צבאות ארה"ב וקוריאה הדרומית מיועדים להתחיל ב-21 באוגוסט בתמרון כוחות גדול – אימון שנתי שהשתיים עורכות מדי קיץ. בתגובה לכך, מאיימת קוריאה הצפונית לשגר טילים בליסטיים לעבר גואם, שטח חסות אמריקני במערב האוקיינוס השקט. לפי תכנית המתקפה שפרסמה המדינה הסוררת הטילים ינחתו במרחק 40-30 ק"מ מהאי בו מחזיקה ארה"ב מתקנים צבאיים רבים ובסיסים גדולים של חיל האוויר וחיל הים. הטילים של קוריאה הצפונית צפויים לעבור מעל אדמת יפן, הרואה במתקפה שכזו "סכנה קיומית למדינה". יפן וקוריאה הדרומית התחייבו להגיב בחריפות אם המתקפה אכן תתבצע. הנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ אמר כי כל האופציות הצבאיות "טעונות ודרוכות" וכי מוטב למנהיג קוריאה הצפונית קים ג'ונג און לבחור בנתיב אחר.

בשיחה עם 'דבר ראשון' ניסה פליקס גרצמן, חוקר עצמאי המתמחה במערכות נשק, צבאות וגאו-פוליטיקה, לתאר את תסריט האימים בו קים ג'ונג און ודונאלד טראמפ יממשו את איומיהם ההדדיים בשבוע הקרוב.

טווח הטילים של קוריאה הצפונית (מקור: AP)

בוא נלך צעד אחד אחורנית, מה האינטרס של קוריאה הצפונית להתקיף את המעצמה החזקה בעולם?
"קים ג'ונג און לא רוצה לסיים כמו שליט עיראק סדאם חוסיין ושליט לוב מועמר קדאפי, שויתרו על נשק להשמדה המונית והופלו תוך שנים ספורות על ידי, או בגיבוי ארה"ב. להזכירך, השניים הוצאו להורג בדרך משפילה הרומזת למנהיגים סוררים כי "יש גבול" להתגרות בארה"ב. שליט קוריאה הצפונית הרואה בעצמו כמעט אל, מנפח חזה כדי להמנע מסוף דומה."

"קים ג'ונג און לא בהכרח רוצה לתקוף, אלא לשכנע את כולם שהוא מסוגל לזאת – גם טכנית וגם פוליטית. תקיפה יזומה מצידו עלולה להביא לסופו, והוא לא יסתכן בכך אלא אם יחשוב שארה"ב עומדת להנחית מכה מקדימה."

אז הוא למעשה אומר "תחזיקו אותי, אני לא שולט בעצמי"? כמו מישהו שרוצה להראות שהאיום שלו רציני אבל להמנע ממכות? 
"משהו כזה. הוא תלוי בשאלה: כמה קרוב ינחתו הטילים לגואם. 30-40 ק"מ זה מים כלכליים, אך לא טריטוריאליים וככאלו אינם בהכרח עילה למלחמה. כל דבר ב-12 מייל (22 ק"מ) יחייב את האמריקאים לנסות להפיל אותם. כאן זה מסוכן לשני הצדדים. אם הטילים יופלו קים יובך ואיומו יראה כריק. הוא ישרוד פוליטית, אך זה ימריץ אותו לנסות דברים יותר קיצוניים כמו עוד שיגורים וניסויים גרעיניים. אם הטיל לא יופל (וכנראה גם אם יופל) יופעל על טראמפ לחץ אדיר שיחייב להגיב בתקיפות. התרחיש ה"יוני" ביותר מהצד האמריקאי במקרה כזה הוא פריסה של הרבה יותר כלים למנוע שיגורים נוספים, כך שבניסוי הקוריאני הבא ארה"ב עלולה לתקוף את הטילים לפני השיגור על מנת למנוע מבוכה חוזרת. וזה למעשה, עילה למלחמה מצידה של קוריאה הצפונית."

