שופט בג"ץ, יורם דנציגר, נענה אתמול (רביעי) לבקשת משרד האוצר לדחות בשבועיים את מועד הגשת התגובות המקדמיות של הממשלה בעתירת הנכים, שהיו אמורות להיות מוגשות היום. אחת המשיבות האחרות בעתירה, הכנסת, דווקא הגישה את עמדתה לבית המשפט, וטענה כי יש לדחות את העתירה על הסף.
את העתירה הגישו עו"ד יהודה רסלר ועו"ד עמית חלמיש, בשם שופטות בית המשפט המחוזי בדימוס ציפורה ברון וברכה אופיר-תום, ואחד ממובילי מאבק הנכים, אלכס פרידמן, על רקע דרישתם להשוואת קצבת הנכות לגובה שכר המינימום ומינוי ועדת שמחון, שלטענתם נועדה למסמס את המאבק.
במרכז העתירה עומדת טענת ארגוני הנכים כי סעיף 200 לחוק הביטוח הלאומי, הקובע "כי נכה יחיד, ללא ילדים, אשר הכנסתו אינה עולה על 29% מהשכר הממוצע ונקבעה לו דרגת אי כושר השתכרות של 100%, זכאי לקבל קצבת נכות בשיעור 2,342 ש"ח לחודש", הוא בלתי חוקתי, מפלה ודינו להתבטל, וכי יש להכפיל את קצבת הנכות כדי להשוותה לשכר המינימום במשק.
בישראל חיים 235 אלף נכים, המתקיימים כיום מקצבה שלא התעדכנה ב-16 השנים האחרונות. לעתירה צורפו נתונים לפיהם בשנת 2000 עמדה קצבת הנכות החודשית על 2,239 שקלים. לפי הנתונים, כעבור 17 שנה הגיעה הקצבה ל-2,342 שקלים. זאת, כאשר מדדי המשק עלו בעשרות אחוזים. לפי העתירה, קצבת הנכים נשחקה בשיעור של 42 אחוזים מול השכר הממוצע במשק, ב-70 אחוזים ביחס למדד יוקר השכירות וב-50 אחוזים ביחס לקו העוני.
בכנסת טענו בתגובה כי ארגוני הנכים לא הוכיחו מחסור בשירותי רווחה אחרים שתפקידם לאפשר חיים בכבוד ואמרו כי טענה ששכר מינימום הוא הרף המינימלי לקיום בכבוד היא "מרחיקת לכת".
עוד הוסיפו כי הנתונים שהציגו העותרים לא מוכיחים שהנכים לא חיים בכבוד. "אין בנתונים הכלליים שצורפו לעתירה בדבר שיעורי העוני כדי לעמוד בנטל המוטל על העותרים לעניין זה", נכתב בתשובה. הכנסת הוסיפה בתגובתה כי יהיה זה לא נכון לבחון רק את גובה קצבת הנכות בשאלת הקיום בכבוד. לטענתה, יש לבחון אם הנכים חיים בכבוד מקצבת הנכות בצירוף שאר שירותי הרווחה".
על טענות אלו של הכנסת אמר אלכס פרידמן, יו"ר נכה לא חצי בן אדם, כי "הכנסת בפגרה, אבל זה לא מונע מהם להמשיך לפגוע בנכים. למרות שמרב מיכאלי, יואל חסון, בצלאל סמוטריץ' וחברי כנסת נוספים, שילבו ידיים והתחייבו להעלאת קצבאות הנכות לפני כחודש, ולמרות שיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין וראשי סיעות נוספות הביעו תמיכה בהעלאת הקצבה, היום, בהתאם לתשובת הכנסת לבג"ץ, ציבור הנכים צריך להוכיח כיצד לא ניתן לחיות מ-2,342 ש"ח לחודש. הם סותרים את עצמם ומבזים את בית המחוקקים".
על בקשת האוצר לדחות את מועד הגשת התגובה, אמר עו"ד רסלר כי "הממשלה ממשיכה בסחבת ובהתעללות בציבור הנכים. למרות שהיה להם חודש וחצי להגיש תגובה לבג"ץ הם בחרו לגרור רגליים וביום האחרון ביקשו ארכה של שבועיים להגיש תגובה. למרות התנגדותנו, בית המשפט נעתר להם".
פרידמן הוסיף כי "רק לפני שבועיים פנה אליי שר האוצר, משה כחלון, באופן אישי והתחייב לעמוד בהבטחתו להקצות ארבעה מיליארד שקלים במסגרת מתווה זליכה, ולהילחם על כך לא פחות ממה שנלחם על תאגיד השידור הציבורי, באותו יום הוא חזר על הדברים בכנס נטו משפחה. אז מה קרה עכשיו? למה שר האוצר החברתי בוחר להמשיך להרעיב את הנכים? למה להמשיך ולייאש את המיואשים עוד שבועיים? חבל שהנכים לא מס על דירה שלישית. בעצם גם שם כחלון נכשל."
יו"ר סיעת מרצ, ח"כ אילן גילאון, אמר בתגובה כי "לא ברור על איזו כנסת מדובר, האם מדובר על כנסת ישראל, שרק לפני חודש הגיעו כל סיעות הבית להסכמה על העלאת קצבת הנכות? לא ברור בשם מי מדבר יועמ"ש הכנסת. מאוסמה סעדי ועד בצלאל סמוטריץ' יש הכרה בכך שקצבת הנכות חייבת לעלות ושאי-אפשר לחיות מ-2,342 ש"ח בחודש." גילאון הוסיף כי "מהו נטל ההוכחה הנדרש לדעת יועמ"ש הכנסת כי אי-אפשר לחיות מהסכום המעליב הזה? בטן נפוחה מרעב? נכים שצריכים לבחור בין תרופה לפרוסה? לא יעזור לאף אחד כלום – אנחנו נעלה את קצבת הנכות, עם בג"ץ ובלי בג"ץ, עם נתניהו ובלי נתניהו".
בכנסת ביקשו להדגיש כי "התגובה לבג"ץ טוענת טענה משפטית – שאל לו לבית המשפט להתערב בנושא שצריך להיות מוכרע בכנסת ולא בערכאות. אך באותה נשימה מדגישה תגובת הכנסת את חשיבות נושא קצבת הנכים ואת כוונת הכנסת להמשיך לדון בהסדרתו. מתוך תגובת הכנסת: 'מצוקתם של הנכים גדולה ואיננו מבקשים להקל בה ראש.. שיעור קצבת הנכות מצוי על סדר היום הציבורי ומתקיימים בו דיונים הן בממשלה והן בכנסת.. יש לקוות שהליכים אלה יבשילו לכדי מציאת פתרונות ראויים'".
