עם חצי שנת תקציב מאחורינו, יתקיימו היום (שני) בוועדת הכספים של הכנסת דיוני בזק בשינויים בתקציב 2017. על הפרק קרוב לחמישה מיליארד שקלים שיעברו בין סעיפי תקציב שונים ובין שנות תקציב. הדיון בועדת הכספים יתנהל על פי הנוהל החדש שקבעה הועדה בשנה שעברה כשכל אחת מהבקשות שמוגשות על ידי אגף התקציבים מנומקת בכתב וכוללת פירוט של שינויים באותם סעיפים במהלך שלוש שנות התקציב הקודמות.
הבקשה הגדולה ביותר שהוגשה לועדה היא גם הבקשה היחידה שלא כוללת הנמקה ופירוט והיא הבקשה להגדיל את ההרשאה להתחייב (סכום מקסימום שבו ניתן למשרד להתחייב בחוזים לשנה הבאה) של משרד הביטחון בסכום של כ-1.48 מיליארד שקלים.
בקשות בולטת נוספות הן העברה של 439 מיליון שקלים מתקציב הרזרבה הכללית לתקציב משרד השיכון שמיועד לפעולות פיתוח של קרקעות (160 מליון) לשיקום שכונות (200 מליון) לבניית מוסדות ציבור בישובים הבדואים (28 מליון) ולדיור הציבורי (35 מליון).
רשות מקרקעי ישראל תקבל תוספת של 980 מליון שקלים מהרזרבה הכללית שנועדו לחטיבה לשמירה על קרקעות ולפיתוח קרקעות לשיווק.
תקציב הדיור הממשלתי העוסק במבנים בהם שוכנים משרדי הממשלה ומוסדות המדינה יקבל תוספת של קרוב לשני מיליארד שקלים לסעיף ההרשאה להתחייב. זאת על מנת לקדם את בנייתם של קרית הממשלה בנצרת ושל בתי המשפט בחדרה ובבת ים.
משרד הקליטה יקבל העברה מהרזרבה הכללית של כ-250 מליון שקלים המיועדים לתגבור תכניות שונות ביניהן קליטת עולים מאתיופיה, קליטת עולים צעירים ודיור ציבורי לעולים. משרד הכלכלה יקבל העברה תקציבית של כ-28 מליון שקלים ממשרד ראש הממשלה ומהתקציב לעידוד ענפי המשק. הכסף מיועד לתכניות לעידוד עסוקה, לשיפור ההכשרה המקצועית בקרב אוכלוסיות מיוחדות ולפרויקט מיוחד שיאפשר לכמאה נערים בעלי רישום פלילי לצאת לשירות לאומי שבמהלכו יוכשרו מקצועית ובסופו ימחק להם הרישום הפלילי.
משרד ראש הממשלה יקבל העברה תקציבית של כ-13.4 מליון שקלים מהרזרבה הכללית שנועדה לממש את הרפורמה בהון האנושי בשירות הציבורי. רפורמה שנולדה במסקנות ועדת טרכטנברג.
מאיפה הכסף?
מהיכן יגיעו הכספים הללו למימון התקציבים הייעודיים הללו? חלק מהכספים הם כספים שמועברים משנה לשנה – כלומר, כספים שיועדו לתכנית מסויימת שלא בוצעה, והכספים נשמרו כ"עודפים מחוייבים" לטובת אותה תכנית בקופת האוצר. חלק אחר מההעברות התקציביות ימומן באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבי המשרדים.
בדרך כלל קיצוץ רוחבי אמור להביא את השרים השונים להזדעק על הפגיעה בתקציבם. אלא שכאן באות לכדי ביטוי עורמתו הפוליטית של שר האוצר כחלון והשליטה המוחלטת של אגף התקציבים בנעשה בתקציבי המשרדים. בעת קביעת תקציב 2017-2018 חילק כחלון כמעט את כל הרזרבה התקציבית, שבדרך כלל עומדת על כ-9 מיליארד שקלים, לתקציבי רזרבה של המשרדים.
כך יכלו כל השרים והשרות להכריז כי תקציב משרדם גדל באופן "היסטורי". שר האוצר ואגף התקציבים ודאי החניקו אז חיוך: ממילא השרים אינם רשאים לעשות שימוש בתקציב הרזרבה של משרדם ללא אישור אגף התקציבים. כעת, בעקבות צרכים שעלו והחלטות ממשלה, שולחים באוצר ידם לתקציבים שהשאירו לחניה אצל השרים ומשתמשים בהם. אם תרצו – זה נהנה וזה אינו חסר, או שמא – פוליטיקה קטנה שמנהלת תקציב גדול.
מבקרי השיטה מצביעים על היקף השינויים הנרחב בתקציב שנעשה במהלך כל שנת תקציב. אך למען ההגינות צריך להודות שניהול תקציב של מדינה, לא כל שכן ישראל, הוא עניין דינמי למדי. בזמן שהדיון הציבורי עוסק בשאלה יחסית שולית זו, נראה שהכל מתעלמים מהר הכסף שנצבר בעודפי הגבייה של הממשלה ממסים, אליו ניתן לצרף הר כסף נוסף מתת הביצוע של תקציבי הממשלה. הנכים, הזקנים, אנשי הגליל והנגב שחייהם מתקצרים בשל כשלי מערכת הבריאות באזור מגוריהם, קולם אינו נשמע והכסף שישנו אינו מועבר אליהם.
השינויים האמורים בתקציב צפויים להיות הראשונים בסדרה של בקשות שיוגשו בשבועות הקרובים לועדת הכספים. ככלל מדובר בשינויים הנובעים מהחלטות ממשלה שונות שהתקבלו לאחר אישור התקציב. הועדה צפויה לאשר את מרבית השינויים בתקציב כשאת הדרמה ישמרו לדיון העוקב בסדר היום בו תגיע שרת התרבות, מירי רגב (הליכוד) לדיון שיעסוק בביצוע התקציבי של משרד התרבות לאחר חצי שנת תקציב.
