"בלית ברירה אנו מעסיקים כל אחד שיש לו לפחות יד אחת ויכול לעמוד על 2 רגלים, ולוקחים כל מה שמספקים לנו" כתבו חקלאי מטולה לשר החקלאות אורי אריאל (הבית היהודי), במטרה להתריע על המחסור בידיים עובדות במטעים ובשדות שלהם. "זה נגד החוק להעסיק ילדים" אמר ל'דבר ראשון' חיים הוד, יו"ר אגודת החקלאי מטולה אשר חתום על המכתב. המכתב, שנשלח לפני כחודש, לא זכה עדיין לתגובה משר החקלאות. השר לא הגיב עדיין גם על ההודעה בדבר עבירה לכאורה, חרף הבקשות החוזרות של 'דבר ראשון'.

עובדים תאילנדים בקטיף במטע במטולה (צילום: מיכל רוזן).

באחד השדות הסמוכים לשדה של הוד, עובדים פועלים מוואדי סאלמה. הראיס, קבלן העובדים, הגיע עם שלושה פועלים כשאחד מהם לדבריו הוא בן 14. החקלאים מספרים כי אחד הביטויים למחסור בידיים עובדות הוא שהראיסים עושים מה שהם רוצים, מביאים לעבודה פחות עובדים ממה שנדרש לקטיף, וכן עובדים לא מיומנים ביניהם ילדים, כפי שכתבו לשר החקלאות. ראיס שעבד בשטח עם פועליו מסביר, "מה אני אגיד, בערב הפועלים אומרים שיגיעו ובבוקר אין אף אחד, מה אני יכול לעשות?"

"חושבים שכתבתי את זה במכתב שלי כפרובוקציה, הכל אמת, רואים בשטח", אומר הוד. "הוא אמר שהוא בן 14 אבל הוא לא בן 14, מתדרכים אותם מה לענות. הם מזייפים תעודות, אז על ילד כזה צריך לשלם 205 ש"ח ליום ל6.5 שעות עבודה?"

תגובת משרד החקלאות למכתב: "משרד החקלאות מודע לצורך בידיים עובדות בענפי החקלאות, ופועל במספר מישורים בכדי לסייע למצוקת העובדים הזרים. בעקבות עבודת צוות שהתקיימה במשרד, המליץ המשרד לבטל כליל את מכסת העובדים הזרים בחקלאות, ובכך להתגבר על החסם של תקרת הרישיונות. לצערנו האוצר התנגד למהלך ועצר את הצעת המחליטים שקידם המשרד. במקביל, המשרד יזם, לראשונה לתקופה של חמש שנים המקנה וודאות, הצעת מחליטים להעסקת עובדים זרים זמניים מסרי לנקה. בנוסף, המשרד תומך באמצעות מענקים ותמריצים בהעסקה של עובדים ישראליים בחקלאות."

קטיף במטע במטולה (צילום: מיכל רוזן).

"לסכל פגיעה בעובדים"

תופעת עבודת ילדים בחקלאות היא תופעה מוכרת למשרד העבודה והרווחה, אשר אמון על אכיפת חוקי העבודה. במנהל ההסדרה והאכיפה נמצאים כיום, תחת חקירת האגף לאכיפה פלילית, מספר תיקים הקשורים לתחום העסקת נוער בחקלאות. במהלך הימים האחרונים התבצעה פעילות אכיפה על ידי המינהל באזור צפון הנגב. הפעילות נעשתה בעקבות חשדות שעלו לביצוע עבירות כלפי נערים ונערות בדואים. על פי החשד, הנערים והנערות הועסקו באמצעות קבלנים בעבודה הקשורה לחקלאות ולאריזת תוצרת חקלאית. בנוגע לכלל המקרים אומרים במשרד שלא ניתן למסור פרטים נוספים, שכן התיקים נמצאים בחקירה.

בעקבות חקירה של האגף לאכיפה פלילית, הוגש בינואר האחרון על ידי הלשכה המשפטית במשרד העבודה והרווחה, כתב אישום על העסקת ילדים בניגוד לחוק עבודת הנוער. במסגרת הכרעת הדין המרשיעה שניתנה לפני מספר חודשים, פסק בית הדין לעבודה כי שני הנאשמים העסיקו שלושה נערים שגילם פחות מ-14 בעבודה בחממות פלפלים במושב שרשרת, בניגוד לחוק. כמו כן, השניים העסיקו ארבעה נערים בשעות הלילה, בניגוד לחוק. העבירות נחשפו בביקורת יזומה שנערכה על ידי חוקרי מינהל הסדרה ואכיפה, שביצעו פעולות אכיפה באזורים בהם הועסקו ילדים מהמגזר הבדואי. בית הדין לעבודה גזר על הנאשמים קנס בסך 22 אלף שקלים לכל אחד וכן, דרש מהם להתחייב שלא יעברו בשנית על חוק עבודת הנוער, למשך שלוש שנים.

