דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
צרכנות

חינוך וצרכנות / חופשת הקיץ בשטח וההורים העובדים במתח

הפער בין אורכו של החופש הגדול ובין ימי העבודה של ההורים, יחד עם הסרת האחריות של המדינה, מאלץ אותם לשאת בנטל הכלכלי בכוחות עצמם | מיטל זכאי, אם עובדת: "אין הלימה בין המציאות כאדם עובד לבין המציאות כהורה"

קייטנה בטיול בחצבני. צילום ארכיון: יעקב נעמי / פלאש 90.
יעל אלנתן
יעל אלנתן
כתבת עבודה וצרכנות
צרו קשר עם המערכת:

בימים הקרובים יצטרפו תלמידי בתי הספר היסודיים והגנים לתלמידי חטיבות הביניים והתיכונים ויצאו לחופשת הקיץ. מדובר בחודשיים שלמים בהם ההורים נתונים לכוחות השוק החופשי ונאלצים למצוא באופן עצמאי פתרונות להעסקת ילדיהם, וזאת מאחר שהמדינה איננה מספקת מענה ראוי ללמעלה משני מיליון ילדים ובני נוער.

במקום שבו המדינה מסירה את אחריותה, גידול הילדים פוגש את עולם העבודה הישראלי, בו שכר המינימום עומד על 5,000 שקלים ומספר ימי החופשה המינימלי הוא 12. במצב כזה האימרה "זמן שווה כסף" היא אולי הדרך הטובה ביותר לתאר את מצבם של ההורים העובדים, כאשר מי שמשלם את המחיר הם העובדים.

קייטנה היא פתרון מרכזי בו בוחרים ההורים ובשוק קיים מבחר רחב של קייטנות בנושאים שונים. ברוב הקייטנות, לצד הנושא המוביל, יבלו הילדים גם בימי חוץ שונים בבריכות, פארקי מים ושעשועים, גני חיות, פעילויות גיבוש שונות וכן הלאה.

הרשויות וכן עמותות שונות מעניקות סבסודים להורים שזקוקים לכך, השוק הפרטי חוגג והעובדים המאורגנים יכולים לעיתים למצוא פתרונות במסגרת העבודה. אלו שמתארגנים באופן עצמאי יחד עם הורים אחרים נדרשים גם הם לשלם סכומים גבוהים על מנת להעסיק את הילדים. תנועות הנוער מארגנות גם הן פעילות קיץ וישנם גם מקומות עבודה שמספקים פעילות לילדים. משרד החינוך אמנם מסבסד קייטנות ("בתי הספר של החופש הגדול") לתלמידי כיתות א'-ג' עד התאריך 21 ליולי, אך מי שילדיו אינם בגילאים הללו ומעוניין בקייטנה גם בשאר החופש הגדול יצטרך לשלם סכומים גבוהים של כסף.

ילדים בפעילות (צילום: shutterstock).

עלות השתתפות לילד בקייטנת קיץ נע בין 700 ש"ח עד השעה 13:30 בקייטנה עירונית בסיסית, ויכול להגיע עד לכ-4,000 ש"ח לקייטנות פרטיות עם יום ארוך. אלו המחירים עבור ילד אחד, כאשר לרוב ישנה הנחה של עד 10 אחוזים לילד שני באותה הקייטנה.

טווח המחירים קשור בסבסודים שמשיגה כל קייטנה, ברווחים שהיא גורפת, במיקומה הגיאוגרפי, באטרקציות המוצעות, בתחרות בין קייטנות נוספות שקיימות באזור, וכמובן -בסכום אותו מסוגלים ההורים לשלם.

החוק לפיקוח על מחירי הקייטנות ברשויות המקומיות עבר בחודש שעבר, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. על פי החוק, ייקבע מחיר מירבי לקייטנה שתפעיל רשות ציבורית וייקבע סל שירותים בסיסי שקייטנה צריכה לספק לילדים. החוק לא מגדיר מה יהיה מחיר הגג, אך משיחות של חברי הכנסת עם 'דבר ראשון' ומהדיונים בוועדות מסתמן שהקייטנות יעלו בין 800 ל-1,000 שקלים לכל היותר.

מוקדם יותר השנה, פרסם משרד הפנים כי חוק זה ייאכף רק החל מקיץ 2018. את הוואקום שהשאירה המדינה, מילאה הקרן לידידות שהודיעה כי תעניק בקיץ הקרוב סבסוד של 500 שקלים, עבור כל ילד, לאלפי משפחות במצוקה ב-192 רשויות, כדי שיוכלו לרשום את ילדיהן לקייטנות הקיץ.

