נתחיל מהסוף. איבדנו דרקון, וכשאנחנו כותבים "איבדנו" זה לא חלילה כדי לצדד בזכותה של דאינריז על-פני סרסיי או להיפך אבל במאבק בין הטוב לבין הרע, בין החיים למתים, בין בני האדם לבין "האחרים", אנחנו בעד בני האדם.

הפרק השישי – "מעבר לחומה", שבעברית תורגם גם לשם המאד הולם "המוות הוא האוייב", מאחורינו ונותר לנו רק הפינאלה הגדול. למרות ביקורת על מה שהיה בפרק (ובעיקר על איך העלילה התקדמה) הוא כבר נראה מבטיח, אבל האם יקיים? בואו נראה קודם מה היה לנו השבוע.

בתחילת הפרק נראית החבורה צועדת מעבר לחומה וחבריה, שנראה כי הצליחו להתגבר על האיבה הראשונית ביניהם, מפטפטים בנחת שלא הייתה מביישת טיול שנתי של כיתה י"א 2 בנחל עמוד עם שיחות היכרות קלילות ושיחות על בנות כשטורמונד מתוודה על אהבתו על בריאן באוזני סאנדור קלאגיין ההמום. נראה שאפילו מזג האוויר מיטיב עם החבורה.

דיאלוג חשוב שהתרחש בזמן המסע מעבר לחומה הוא זה שבין ג׳ון סנואו ובריק דונדריון. במהלך השיחה מחליפים ג׳ון ובריק מחשבות על הסיבה שאדון האש בחר להשיב את שניהם לחיים. בריק מזכיר לג׳ון שגם אם אין הוא רוצה בכך הוא משרת את אדון האש שבחר להחיות אותו באמצעות מליסנדרה. נראה שגם בריק לא מבין עד הסוף מה מתכנן עבורו אדון האש אך ברור לו שבתור חייל, הדבר היחיד שעליו לדעת הוא על מה הוא נלחם.

האויב הוא המוות, האויב הראשון והאחרון

כאן עושה בריק הפרדה בין הריאל פוליטיק והתככים והמזימות של משחקי הכס סביב השליטה על כס הברזל ומכריז שהוא נלחם עבור החיים "האויב הוא המוות, האויב הראשון והאחרון" ג׳ון מקשה על בריק ומשיב שכולנו נמות לכך עונה בריק במשפט שנראה לקוח מהגותו של אלבר קאמי על המוות והאבסורד שבקיום האנושי. "האויב תמיד מנצח. ובכל זאת עלינו להילחם בו".

ג'ון סנואו ובריק דונדוריאן (צילום: Helen Sloan, באדיבות yes)

האויב הוא המוות

ההפרדה שעושה בריק בין "משחקי הכס" לבין המאבק בין החיים והמתים מסתמנת כקו שמוביל אותנו מאז תחילת העונה ואולי מאז תחילת הסדרה אבל לא היינו מודעים אליו. התובנה הזו מתחילה לחלחל לעוד ועוד דמויות רבות השפעה בווסטרוז, אולי לקראת העימות הסופי שככל הנראה יתרחש כבר רק בעונה הבאה.

מסביב לאצבע הקטנה שלו

בווינטרפל אריה מעמתת את סאנסה עם המכתב שגילתה בחדרו של בייליש והמתח בין שתיהן עולה. אריה, שכנראה שכחה שסאנסה הייתה ילדה קטנה, שבויה לבדה בידי הלאניסטרים, מאשימה אותה שלא עשתה כלום כדי להציל את אביהם. ההשוואה לליידי מורמונט, צעירה יותר מגילה של סאנסה כשכתבה את המכתב, אינה במקומה כי כבר למדנו שליאנה מורמונט היא ככל הנראה האדם הכי קשוח בווסטרוז. בייליש ממשיך בניסיון לתקוע טריז בין האחיות ומיתמם כשסאנסה שואלת אותו כיצד השיגה אריה את המכתב. הוא מציע לה להשתמש בבריאן כדי להגן על עצמה מפני אריה. בייליש מבין, ובמידה רבה של צדק, כי אריה לא רק חושדת בכוונותיו, אלא יש לה גם את היכולת לטרפד אותן, ופועל כדי לעצור אותה בכל מחיר.