בית האריזה פרי מטולה (צילום: מיכל רוזן).

עו"ד גלי לוי, התובעת הראשית במשרד הכלכלה, התייחסה לפרשה, "קיימת חשיבות להביא מעסיקים שעוברים עבירות לדין, ובמיוחד שהמדובר בפגיעה באוכלוסיות חלשות כגון נערים צעירים שהעסקתם מתבצעת בניגוד לחוק עבודת הנוער. היעד שלנו באכיפה הפלילית הוא להילחם בתופעות בעייתיות ובעבירות מהותיות במסגרת החוקים שבתחום סמכותנו. זאת, על מנת לסכל פגיעה בעובדים בשוק העבודה הישראלי. ההרשעה והענישה שבצידה חשובים להרתעת מעסיקים מפרי חוק".

ילדים עובדים – בלי תלוש, בלי זכויות, בלי ביטוח

חאלד אבו ריא, מזכיר איגוד מקצועי ב'נוער העובד והלומד' ותושב סכנין, מכיר גם הוא את התופעה אותה הוא רואה בעירו לאורך כל השנה. "אנחנו נתקלים בתופעה הזו מידי שנה בחודשי הקיץ. אין לך מושג כמה תלונות מגיעות אלינו בתחילת חודש ספטמבר כשהילדים חוזרים לבתי הספר. המעסיקים אין להם קשר עם הילדים, יש להם קשר עם הראיס. המעסיק, בעל המטע, מתקשר לראיס ואומר לו 'יש לי מטע של משמש, יש לי מטע של מנגו, אני רוצה עובדים', אז מה עושה הראיס? הוא מתחיל לחפש עובדים. אם הוא לא מוצא מבוגרים, גברים, שיעבדו בעבודה הזו הוא מתחיל לאסוף ילדים. הוא שם אותם בטרנזיט, והלוואי גם שיהיה מקום לשבת בטרנזיט, לפעמים הוא דוחס איזה עשרה-חמש עשרה ילדים, מסיע אותם למטע. אני מכיר ילדים שעובדים מגיל 10 ומעלה, מתחת לגיל 10 לא שמעתי. הילדים האלה ממש מסכנים את עצמם ומסכנים את ההורים, המעסיק, מסכנים את הראיס, כי חלילה אם יקרה משהו כולם יפלו, גם המעסיק. בעל המטע צריך לבדוק אם הילד הוא מתחת לגיל המותר בחוק, הוא צריך לפנות לראיס ולהגיד לו 'תשמע, זה המטע שלי, זה השטח שלי, הבן אדם הזה, הילד הזה אם יקרה לו משהו חס וחלילה, בסופו של דבר אני אחראי'."

שכר מינימום על-פי גיל לפי מספר שעות העבודה (גרפיקה: דבר ראשון)

במשרד העבודה והרווחה מסבירים כי על פי חוק עבודת הנוער במהלך שנת הלימודים מותר להעסיק בני נוער מגיל 16 בלבד, ובמהלך החופשות מותר להעסיק גם בני 14 ומעלה, אך לא צעירים מכך. בנוסף, קובע החוק כי אין להעסיק בני נוער מתחת לגיל 16 מהשעה 20:00 בערב ועד השעה 08:00 בבוקר. החוק מאפשר להעסיק בני נוער מגיל 16 ומעלה במהלך שנת הלימודים עד השעה 22:00 ובאישור מיוחד עד השעה 23:00; במהלך חופשות מלימודים העסקתם מותרת עד חצות, כאשר המעסיק מחויב לדאוג להחזרתם. מנהלת מינהל הסדרה ואכיפה, יפה סולימני, ציינה "המינהל מייחס חשיבות רבה להקפדה על זכויותיהם של בני הנוער העובדים. מעבר לשמירת הזכויות המגיעה לכל עובד באשר הוא, אנו רואים בכך גם צעד חינוכי כלפי העובדים והמעסיקים של העתיד. אני קוראת לבני הנוער להכיר את הזכויות המגיעות להם, לעמוד עליהן ולא לחשוש להתלונן כאשר אלה מופרות".