במידה והוא ישגר טילים לעבר האי גואם עצמו (ולא המים הכלכליים שלו) מה להערכתך תהיה התגובה האמריקאית המיידית?
"כדאי לזכור שהכוחות האמריקאים בקוריאה אינם מספיקים לפעולה קרקעית או לפעולה ממושכת. הם נועדו להרתיע, לתת בסיס קבע למכה מקדימה בנסיבות חירום, ובעיקר להחזיק מעמד עד להגעת תגבורת. אם ארה"ב מתכננת להביא לסופו של קים, שלא בחיסול ממוקד, נדרש כוח צבאי גדול בהרבה ממה שהיא מחזיקה כרגע באזור. מזה ניתן להסיק שהתגובה הראשונית תהיה פעולת מניעה או תגובת עונשין נקודתית, בדומה לשיגור 60 טילי טומהוק על בסיס חיל האוויר הסורי לפני ארבעה חודשים. אני מעריך שקים יהיה חכם לספוג את זה, אבל זה כבר לניתוח פסיכולוגי כיצד הוא יגיב."

במידה ותפרוץ מלחמה, תושבי ארה"ב צריכים לחשוש, או שמא רק תושבי קוריאה הדרומית מצויים על הכוונת?
"קוריאה הצפונית מסוגלת להרוג מאות אלפים בקוריאה הדרומית, ולהפוך את סיאול ופרבריה המאוכלסים בצפיפות לעיי חורבות. זהו בעצם המחסום העיקרי המונע מארה"ב לתקוף את המדינה הרודנית הזו. בשנת 1994 כאשר הפך הכור הגרעיני של קוריאה הצפונית למבצעי, שקל קלינטון לצאת למתקפה, אבל נסוג לאחר שהוצגו בפניו תרחישים שחזו שני מיליון נפגעים בדרום. מאז שופרה היכולת הצבאית של הדרום באופן משמעותי, והיא חזקה משמעותית מזו של הצפון, אבל בדרום עדין מפחדים משני דברים: מנשק בלתי קונבנציונאלי (כימי וגרעיני) ומהארטילריה הכבדה המכוונת לסיאול, שפרבריה מרוחקים רק כ-30 ק"מ מהאיזור המפורז שבין המדינות.

"צילומי לווין מלמדים על כ-500 קני ארטילריה כבדה בקוטר 170 מ"מ ו-203 מ"מ, לצד כ-300 סוללות של רקטות ארטלריות הפרוסות באזור. הם יוכלו להפגיז במשך שעות ארוכות בטרם יושמדו, ולגרום לכ-100,000 הרוגים ביום הראשון לבדו. קוריאה הצפונית הקימה מערכת אדירה של מנהרות ובורות שיגור, שמהם יוצאים התותחים, יורים, וחוזרים פנימה. הם בנו מעליות ענק להעלאת משאיות של ארטילריה ניידת, שיורדות ונעלמות לאחר השיגור. יש חלון זמן של 2 דקות בערך לתפוס כל תותח כזה. מדובר במשהו הרבה יותר מתוחכם וגדול מ"שמורות הטבע" של חיזבאללה בדרום לבנון, שהצליחו לתעתע בישראל משך חודש שלם.

חיילים דרום קוריאנים בגבול בין קוריאה הצפונית וקוריאנה הדרומית (צילום: Bas van den Heuvel / Shutterstock.com).

"בעיה נוספת היא ההגנה על הים. קוריאה הצפונית מחזיקה בצי הצוללות השני או השלישי בגודלו בעולם שברשותו כ-80 צוללות פעילות, ביניהן עשרות צוללות ננסיות אשר קשה מאוד לאתרן במצולות הים. מדובר כמובן בכלי שיט מיושנים, שרובם יושמדו בידי האמריקאים וקוריאה הדרומית תוך ימים בודדים לכל היותר, אולם באותם ימים עשויות הצוללות האלה להטביע ספינות ונושאות מטוסים."

