מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.7% בחודש יוני 2017, כך על פי נתונים שפרסמה בסוף השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ירידה זו איפסה את האינפלציה שנרשמה עד כה, לעומת ממוצע שנת 2016. ב-12 החודשים האחרונים, ירד המדד ב-0.2%, וללא דיור ב0.9%. מגמת ירידת המחירים משקפת קצב של 1.5% באופן שנתי. ירידות המחירים המרכזיות נרשמו בתחום הפירות הטריים שהוזלו ב-8.7%,  ההלבשה שהוזלה ב-5.8% ושירותי מים וביוב לצריכה ביתית שהוזלו ב-0.4%.

אחוז שינוי חודשי במדד המחירים לצרכן ב-12 החודשים האחרונים (גרפיקה: למ"ס).

על פי דיווחים ראשוניים ולא מלאים, עולה כי בין אפריל למאי עלו מחירי הדיור ב-0.1% בלבד, עלייה המשקפת יציבות מחירים. ב-12 החודשים שקדמו למאי, עלו מחירי הדיור ב4.7% במצטבר. נתוני המדד הנמוכים תומכים בשמירה על סביבת ריבית נמוכה, שסייעה בעבר לעליית מחירי הדיור. תחום הדיור במדד מחושב על פי מחיר שירותי הדיור לבעלי דירות ולפי מחירי השכירות, ולא כולל את מחירי רכישת דירות מגורים.

התיאוריה הכלכלית מול המציאות הפוליטית

על פי נתוני הלמ"ס, בין מרץ 2017 ליוני 2017, קצב הירידה השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-1.5%. מצב זה ממקם את המדד באופן נמוך משמעותית מיעדי בנק ישראל – עליית מדד בקצב של בין 1% ל-3%.

בניכוי תחומים שהתייקרו – כמו הדיור או הפירות והירקות, קצב הירידה השנתי  מגיע ל-2.1%. עד לפני חודשיים, מגמת המחירים הייתה עליה מתונה, שיכולה הייתה להגיע לקצה הנמוך של היעד סביב 1%. בשילוב עם נתוני עליית השכר, מדובר במצב לא רגיל, המחירים יורדים, בניגוד לתיאוריות כלכליות מקובלות, המקשרות בין עליית שכר לעליית מדד המחירים לצרכן.

2016 – שנת שיא בעליה בשכר הריאלי – שכר חודשי ממוצע מול שיעור השינוי בשכר הריאלי (גרפיקה: דבר ראשון. נתונים: למ״ס).

פירות הקיץ הוזלו, המאפים התייקרו

כצפוי, בחודש יוני ירדו מחירי פירות הקיץ. מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד: אבטיח (ב-38.6%), מלון (ב-36.3%), ענבים (ב-29.1%), אפרסקים ונקטרינות (ב-24.5%), משמש (ב-18.4%), בננות (ב-9.4%), דובדבנים (ב-9.1% לעומת יוני 2016) ושזיפים (ב-4.6% לעומת ספטמבר 2016). התייקרו במיוחד: אבוקדו (ב-20.9%), לימונים (ב-17.1%), קיווי (ב-15.4%), תפוזים (ב-7.7%), אגסים (ב-4.0%) ותפוחי עץ (ב-2.1%). במחירי המזון, הוזלו במיוחד: עוגיות וביסקוויטים (ב-5.4%), עופות (ב-3.6%), מיצי פירות טבעיים (ב-3.2%)

התייקרו במיוחד: קרקרים שונים (ב-12.7%), מוצרים לאפייה וקישוט העוגה (ב-9.2%), מוצרי ותחליפי בשר ועוף מוכנים וקפואים (ב-5.4%), ופלים (ב-5.3%), שמנת מתוקה, שמנת לבישול וקצפות (ב-4.3%), ובירה שחורה (ב-3.9%).

כיצד נקבע המדד

מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.

סל המחירים לצרכן (גרפיקה: דבר ראשון).

בתחילת השנה עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.