אבו ריא מוסיף, "הילד הזה בנוסף לזה שהוא עובד בניגוד לחוק, בניגוד לגיל העבודה המותר, הוא גם לא מקבל את מה שמגיע לו. מטרתו של הראיס היא לא שהילד ירוויח, מטרתו שהכסף ילך לכיס שלו. הוא גם לא מנפיק תלוש שכר לנער, כי זה לא חוקי להעסיק נער שהוא מתחת לגיל 14 אם הוא עובד בימי חופשת הקיץ. לא משלם לו דמי נסיעות, לא משלם לו תנאים סוציאליים, גם שכר עבודה הוא לא מקבל כמו שצריך. הילדים האלה שהם בגיל 10, 11, 12, 13 בקושי מקבלים 50 ש"ח ביום. את התופעה הזו אנחנו מכירים".

לעומת משרד העבודה והרווחה, לאבו ריא אין כל סמכות למנוע ממעסיקים להעסיק בני נוער וילדים שלא כחוק ולתבוע פלילית או מנהלית, "לצערי הרב אין מספיק פקחים במשרד העבודה", מבהיר אבו ריא. עם זאת, כמזכיר איגוד מקצועי, הוא אמון על ההבטחה כי בני הנוער יקבלו את הזכויות המגיעות להם, ללא קשר אם הועסקו כחוק או לא. לרוב, התלונות בנוגע להעסקה שלא כחוק מגיעות אל מזכירי האיגוד המקצועי רק בדיעבד, בעיקר בחודשים הראשונים של שנת הלימודים, מצב המקשה מאוד לתפוס את המעסיקים "על חם".

למרות שהתלונות מגיעות בדיעבד חשוב להעביר אותן לאגף האכיפה אשר יחקור כל מקרה בכלים העומדים לרשותו ואף יגיש תביעה פלילית או מנהלית במידה ויתווספו מספיק ראיות כנגד המעסיק.

בני נוער עובדים – דעו זכויותכם

תופעת העסקת ילדים ובני נוער מוכרת גם בתחומים אחרים – אולמות אירועים, מאפיות ובניין. במהלך שנת 2016 בדק מינהל הסדרה ואכיפה 178 מעסיקים שהעסיקו בני נוער שלא כחוק, וכן הגיש 200 התראות והטיל עיצומים כספיים בסכום של כ-800,000 שקלים נגד אותם מעסיקים עבריינים. בנוסף, הוגשו 6 כתבי אישום וניתנו 3 גזרי דין, וכן הוטלו 10 קנסות כנגד 7 מעסיקים בסכום של 240,500 שקלים בגין עבירות על חוק עבודת הנוער.

נוסף על האכיפה, מינהל הסדרה ואכיפה שם דגש רב על הסברה לבני הנוער, ופיתח  את האפליקציה "בני נוער עובדים". באפליקציה יכולים בני הנוער העובדים למצוא חוברת זכויות, מחשבון שכר (המותאם לשכר המינימום לבני נוער), מערכת רישום שעות, אפשרות לבניית תכנית חיסכון לרכישות שונות, וכן דרכי יצירת קשר והגשת תלונה למינהל כנגד מעסיק שהפר את זכויותיהם. האפליקציה קיימת הן בשפה העברית והן בשפה הערבית וזוכה לפופולריות רבה בקרב בני הנוער.

ראיתם הפרת זכויות? דווחו!

ככל שיש בידיכם מידע על הפרת חוקי עבודה ככלל, כל תלונה /מידע שמתקבל בתחום פניות ותלונות בחוקי עבודה שבמשרד הכלכלה נבדק ובמידה וקיים חשד להפרת חוקי עבודה שבסמכותנו , נפתח תיק חקירה.

במידה ויש בידכם מידע אודות חשד להפרת חוקי עבודה, נודה לכם על העברתו באחד מהערוצים הבאים: מייל : report.achifa@economy.gov.il פקס: 03-6828690 טלפון: 2570*  או: 03-7347839/49/50 להגשת תלונה דרך טופס מקוון באתר www.economy.gov.il/tlunot

פרטי המתלונן נשמרים במשרד וניתן גם להגיש תלונה אנונימית