בדרגונסטון דאינריז וטיריון דנים ביניהם על גבורה, מוסר בעת מלחמה ועל האם ג'ון סנואו מאוהב בה או לא. טיריון מיישם את העצות שוואריז נתן לו בפרק הקודם ומתאמץ שוב לשכנע את דאינריז לפעול באופן שונה מסרסיי ולא לבסס את שלטונה על פחד בלבד. נושא נוסף שעולה בשיחתם הוא שאלת היורש של דאינריז כשטיריון מוטרד מיכולתה לייצר סדר עולמי חדש שגם יחזיק מעמד. דאינריז נסערת מהעלאת הנושא וניכר כי העניין מטריד גם אותה מאד, ייתכן מאד שלא רק בהקשר של יורש למלוכה אלא קודם כל ברמה האנושית הבסיסית. סדר הירושה במקרה מותה נוגע לדאינריז בנקודה רגישה של העקרוּת שלה, שעולה גם בשיחה עם ג'ון לקראת סוף הפרק. היא מגיבה נחרצות ומאשימה את טיריון שוב בכישלונותיו בתכנון ההשתלטות על ווסטרוז עד כה. בכך היא מסיימת את שיחתם. שאלת היורש של דאינריז, בהקשר למידע שכביכול נחשף בפניה בדבר אהבתו של ג'ון סנואו אליה, מהדהדת אלינו בחזרה את שיחתם של ג'ון וג'ורה על החרב שאביו של ג'ורה נתן לג'ון וכעת זה מעוניין להחזיר אותה למשפחת מורמונט. ג'ורה מסרב בטענה שאביו לא רצה שהיא תהיה אצלו אלא אצל ג'ון ושמלך הצפון צריך להעביר אותה לילדיו, ילדים שג'ורה מורמונט, עדיין מאוהב בדאינריז טארגארין, אולי מקווה שלא יהיו מאהובתו העקרה.

דאינריז וטיריון (צילום: Helen Sloan, באדיבות yes)

בחזרה מעבר לחומה נראה כי מזג האוויר מתחיל לפנות נגד החבורה כאשר הם נקלעים לסופת שלג. המצב ממשיך להסתבך כשדוב מת-מהלך מסתער עליהם ושוב אנו מגלים כי ביכולתם של המהלכים הלבנים להקים לחיים דברים נוספים ולא רק בני אדם. רמז מטרים משהו… לאחר שהדוב מחוסל תורוס נותר פצוע קשה אך מטופל על ידי בריק. שניים מהמלווים של החבורה מתו אבל הם היו אנשים חופשיים שאת שמם איננו מכירים ותפקידם המרכזי היה למלא את הצורך שמישהו ימות אבל עוד לא את הצורך במוות דרמטי במיוחד. החבורה משיגה לבסוף את מבוקשה כאשר היא אורבת למשלחת סיור של מהלך לבן ומספר מתים מהלכים. תגלית חשובה להמשך הלחימה מול צבא המתים מתגלה לנו כאשר ג'ון מחסל את המהלך הלבן שהוביל את המתים וכל המתים מלבד אחד נופלים ביחד איתו. למה האחד הזה ממשיך לעמוד? כי הם צריכים שבוי להביא לסרסיי. כל תשובה אחרת היא מופרכת בעליל. החבורה לוכדת את המת המהלך שנותר, לא לפני שהוא מצליח להזעיק את שאר הצבא וג'ון, בחושיו הטלוויזיונים החדים, מבין שאנחנו בפתחה של סצנה בה יהיה צורך בטוויסט דרמטי של הרגע האחרון ושולח את גנדרי לשלוח עורב לדאינריז כדי לבשר לה מה קרה. החבורה מכותרת על סלע באמצע אגם קפוא וגנדרי שמצליח בכוחותיו האחרונים להגיע לחומה, מעביר את המסר מג'ון. דאבוס, אף פעם לא אדם של גינונים ופרגמטי כהרגלו, מזעיק את המלומד ושולח את העורב. בינתיים תורוס, שנפצע מהדוב-מת-מהלך, מת מפצעיו וסאנדור קלגיין נאלץ לוותר על טיפות היין האחרונות, והראשונות שלו מאז "חזר בתשובה", כדי שהחבורה תוכל לשרוף את גופתו, אחרת יהיה עליהם להתמודד עם זומבי תורוס, וזה לא שהוא היה טיפוס פשוט עוד כשהיה חי.