ארה"ב תפלוש לקוריאה הצפונית?
"בשלבים הראשונים ארה"ב לא תערוך מבצע קרקעי, שכן זה יהיה התאבדות מצידה. צריך לזכור שהיא לא ערוכה לכך כלל מבחינת הכוחות שלה באזור, אך היא בהחלט עשוייה לשלוח יחידות קומנדו קטנות לפעולות כירורגיות שמטרתן לרסן את יכולותיה הגרעיניות, יכולות פיקוד ושליטה, בסיסים בהם יש משגרים וטילים, וההגנה מפני מטוסים של קוריאה הצפונית. אם תיערך פלישה קרקעית לקוריאה הצפונית, סביר להניח שמרבית החיילים הפולשים יהיו חיילים קוריאנים מהדרום, שארה"ב תסייע להם בגיבוי אווירי וארטילרי, ייעוץ, הדרכה, ופעולות קומנדו."

קוריאה הצפונית תנסה לפלוש לקוריאה הדרומית?
"פלישה כוללת כנראה שלא. קוריאה הדרומית בנתה מערכת הגנה עצומה מפני פלישה יבשתית וגם התנאים הטופוגרפיים מקשים מאוד על מהלך כזה. מתקפת שריון וחי"ר תצטרך לעבור בהרים בנקודות חנק שקל מאוד לשלוט עליהן ולהפגיז אותן באש מדויקת. כמו כן, קוריאה הצפונית נעדרת גיבוי אווירי שכן חיל האוויר שלה מיושן ומורכב בעיקר ממטוסים סובייטים ישנים – חלקם מתקופת מלחמת העולם השנייה וחלקם משנות ה-70."

מה בנוגע לפלישה ממוקדת של כוח קומנדו הנושא נשק קטלני?
"בהחלט תיתכן פלישה מוגבלת של קוריאה הצפונית על מנת להביא לנזק גדול בקוריאה הדרומית ולהשיג "תמונת ניצחון" שתביא להישגים מדיניים. לפי השמועות הם חפרו במהלך השנים עשרות או מאות ק"מ של מנהרות החוצות את הגבול ומסוגלות לשמש להעברת שיירות של טנקים בדקות ספורות לתוך קוריאה הדרומית. הם מחזיקים גם בצי ענק של מטוסי מדחס קלים, גרוטאות מעופפות שיכולות לשאת 10 חיילים כל אחת ולנחות כמעט בכל תנאי שטח. הסכנה העיקרית בפלישה כזו אינה כיבוש הדרום, אלא האפשרות שיוחדר כוח קומנדו שיישא עמו פצצה גרעינית. כאמור, היכולת שלהם לשגר טיל בעל ראש קרב גרעיני מוגבלת, כך שהברחת פצצה גרעינית לתוך סיאול היא דרך עדיפה מבחינתם. כל שדרוש הוא להחדיר משאית עם כמה מומחים טכניים שיחמשו את הפצצה ויפעילו אותה ידנית."

כניסה למנהרה התקפית של צפון קוריאה לתוך דרום קוריאה (צילום: Mztourist/ wikimedia).

הכותרת הזו: 'קומנדו צפון קוריאני' נשמעת מפחידה.
"זה בהחלט מפחיד. הקומנדו הצפוני עלול לנסות להבריח פצצה גרעינית לתוך קוריאה הדרומית או לפזר חומרים כימיים בבסיסי הקבע ובשטחי כינוס הכוחות. גם פגיעה באזור אוכלוסין עלולה לבוא וזאת בכדי להכריח את הדרום להפנות משאבי צבא לטפל באסון ההומניטרי. הקומנדו הצפון קוריאני ינסה לפגוע גם במרכזי שליטה ובקרה, במערכות תקשורת ובמכ"מים. בצד הימי ינסה הקומנדו למקש נמלים ולהטביע ספינות שייחסמו את היציאה מהנמל. ייתכן גם ניסיון לפגוע בסמלי שלטון של הדרום – הארמון הכחול, הפרלמנט ועוד."

