ממשל טראמפ הגיש ערעור ישירות לבית המשפט העליון של ארה"ב על החלטת של שופט פדרלי, זאת בניסיון לסגור פרצה חוקית שתאפשר לעשרות אלפי פליטים להיכנס למדינה.
השופט המחוזי דריק ווטסון, הורה לממשלה להתיר כניסה למדינה של פליטים העובדים באופן רשמי עם סוכנות יישוב מחדש. הוראה זו הרחיבה משמעותית את את רשימת קשרי המשפחה הנדרשים מפליטים וממבקרים משש מדינות מוסלמיות על מנת לקבל אשרת כניסה לארה"ב, כך שתכלול גם סבים ונכדים.
בערעור שהוגש הלילה (שבת), טוענת מחלקת המשפטים כי הפרשנות שהעניק ווטסון להחלטת בית המשפט העליון בנוגע לסוג הקשר המשפחתי הנדרש, "מרוקנת את החלטת בית המשפט ממשמעות, שכן היא כוללת לא רק את בני המשפחה 'הקרובה', אלא למעשה את כל בני המשפחה. התייחסות לכל בקשרים הללו כ'קשרי משפחה קרובים' מוציאה את המונח 'קרובים' מהחלטת בית המשפט".
רק בית המשפט העליון יכול לפסוק בסוגיות אלו, הסובבות את איסור הכניסה, טענה מחלקת המשפטים. "רק בית המשפט הזה יכול להכריע באופן סופי אם היישום הסביר של הממשלה תואם את הצו אותו הוציא", נכתב בערעור.
הקרב המשפטי, הארוך והסבוך, בנושא, צפוי להגיע לשיאו בדיון הצגת טענות בפני בית המשפט העליון, שייערך בחודש אוקטובר הקרוב.
לדברי בקה הלר, ראש פרויקט הסיוע הבינלאומי לפליטים, ארגון ההעוסק ביישוב מחדש, פסיקתו של ווטסון עשויה לסייע ליותר מ-24 אלף פליטים, שעברו כבר את תהליך הסינון של הממשל האמריקני אך כניסתם למדינה נאסרה במסגרת ההקפאה של כניסת פליטים ל-120 יום.
"רבים מהם כבר מכרו את כל רכושם על מנת להתחיל את חייהם החדשים בבטחה" אמרה לסוכנות הידיעות איי.פי., "וההחלטה הזאת מחזירה את התקווה לאנשים רבים כל כך, שבלעדיה היו אבודים לזמן בלתי מוגבל".
בטענה לצורך לבחון מחדש את תהליך הסינון, על מנת להבטיח את הביטחון הלאומי, קבע הממשל האמריקני מסה של 50 אלף אישורי כניסה לפליטים בתוך 12 חודשים, תקופה שתגיע לסיומה ב-30 בספטמבר. מכסה זו התמלאה כבר השבוע.
לטענת סוכנויות היישוב מחדש, התקציב הפדרלי יכול לאפשר כניסה של עד 75 אלף פליטים, אך קצב הנפקת האישורים האט תחת הנשיא דונלד טראמפ, והממשל יכול להפוך את ההנפקה לטפטוף של ממש.
"אלו בפירוש חדשות טובות עבור הפליטים, אך יש מידה רבה של חוסר וודאות" אמרה מלאני נזר, דוברת של סוכנות היישוב מחדש HIAS, "זה לחלוטין תלוי בתגובה של הממשל לפסיקה הזו".
התובע הכללי של ארה"ב, ג'ף סשנז, אמר כי הממשל יבקש מבית המשפט העליון להתערב בעניין, תוך עקיפת בית המשפט לערעורים בסן פרנסיסקו, שכבר פסק כנגד בממשך בסוגיה.
"אנחנו ניצבים, שוב, בסיטואציה בה בית משפט מחוזי פדרלי לקח על עצמו, באמצעות צו מניעה ארצי, לנהל את הפרטים של החלטות הרשות המבצעת הנוגעות לביטחון לאומי" אמר סשנז, "בהחלטה זו, בית המשפט המחוזי החליף את החלטות הרשות המבצעת בענייני ביטחון לאומי בהעדפות המדיניות, זאת בזמן שאנחנו ניצבים בפני איומים חמורים".
בצעד הראשון בו נקט הממשל כנגד ההחלט היה להגיש הודעה על כוונתו לערער לבית המשפט בסן פרנסיסקו, מה שיאפשר לו לפנות ישירות לבית המשפט העליון. לא ניתן לוח זמנים להתערבותו של העליון, אך הממשל ביקש פעולה מהירה שתבהיר את החלטת השופטים מחודש יוני.
היות ובית המשפט העליון נמצא כעת בפגרה, כל פעולה קצרת טווח תבוא בצורת הוראות כתובות.
הממשל הפסיד ברוב ההליכים המשפטיים נגד איסור הכניסה, התקף לאזרחי סוריה, סודאן, סומליה, לוב, איראן ותימן.
החלטת בית המשפט העליון בחודש שעבר, החריגה מהאיסור מספר רב של פליטים ואזרחים מאותן מדינות, להם יש "קשר של ממש" עם אדם או יישות בארה"ב. השופטים לא הגדירו בדיוק מה ייחשב לקשר שכזה, אך אמרו כי הוא יכול לכלול בן משפחה קרוב, הצעת עבודה או קבלה למוסד השכלה גבוהה.
ממש טראמפ הגדירו קשרים אלו כהורה, בן זוג, ילד – צעיר או מבוגר, כלות וחתנים, או אח שנמצאים כבר בארה"ב. החלטתו של ווטסון הרחיבה א הרשימה כך שתכלול גם סבים, נכדים, דודים, אחיינים, בני דודים וגיסים.
התובע הכללי של הוואי, דגלאס ס. צ'ין, בפנה לבתי המשפט בניסיון להרחיב את הפרשנות להחלטת בית המשפט העליון, אמר ביום חמישי האחרון כי ההחלטה של ווטסון "מראה בצורה ברורה שממשלת ארה"ב לא יכולה להתעלם, לפי רצונה, מההיקף של איסור הכניסה החלקי".
"בני משפחה הופרדו ובני אדם אמיתיים סבלו מספיק", אמר צ'ין.
