סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין – ארבע המדינות שפתחו לפני כחודש בחרם דיפלומטי על קטאר – הודיעו אמש (רביעי) כי הנסיכות הסוררת השיבה בשלילה ל-13 הדרישות שהעבירו לה כתנאי לסיום המשבר. בתום פגישת שרי החוץ של ארבע המדינות בקהיר, הודיעו השרים כי בקרוב יחריפו את הסנקציות נגד קטאר, וכי פגישתם הבאה בנושא תיערך בבחריין. בתוך כך, רשת בלומברג הודיעה כי קטאר איבדה 15 מיליארד דולר מאז פרוץ החרם.

סאמח שוכרי, שר החוץ המצרי, אמר כי תשובתה של קטאר הייתה "שלילית לגמרי" וכשלה מלהניח "יסודות למפנה במדיניותה". "זו עמדה שלא מבינה את חומרת המצב", הוסיף.

שר החוץ הסעודי, עאדל אל-ג'ובייר, אמר כי "החרם הכלכלי והמדיני על קטאר יימשך עד שהיא תחזור לתלם. לגבי הצעדים הבאים, אנחנו מתייעצים בנושא ויש לנו זכות ריבונית לנקוט כל צעד בהתאם לחוק הבינלאומי". עוד הוסיף כי הוא "מקווה שטורקיה תישאר ניטרלית" במשבר, זאת לאחר שלחה אלפי חיילים לבסיסה בדוחא. נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן, הגיב אמש לדברים, ואמר כי טורקיה תישאר נאמנה לקטאר אולם היא מוכנה להוציא את חייליה מהמדינה במפרץ, אם תתבקש לעשות זאת.

עבדוללה בן-זאייד אל-נאחין שר החוץ של איחוד האמירויות, אמר כי קטאר מעוניינת אך ורק" בהרס, הסתה, קיצוניות וטרור" במקום יחסי שכנות טובים.

מוקדם יותר אתמול, בעת ביקורו בלונדון, אמר שר החוץ הקטארי מוחמד בן עבד א-רחמן א-ת'אני כי הטענות של המדינות המחרימות "נועדו ליצור אווירה אנטי-קטארית במערב" וכי "קטאר תמשיך לקרוא לדיאלוג למרות הפרת החוק הבינלאומי, למרות הפרדתן של 12 אלף משפחות, למרות המצור שהוטל עליה שהוא תוקפנות ברורה ועלבון לכל האמנות, הגופים ומערכות המשפט הבינלאומיים".

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, קרא למדינות המפרץ "לפתור את המחלוקות במו"מ קונסטרוקטיבי" ודרש מכל הצדדים "להפסיק לממן טרור ולהימנע מהפצת אידאולוגיה קיצונית."

13 הסעיפים ברשימת הדרישות שהוצגה לקטארים כוללים: סגירת ערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה באופן מיידי; סגירת ערוצי תקשורת נוספים הממומנים על ידי קטאר; סגירת הבסיס הצבאי הטורקי בקטאר, והוצאת צבא טורקיה מהמדינה; צמצום היחסים הדיפלומטים עם איראן, וניהול העסקים עמה במסגרת הוראות הסכם הגרעין עם המעצמות; גירוש כל חברי משמרות מהפכה האיראנים מהמדינה, והפסקת שיתופי הפעולה הצבאיים והמודיעיניים עמה; ניתוק היחסים עם ארגוני טרור וגופים דתיים וקנאיים – כדוגמת האחים המוסלמים, דאע"ש, חיזבאללה, אל-קאעידה, ותחריר אל-שאם (לשעבר ג'בהת א-נוסרה); הסגרת כל הטרוריסטים המבוקשים על ידי גופים בינלאומיים הנמצאים בשטחה, והפסקת המימון ליחידים או לארגונים המוגדרים כטרוריסטים; הפסקת ההתערבות בפוליטיקה הפנימית של ארבע המדינות המובילות את החרם; לחדול מהענקת אזרחות קטארית לאזרחי ארבע המדינות המבוקשים במולדתם; לבטל את האזרחות הקטארית לעבריינים אזרחי סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות ובחריין שנמלטו לקטאר; תשלום פיצויים עבור עשרים השנים בהן קטאר הסבה נזק למדינות המחרימות; מעקב של עשר שנים אחר מילוי הדרישות; ליישר קו עם מדינות המפרץ הערביות האחרות כפי שסוכם בהסכם בין קטאר לערב הסעודית ב-2014.

ערב הסעודית, בחריין, מצרים, איחוד האמירויות, מאוריטניה, האיים המלדיביים, קומורו, תימן ולוב הודיעו לפני כחודש על ניתוק הקשרים הדיפלומטיים עם קטאר, וזאת על רקע תמיכתה הכלכלית בארגוני טרור איסלמיים כגון אל-קאעידה ודאע"ש, תמיכתה הפוליטית והכלכלית בחמאס ובאחים המוסלמים, והסיוע שהיא מעניקה לארגונים שיעים בבחריין ולאיראן.

בהשפעת המדינות המחרימות את קטאר גם מאוריציוס, ירדן, ג'יבוטי, אריתריאה, סנגל, צ'אד וניג'ר החזירו את שגריריהן מדוחה בירת קטאר, והודיעו כי יפחיתו את יחסיהן הדיפלומטים עמה. מלבד החרם הדיפלומטי סגרו חמש מהמדינות אלו את משרדי רשת הטלוויזיה הקטארית "אל-ג'אזירה" וחסמו את שידורי הרשת בארצן תוך שהן מאשימות אותה ב"סיוע לגורמי טרור".

מצרים קראה למועצת הביטחון של האו"ם לחקור את החשד כי קטאר העבירה מיליארד דולר לארגון טרור הפועל בעיראק. לפי החשד, שפורסם לראשונה בפיננשיאל טיימס ביום שני, בית המלוכה הקטארי העביר מיליארד דולר לארגון טרור הפועל בדרום עיראק ומקושר לאל-קאעידה ודאע"ש – בתמורה לשחרור 26 שבויים שהחזיק הארגון.