בתום ישיבת חירום של דירקטוריון חברת חשמל הכריזה אמש החברה כי היא מייחלת לרפורמה, אותה רפורמה המיועדת לקצץ דרמטית בכוחה ולהטיל צל על עתידה הפיננסי. נראה שהנהלת החברה מעדיפה רפורמה כוללת בה היא תוכל להשיג תנאים משופרים על פני ההפרטה המזדחלת שמובילה המדינה. 

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, אמר בתום הכינוס "חייבים לקבל החלטות אמיצות ומהירות ולנקוט בפעולות מיידיות כדי לפתור את המשבר. רק רפורמה במשק החשמל, עליה מדברים כבר מעל 20 שנה, תיתן מענה ותסדיר את כל הסוגיות שנמצאות כעת במחלוקת. אני קורא לכל הצדדים,״ המשיך רון-טל, ״לשבת, לדון, להגיע להסכמות ולהכריז על רפורמה שהיא כה הכרחית למשק".

מנכ"ל חברת החשמל, עופר בלוך, אמר "חברת החשמל נמצאת כעת במצב רגיש ועלינו לעשות כל שניתן על מנת לייצב את המערכת ברמה הפיננסית ולנהל את חלוקת מערך ייצור החשמל באופן אופטימלי. בד בבד עם ההתמודדות עם השלכות העיצומים על החברה, הנהלת החברה עושה כל שניתן כדי להמשיך לתת שירות הולם ולספק חשמל אמין, זמין ואיכותי לכלל לקוחותיה״.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ב-12 ביוני 2017 פתח ארגון עובדי חברת החשמל בעיצומים במסגרתם, בין היתר, נעצרה הגבייה של חשבונות החשמל וחובות חשמל. בחברה הודיעו שהעיצומים משפיעים על ניהול חלוקת ייצור החשמל בין היצרנים השונים עד כדי חשש, בנסיבות מסוימות, לפגיעה בניהול מערך ייצור החשמל.

מראה כללי של קו מתח גבוה של חברת החשמל באיזור הנגב (צילום: משה מילנר / לע"מ).

הנהלת חברת החשמל פנתה מספר פעמים לבית הדין לעבודה על מנת שימנע את העיצומים, אך עד כה אישר בית הדין לעובדים להמשיך במרבית מצעדי העיצומים בהם נקטו. ביום 10 ביולי 2017 יתקיים דיון נוסף בבית הדין לעבודה בנושא. עשרה ימים לאחר מכן, צפוי להתקיים דיון בבג"צ בעתירות שהגישו המדינה וארגון יצרני החשמל הפרטיים כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי, שמכוחו הוכרה זכותם של העובדים לשבות.

השעון הפיננסי

יש גבול עד מתי תוכל חברת החשמל להמשיך לפעול ללא גביית חשבונות חשמל. למרות הלוואה של 800 מליון ש"ח, ואולי הלוואות נוספות שתיקח, יכולתה לשלם שכר ותשלומים לספקים חיצוניים מוגבלת ובטווח של שבועות יכולה גם להתאיין. אף כי בחברה סבורים שהצעות המדינה לרפורמה הן הרסניות ולא רק כלפי החברה, אלא גם למשק החשמל בכללותו, חברת החשמל היא בסופו של דבר קבלנית הביצוע של המדינה ובוחרת שלא להתעמת בצורה ישירה עם הרגולטורים המפקחים עליה.

כשנחקק חוק החשמל בשנת 1996, דובר על פיצול החברה ל-13-14 חברות שונות, הליך כה קיצוני שגם בממשלה אינם מעוניינים בו כיום. ההפרטה עליה מדובר כיום היא הוצאת מקטע הייצור מחברת החשמל ומקטע האספקה, כאשר בחברה ישארו רק מקטע החלוקה וההולכה, וכן ניהול המערכת – מקטע שהיצרנים הפרטיים מבקשים להוציא גם אותו מחברת החשמל ולהעבירו לגוף רגולטורי דוגמת רשות החשמל.

עובדי חברת החשמל מטפלים בתקלות שנגרמו בעקבות הסופה. צילום: חברת החשמל

המלכוד והכניעה

חברת החשמל סובלת ממדיניות ההפרטה הזוחלת של הממשלה, במסגרתה נתח אחר נתח מוצא מיחידות הייצור של החברה. בהנהלה סבורים כי רפורמה רשמית, ולא בזחילה, עשויה לאפשר מידה רבה יותר של התחשבות בצורכי החברה ועובדיה, מאשר במתכונת הנוכחית.

בעוד שעילת מאבק העובדים – פיטורים צפויים של אלפי עובדים וחיתוך בבשרה של החברה – הינה מוצדקת גם בעיני ההנהלה, המאבק עצמו והעיצומים בהם נוקטים העובדים אינם מקובלים על ההנהלה, מפני שהנפגעת הישירה והמיידית היא חברת החשמל עצמה.

מציאות אבסורדית זו מתחילה בממשלה, אשר נאבקת בחברת החשמל שבבעלותה, ובמקום לחלץ אותה מחוסר הוודאות היא בוחרת להגביר אותו, תוך הענקת הגנות ליצרנים הפרטיים, הטבות בשווי מצטבר של מיליארדי שקלים. סכומים אלו יכלו לייצב את חברת החשמל, או לחילופין להוריד את תעריף החשמל לציבור.

בשלב זה מדובר בהפרטה שלא גורמת לתחרות ממנה עשוי להנות הציבור, אלא למצב בו אזרחי ישראל, שרוכשים את החשמל רק מחברת החשמל, יידרשו לממן את המאבק של הממשלה בזרוע הביצועית שלה. בזבוז הכספים נעוץ בתנאים הכלכליים החלומיים ליצרנים הפרטיים אך לא די בזה. על כך מתווסף בזבוז נוסף, שנובע מחוסר יעילות שכופה המדינה על חברת החשמל.

חברת החשמל. צילום: פלאש 90.

כך למשל המדינה מתעקשת כבר עכשיו על מרכיב ברפורמה הקיצונית המקורית האוסרת על חברת החשמל לבנות תחנות כח, מהלך שיוצר הקצאת משאבים בזבזנית מאוד באגף הפרויקטים של חברת החשמל. לשם השוואה, מהלך תיאורטי של רפורמה תחרותית הרסנית פחות היה מותיר את בניית התחנות בידי חברת החשמל, אשר היו נמכרות ליזמים פרטיים בגמר הבנייה לשם הפעלתן. גם אז היו נוצרים קשיים בתפעול חברת החשמל אך בהיקף חמור פחות.

חברת החשמל הפעילה בשנים האחרונות מספר תכניות התייעלות תוך שמירה על תנאי עבודה מצויינים לעובדיה. חוסר היעילות שנותר בחברת החשמל נובע ברובו מהתנהלות המדינה, וככזה חושף את המניעים העמוקים למדיניות הבזבזנית – העדפה אידיאולוגית של בעלים פרטיים במשק החשמל אשר לכיסיהם משולשלים מיליוני ש״ח מכספי הציבור, על פני חברה לאומית עם וועד עובדים חזק שעובדיה משתכרים היטב.