"אני מעריך שיש להם אלפי סוכנים ומרגלים בדרום. על פי החוק בקוריאה הדרומית, אזרח צפוני שמבקש מקלט בדרום זכאי לאזרחות מידית אוטומטית. קוריאה הצפונית ניצלה את החוק הזה לאורך השנים על מנת להחדיר מרגלים רבים לדרום. חלקם סוכנים פעילים, וחלקם "תאים רדומים" המחכים ליום פקודה. תחשוב על זה כך – יתכן כי מי שאמור להפעיל את פצצת האטום שתוברח לתוך סיאול מתגורר בה כבר שנים, ואף מחזיק במשרה בטחונית בלב העיר ההומה."

האם רוסיה וסין צפויות להתערב צבאית על מנת לסייע לצפון, כפי שעשו במלחמת קוריאה בשנות ה-50?
"לרוסים אין אינטרס להתערב. עברו עשרות שנים מאז משטרו של קים איל-סונג היה בן חסותו של יוסף סטאלין. הרוסים יסתפקו בעיבוי ההגנה לאורך גבולם הקצר (15 ק"מ) עם קוריאה הצפונית, וישתדלו למנוע מפליטים קוריאנים להכנס לשטחם."

שיגור טיל בליסטי בצפון קוריאה משודר במסך רחוב (צילום: AP Photo/Jon Chol Jin).

ומה עם סין?
"סין זה כבר סיפור אחר. הממשל בבייג'ינג יעשה הכל כדי למנוע נוכחות אמריקאית על גבולה המזרחי. אם יגיע מצב של חשש אמיתי מהשתלטות אמריקאית על קוריאה הצפונית, סביר מאוד שהסינים ינסו לחולל הפיכה ולהחליף את קים ג'ונג און במנהיג אחר שיהיה נתון למרותם וימנע מלחמה. יתכן והם מנסים לעשות כך כבר עכשיו. אם זה יכשל, יתכן כי הסינים יעדיפו לפלוש בעצמם לקוריאה הצפונית ולחתור להסכם עם האמריקאים, היפנים, וקוריאה הדרומית שיגדיר חלוקה מחודשת של חצי האי הקוריאני וצורת שלטון חדשה בצפון. הסינים יעשו הכל על מנת להמנע ממצב בו האמריקאים יושבים להם על הגדר."

לסינים יש אינטרס לפלוש לקוריאה הצפונית?
"צריך לזכור שגם לסין אין שליטה מלאה על קוריאה הצפונית, ולכן המצב הנוכחי מיטיב עמם רק כל עוד המשטר של קים שומר על שפיות יחסית ואיננו מתפרע בניסויים בליסטיים וגרעיניים. ובכלל, כל השחקניות מעדיפות לשמור על החלוקה הנוכחית של חצי האי קוריאה. דרום קוריאה בעצמה כבר איננה מעוניינת באיחוד שיגבה ממנה מחיר כלכלי אדיר. בניגוד לדור המבוגר החולם כבר 65 שנה על האיחוד, הדור החדש רואה בצפון מדינה זרה, פרימיטיבית ועוינת. רוב הדרום-קוריאנים אינם מוטרדים במיוחד מרווחת אחיהם בצפון ולא רואים בעניין הטריטוריאלי משהו ששווה להשקיע בשבילו את כספי המיסים והפנסיה שלהם. גם ארה"ב, יפן ורוסיה מעדיפות לשמור על יציבות באזור, ואינן משוועות לקוריאה מאוחדת וחזקה. מלחמה כוללת עשויה ליצור גל של מיליוני פליטים קוריאנים, מה שמדאיג מאוד את סין – השכנה היבשתית הכמעט בלעדית של שתי המדינות. בקיצור, המשך קיומה של מדינה עצמאית בצפון חצי האי קוריאה הוא אינטרס משותף לכל הצדדים".