"אי אפשר לדבר על עובדי ניקיון או שומרים או כל סוגי העבודה שנמצאים בהעסקה לא ישירה, אלא כעובדים הכי מוחלשים." כך אמרה יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ח"כ עאידה תומא-סלימאן, בדיון על העסקה קבלנית של עובדות ניקיון במוסדות להשכלה גבוהה. "אף אחד לא מעסיק חוקרים או מנכ"לים בצורה כזו. לעבוד 30 שנה ולהישאר בשכר מינימום, חוסר יכולת לנבא את הכנסתם בחודש הבא, או אם תהיה מועסק, ימי מחלה שלא מעוגנים במעבר בין מעסיקים – איך אפשר לקרוא לזה בשם כלשהו חוץ מהעסקה פוגענית?"

"נכון שהכל במסגרת החוק, לכאורה" הוסיפה, "אבל יש גם מוסר מעבר לכך. הממשלה גם היא מתנערת מאחריות, והבנו זאת היטב מעמדת המל"ג. אם שרי הבריאות והאוצר יכולים להגיע להסכמים בבתי חולים, אין סיבה שמשרד החינוך לא יגיע להסכם על עובדי קבלן באוניברסיטאות". תומא-סלימאן הבטיחה לראשי האוניברסיטאות כי הוועדה תתמוך בהם במידה ויצאו למאבק משותף מול הממשלה לתקצוב העסקתן הישירה של עובדות הניקיון.

ח"כ עאידה תומא סלימאן (ללא קרדיט).

אורנה עמוס, רכזת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה אמרה: "אנחנו לא מסכימים כלל לטיעון שהעסקה ישירה תעלה יותר, והאוניברסיטאות, מוסד ציבורי שצריך לנהוג בשקיפות, מסרב לחשוף את החוזים עם הקבלנים, בכדי שנוכל לבחון את הנתונים ולחשב את העלויות. כל תומכי השוק החופשי מקדשים תחרות, אבל יש מחסור אדיר בעובדי ניקיון, ושכרם עדיין נשאר ברצפה, בגלל אותם מכרזים שמקבעים את השכר. אם דוגלים בתחרות, תאפשרו תחרות. יש כאן שאלה ערכית, ובעיניי, גם אם העסקה ישירה תעלה יותר, ראוי יהיה לזכור את כל אותם עובדים, שכשהאוניברסיטה בוחרת להקים עוד ועוד בניינים, וזה מצוין, היא מוסיפה להם משימות באותו שכר".

פני דלמר, יו"ר ועד עובדות הניקיון באוניברסיטת בן גוריון סיפרה לוועדה כי היא עובדת באוניברסיטה כבר כ-30 שנה, וכל חודש מקבלת כ-4,000 ש"ח, אך השכר אינו קבוע ואינו ידוע מחודש לחודשו "כי הקבלנים עושים מה שהם רוצים", אך ציינה כי לפחות הוותק והזכויות נשמרות בעת שהקבלנים מתחלפים. עלי תולת, יו"ר ועד עובדי הניקיון באוניברסיטת ת"א ציין כי ימי המחלה שנצברו לא נשמרים בעת שקבלנים מתחלפים, וכי הוא עצמו נאלץ לעבור ניתוח בגבו, אך אין לו מספיק ימי מחלה להחלמה בשל חילופי קבלנים לאחרונה באוניברסיטה.

"בשם כל ועד ראשי האוניברסיטאות אני יכול להגיד שאין אצלנו עבודה פוגענית. כל אחד מהמוסדות דואג לבקשה קבועה על מה שמקצה הקבלן לעובדים, ורואי חשבון שבוחנים את תלושי המשכורת שמונפקים" הגיבה לדברים בלהה שפירא מנכ"לית האוניברסיטה העברית, "חשוב בהקשר זה לזכור שהשכר תלוי בהיקף המשרה, דבר שגם משתנה אצל מרצים, חוקרים ועובדי סגל מנהלי. ללא קשר לעלויות, אם כיום לאוניברסיטה שלנו יש 1,100 עובדים, הרי שקליטת מאות עובדי ניקיון, משק, שומרים וכו' תביא להכפלה של המספר, ולצורך במנגנון גדול בהרבה מזה שקיים היום". לדבריה הצטרף דוד ברקת, מנכ"ל אוניברסיטת בן-גוריון: "כותרת הדיון של העסקה פוגענית היא לא נכונה ומקוממת. נלחמנו יחד עם פני, מול חברות הניקיון, כדי שתוכל להקים ועד. מאז ומעולם עובדי ניקיון, שמירה, גינון, לא הועסקו באוניברסיטה אלא תמיד דרך חברות, אבל אנחנו שומרים על מכרזים ראויים, ויש לנו ערבויות מהחברות לשמור על כך. את צורת ההעסקה לא נוכל לשנות, אבל מעבר לכך הם מקבלים את כל היחס ואת כל החיבוק מאתנו".

"אף מרצה לא מלמד 9-8 שעות ביום, ובא לשעות משרה מלאה בקיץ – והם כן מקבלים שכר בהעסקה מלאה" אמרה ח"כ קסניה סבטלובה. "זו דרך העבודה באוניברסיטה לכל העובדים, אז למה כשמדברים על מאבטחים או עובדי ניקיון זה בסדר? אתם כל הזמן מדברים על מה כתוב בחוק, ומה מאפשר החוק, אבל מה עם האנושיות? 30 שנה עובדות ומרוויחות שכר מינימום. בהעסקה קבלנית אנו מנציחים את מעגל העוני וההשפלה". ח"כ בוז'י הרצוג אמר כי "עמדת האוניברסיטאות מקובעת והגיע הזמן שתשתנה ותבינו שהגבינה שלכם זזה. חוסר יציבות כרוני לאלפי עובדים ותלות מוחלטת בקבלן שעושה מה שהוא רוצה, זה בלתי אפשרי ולא מתאים לעולם התעסוקה כיום. אם אצלכם יש מסגרת עבודה ייחודית אז תגיעו להסכם קיבוצי ייחודי, שלוקח בחשבון את שעות העבודה, הסמסטרים, וכל המאפיינים. אף אחד לא חולק על זכות מרצים לשבתון – אבל מעובדי ניקיון מתעלמים. כל היחס והחיבוק לא יעזור, כי בסוף הם מרגישים לא שווים לעובדים אחרים. אנחנו פה כדי שתשנו את זה, ואם לא, אז נעשה את זה בחקיקה".

לאחרונה הוקם מטה ארצי למאבק בתופעת ההעסקה הקבלנית במוסדות ההשכלה הגבוהה, ובו חברים ארגוני סטודנטים, עובדי קבלן ואף מרצים.