עובדי מזרחי טפחות, הבנק השלישי בגודלו בישראל, שובתים מזה 12 יום. שכר העובדים בבנק לא עודכן מזה 12 שנה, ודרישתם לחידוש ההסכם הקיבוצי עמם לא נענתה על ידי הנהלת הבנק. גם לאחר שהעובדים החלו לשבות התמידה ההנהלה בסירובה להיכנס למשא ומתן עמם, ורק היום (שלישי) "ירדה מהעץ" עליו טיפסה והחלה בהידברות. בתווך עומדים הלקוחות, חסרי אונים. נראה כי הנהלת מזרחי-טפחות מצטרפת להנהלות נוספות של חברות גדולות במשק הישראלי, שהעדיפו לשלם את המחיר של פגיעה בלקוחות כדי לממש מטרה חשובה יותר מבחינתן – החלשת העובדים המאורגנים שלהן.
דוגמה אחת למחיר הכבד שמשלמים לקוחות הבנק מספק זוג פנה אלינו, שרכש זה עתה דירה חדשה. "אנחנו בבעיה מאוד רצינית בנוגע לשביתה של בנק מזרחי טפחות", כתבו בני הזוג, "אנו חייבים לקבל מסמך מאוד חשוב מהבנק ומחר זה המועד האחרון שחייבים להציגו בפני עו"ד. במשך שבועיים אנו מוציאים שיחות של למעלה משעה המתנה ללא הצלחה." אדם אחר שפנה אלינו סיפר כי לא הצליח למשוך כסף מהבנק בסניף הקרוב לביתו: "הכספומט מקולקל והבהירו שלא יתוקן עד לסיום השביתה". קיצוני במיוחד הסיפור של בעל עסק צעיר, המעסיק עשרות עובדים ומנהל את חשבונו בבנק מזרחי, שאמר לנו כי הוא לא יכול להוציא משכורות לעובדיו ועומד בפני איומים בתביעות בגין הלנת שכר.
ובינתיים, קולה של חדווה בר המפקחת על הבנקים, אינו נשמע. ההתבטאות היחידה שנשמעה ממנה נוגעת דווקא לעמדתה החיובית באשר למיזוג בנק איגוד עם בנק מזרחי טפחות. גם התבטאות זו לא התייחסה כלל לשמירה על זכויות העובדים בשני הבנקים, כשוועד עובדי איגוד הכריז אף הוא על סכסוך עבודה, וייתכן שגם לקוחות הבנק הזה צריכים להתחיל להיות מודאגים. ובכנסת? פגרה. ועדת הכספים אמנם הודיעה כי הנושא יעלה לסדר יומה, אולם הדבר לא צפוי לקרות ככל הנראה לפני תחילת חודש ספטמבר. בינתיים דחה בנק מזרחי את פרסום הדו"ח הרבעוני שלו. מה יודעים שם בהנהלה, שלא מעוניינים לפרסם במהלך השביתה? האם הם מעדיפים שלא לפרסם עד כמה הבנק רווחי, כשרבע מעובדיו מקבלים רכיב השלמה לשכר מינימום?
אמינות היא המשאב היקר ביותר בענף הפיננסים. בסצנה מפורסמת בסרט "מרי פופינס" מחולל ילד קטן מהומה ובהלה ב'בנק אוף לונדון', כשהוא דורש מאחד השותפים בבנק שישיב לו את דמי הכיס שלו – ולא נענה. הסיבה בגללה לאורך ההיסטוריה היו טבועים מטבעות בחותם המלך היתה שלמטבע עצמו אין כל ערך במידה ואינו אמין. כשאנחנו מפקידים את כספנו בבנק, ולא מתחת לבלטות, אנו מצפים שנוכל למשוך אותו בחזרה בעת שנרצה בו.
נכונותו של בנק מזרחי-טפחות, המתגאה באיכות השירות שהוא מעניק, לפגוע באמון לקוחותיו בעיכוב של 12 יום בכניסה למשא ומתן מעוררת תמיהה, וכך גם היעדר ריבון שיעמוד לימינם של הלקוחות הנבוכים. מצב דומה ראינו לאחרונה כשהנהלת חברת הביטוח כלל נמנעה מלהיכנס לכל הידברות שהיא עם ועד העובדים במשך למעלה משבוע של שביתה כללית שהקיפה קרוב ל-95% מפעולת החברה (שבסופה התחייבה הנהלת החברה לשלם מחצית מימי השביתה).
הנכונות של חברות אלו לשלם מחיר במשאב האמינות והמוניטין, הזכירה לי השבוע שיחה שקיימתי לפני כחצי שנה עם אבנר בן סניור, יו"ר ועד עובדי ברום תעשיות בנגב, על השביתה הממושכת שהתקיימה במפעל ב-2015, על רקע כוונת המפעל המרוויח להוביל מהלך של פיטורי עובדים נרחבים. ועד העובדים העריך אז שההנהלה אינה מסוגלת לעמוד מול שביתה הנמשכת למעלה משבועיים – תוצרי המפעל שימשו להמשך שרשרת הייצור של חומרים נוספים, באמצעות ציוד מכני שעליו לפעול באופן רציף 24/7. במידה ותגמר אספקת הברום, העריכו העובדים, תהא חובה לכבות את המכונות – דבר שיהרוס אותן ויסב נזק בעלות מיליוני שקלים. להפתעתם ההנהלה היתה נכונה לשלם את המחיר הזה והשביתה נמשכה לבסוף כארבעה חודשים תמימים עד שהצליחו העובדים לבלום את תוכנית הפיטורין. נראה כי עבור התכלית של החלשת העבודה המאורגנת, מוכנות הנהלות לשלם גם מחירים כבדים ביותר.
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "בנק ישראל מקבל דיווחים שוטפים אודות השביתה בבנק מזרחי טפחות. אין ספק שהשביתה, ככל שביתה, פוגעת בשירות ללקוחות. עם זאת, בנק מזרחי טפחות מצליח עד עתה לספק את השירותים הבנקאיים ללקוחותיו באופן סביר בהתאם לנסיבות, תוך תיעדוף המשאבים העומדים לרשותו. הפיקוח על הבנקים ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות. המועד המתוכנן לפרסום הדוחות הכספיים הנו בטווח הזמן העולה בקנה אחד עם דרישות הרגולציה".
