידברות בין ארגוני הסביבה למשרד, אשר מואשם בייפוי המציאות לצרכים תקשורתיים, בשאיפה ליצור אמון בין השניים, אשר פעמים רבות הוא פגום עד מאוד. "הסיור במפרץ חיפה ביחד עם הארגונים הסביבתיים והירוקים הוא בשביל להוביל שינוי סביבתי אמתי במפרץ חיפה ובשיתוף פעולה איתם", אמר מזוז.

עוד נמסר בהודעת סגן השר כי "אני הובלתי את ההידברות עם הארגונים ועד שהגעתי, לא היה איתם שיתוף פעולה. שואלים אותי הרבה איך ח"כ מהליכוד חובר לארגונים הירוקים, אז אני עונה שכשמדובר בחיי אדם, אין כאן שמאל או ימין. אני אמשיך לסייר במפרץ חיפה עם כל מי ששם למטרה כנגד עיניו להילחם במפעלים המזהמים ולכן היה לי חשוב שהפעילים יגיעו גם לתש״ן ויקבלו תשובות לכל שאלה".