עבודה מאורגנת = קייטנה מאורגנת

קייטנות לילדי עובדים הן מוסד המושרש בשוק העבודה המאורגן כבר שנים ומכיל הגיון פשוט: ההורים עובדים + הילדים צריכים פתרון = מקום העבודה הוא זה שיספק את הפתרון.

במקומות עבודה שונים ברחבי הארץ מתקיימות קייטנות שכאלה ואחת מהדוגמאות לכך היא חברת 'טבע'. 1,087 ילדי עובדים ישתתפו בקייטנות המאורגנות בחלק מ-11 אתרי הייצור של 'טבע' בארץ.

אלירן קוזליק,  יו"ר ועד עובדי טבע כפר סבא ואב לשלושה ילדים בעצמו, סיפר ל'דבר ראשון' כי החברה מקיימת שלושה מחזורי קייטנה בסוף אוגוסט, כאשר כל ילד יכול להשתתף במחזור אחד שנמשך חמישה ימים. "סוף אוגוסט היא תקופה בה בדרך כלל אין קייטנות ואנחנו רוצים לעודד אנשים להגיע לעבודה. לכן אנחנו נותנים את המענה הזה", הסביר.

אלירן קוזליק יור ועד טבע כפר סבא (התמונה באדיבות המצולם).

הקייטנה מיועדת לגילאי 4 עד 10 והיא נעשית על ידי מחלקת הרווחה של 'טבע' בשיתוף עם ועד העובדים. הילדים מגיעים עם ההסעה של ההורים ב-7:00 בבוקר וחוזרים איתם הביתה בשעה 16:00. העובדים המעוניינים לרשום את ילדיהם לקייטנה משלמים מחיר מסובסד של 530 ש"ח. בנוסף, בהתאם להסכם השכר מקבלים העובדים החזר על השתתפות בקייטנות השונות.

"הלכנו על שבועות שאין בהם מענה וברור שזה יעזור", הסביר קוזליק שגם שניים מילדיו משתתפים בקייטנה. "איך שאני בא לעבוד הם באים איתי. דאגנו שהילדים עצמם יכולים לעלות על ההסעה של 'טבע' וכך בעצם יש גם את החויה שההורה לוקח איתו את הילד למקום העבודה".

נכנסים לחובות

מיטל זכאי ממודיעין היא אם לשלושה ילדים בני 5, 8 ו-17. גם היא וגם בן זוגה עובדים במשרה מלאה. היא הופתעה כשנשאלה אם ילדיה משתתפים בקייטנות: "ברור שאני שמה בקייטנות, יש פתרון אחר?"

בתה הקטנה של זכאי – אוריה בת ה-5, תשתתף בשתי קייטנות. אחת ביולי – של משרד החינוך, עליה משלמים ההורים 1,700 ש"ח, ועוד קייטנה באוגוסט, בצהרון פרטי, שתימשך שלושה שבועות וחצי ומחירה 2,000 ש"ח. אריאל בן התשע וחצי ישתתף בחודש יולי בקייטנה על גלגלים שעלותה 1,750 ש"ח. בסך הכל תשלם משפחת זכאי 5,450 ש"ח עבור קייטנות שיספקו לילדים הקטנים תעסוקה חלקית בלבד לחודשי הקיץ.

מיטל זכאי (התמונה באדיבות המצולמת).

ומה יהיה הפתרון לאריאל בחודש אוגוסט?
"באוגוסט הוא יהיה אצל חברים, אצל הסבתות והסבים או לבד בבית לפעמים. אין פתרונות. אנחנו לוקחים את זה בחשבון כל שנה וזה מה שקורה בקיץ, זאת חתיכת הוצאה ענקית, אם היו פתרונות אחרים היה עדיף, כמו לקצר את החופש הגדול לחודש. לא צריך חודשיים".

ניצן גבאי משען מאלפי מנשה פתחה עסק עצמאי לפני חצי שנה ובן זוגה עובד במשרה מלאה בשירות הכבאות. הם הורים לשלושה, ומתקשים לעמוד בנטל ההוצאות של החופש הגדול.

בנם הקטן – זיו, בן שנה וארבעה חודשים ויש לו מסגרת להיות בה כמעט עד סוף אוגוסט. על החודש הראשון ישלמו ההורים 2,100 ש"ח לחצי יום ועל קייטנה של עשרה ימים ישלמו 1,000 ש"ח נוספים.

עילי בן החמש וחצי ישתתף בקייטנה פרטית עליה ישלמו ההורים 1,800 ש"ח ביום. בנוסף, ישתתף עילי בחודש אוגוסט בקייטנה נוספת שאורכה עשרה ימים ועלותה 800 ש"ח.

עידו, בנם הגדול, מסיים כיתה א' והוא ישתתף בקייטנת בית הספר עד ה-21 ביולי, עליה משלמים ההורים 450 ש"ח. בנוסף, ישלמו ההורים 750 ש"ח על הקייטנה של המתנ"ס בה ישתתף עידו במשך שבוע, עד סוף יולי. בסך הכל תיאלץ המשפחה לעמוד בהוצאה של 6,900 ש"ח.

"מהעשירי באוגוסט אין לי מושג מה נעשה" אמרה גבאי משען. "נלך הרבה לבריכה ונראה לי שאני לא אעבוד. אין לי פתרונות. זה כמו שמיכת טלאים – פעם סבתא, פעם דודה, טלאי על טלאי, אני והאבא, אמא שלי ואמא של בעלי, כולם לוקחים חלק". לדבריה, לעתים ישנה קבוצת הורים ביישוב שמתארגנת באופן עצמאי למצוא תעסוקה לילדים והיא שוקלת להצטרף אליהם במידה ואכן תהיה התארגנות שכזאת. "כל פעם הורה אחר לוקח חופש מהעבודה וככה מתארגנים".

ניצן גבאי משען (התמונה באדיבות המצולמת).

התמודדות כפולה

"אותי בעיקר מתסכלת העובדה שאת מסיימת את חודש אוגוסט עם הלשון בחוץ ואז בספטמבר יש חגים. זה בעצם שלושה וחצי חודשים בלי יציבות של מסגרת" אומרת גבאי משען בתסכול ומדגישה פן נוסף וחשוב לא פחות איתו נאלצים להתמודד ההורים.

"כל חודש ספטמבר מיועד להסתגלות ומהזויות של חינוך הילדים, הכניסה והיציאה ממסגרות שונות מעלה קשיים. כל כניסה ויציאה ממסגרת דורשת תקופת הסתגלות ויש פה התמודדות כפולה של ההורים. אין הלימה בין המציאות שההורה חווה כאדם עובד לבין המציאות כהורה. אלה שני עולמות נפרדים".

מי משלם על הפער?

הדיון על אורך ימי החופשות מתקיים מראשית ימי ההסכמים הקיבוציים בארץ. כבר בשנת 1937, עסק עיתון 'דבר' בסוגיה:

ויכוח על אורך ימי החופשה 1937 (מתוך ארכיון עיתון דבר)

ממוצע ה-OECD עומד על 180 ימי חופשה מביה"ס בשנה ובהתאמה – 185 ימי לימוד בשנה. על פי נתוני משרד החינוך, בבתי ספר יסודיים הפועלים שישה ימים בשבוע מתקיימים 218 ימי לימוד לפחות. בבתי הספר העל-יסודיים הפועלים שישה ימים בשבוע מתקיימים כ-209 ימי לימוד. בבתי הספר היסודיים הפועלים חמישה ימים בשבוע מתקיימים לפחות 184 ימי לימוד ובבתי הספר העל-יסודיים מתקיימים לפחות 176 ימי לימוד.

ישראל מובילה במספר ימי הלימודים בשנה והפער המרכזי נובע מכך שברוב מדינות ה-OECD שבוע הלימודים תואם את שבוע העבודה, שאורכו חמישה ימים בלבד ולא שישה ימים כמו בישראל. סביר להניח שאם שוק העבודה בארץ היה פועל חמישה ימים בלבד, גם המורים היו מצטרפים.

נקודה נוספת שתורמת לפער היא אורכה של חופשת הקיץ. החופש הגדול בישראל עומד על 66 ימים (השני בגודלו), כאשר הממוצע ב-25 המדינות שנבדקו הוא 50 ימי חופשה. בדנמרק עומס החופש הקל ביותר – 30 ימים בלבד. בנוסף, בישראל חוק חופשה שנתית המינימלי עומד על 12 ימים וההסדרים הקיבוציים שהשיגו יותר השפיעו רק במעט על מערכת החופשות מהלימודים.

כאמור, את אי ההלימה בין חופשות ההורים לחופשות התלמידים נאלצים לשלם ההורים העובדים שמחזיקים את המשק חי ומתפקד במהלך חודשי הקיץ בכספי עבודתם, כאשר המחיר שגובה התלות בשוק החופשי הוא כבד מנשוא.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!