נעדר: בראן סטארק

שוב בווינטרפל, סאנסה מקבלת מכתב ממעלה מלך המזמין אותה למפגש. סאנסה שולחת את בריאן לייצג אותה במפגש שטיבו ומטרתו אינם ברורות לנו. אפשר אולי לשער שמטרת המפגש היא לחשוף בפניי כל שליטי ווסטרוז את המהלך המת שדאינריז הבטיחה לסרסיי כהוכחה לאמיתותם של המהלכים הלבנים וצבא המתים, אך גם אופציה זו איננה ודאית. בריאן מנסה להזהיר את סאנסה מפניי פיטר בייליש ומציעה להשאיר את פודריק שייגן עליה אם אצבעון יצליח להסית נגדה את כל אבירי הבקעה והלורדים של הצפון. אך סאנסה מסרבת ומעדיפה שבריאן תייצג אותה במעלה מלך. למרות זאת נראה שסאנסה מודעת היטב לתכנונים והמזימות של באייליש ונשמרת מפניו, שליחתה של בריאן הרחק מווינטרפל מוכיחה לנו שסאנסה לא מקשיבה לבייליש שהציעה להשתמש בה נגד אריה. ואולי בכלל הכל מזימה של בייליש ואין באמת מכתב ממעלה מלך? אולי בייליש צפה שסאנסה תשלח את בריאן, בדיוק בגלל שהוא ייעץ לה לשמור אותה קרובה אליה וכעת, כשהסכסוך בינה לבין אריה מתפתח ושומרת הראש שלה לא לצידה, סאנסה נמצאת בדיוק היכן שאצבעוני רוצה אותה. אולי.

סאנסה קוראת את המכתב ממעלה מלך (צילום: Helen Sloan, באדיבות yes)

לא לזה התכוון טיריון

דאינריז, שמקבלת את העורב מאיסטוואצ', ממהרת עם שלושת דרקוניה אל עבר ג'ון והחבורה הנצורים על הסלע ולא שועה להפצרות של טיריון על שהיא מסכנת את עצמה ובכך שהיא יוצאת למשימה המסוכנת בניגוד לדעתו היא בעצם פועלת על-פי עצתו לה להיות משהו אחר מהשליטים שווסטרוז למדה להכיר.

מבחינת החבורה המצב נראה עגום במיוחד כאשר צבא המתים מסתער לעברם מכל הכיוונים. עוד אחד מהאנשים החופשיים מת והבמאי דואג להבהיר לנו שלא מדובר באחת מהדמויות המרכזיות בזה שהמצלמה עוברת מייד לאחר מכן אחד אחד על כל החבורה. למה? כי הדרמה הגדולה עוד נבנית. כשהכל נראה אבוד, דאינריז מופיעה כצפוי והדרקונים מדגימים את כוח האש שלהם אך האידיליה של מבצע החילוץ נגדעת כאשר מלך הלילה משליך חנית קרח אל עבר ויסיריון בעודו מעופף, אגב התעלמות לא ברורה מדרוגון שנחת קרוב אליו ועליו עולה החבורה ביחד עם דאינריז. החנית פוגעת בויסיריון והוא צולל מת כשגופתו שוברת את הקרח וצוללת אל תוך האגם. ג'ון, ששם לב שמלך הלילה מתכונן לזרוק חנית נוספת הפעם לכיוונו של דרוגון קורא לחבורה לעוף מהר. הוא רץ חזרה כדי להגיע אל אמצעי המילוט שלו אך שני מהלכים לבנים מתקלים אותו לתוך המים הקפואים. דאינריז מהססת לרגע אך נותנת את הפקודה. דרוגון ממריא והחנית של מלך הלילה מפספסת אותו בעוד ג'ון נותר מאחור ודאינריז עפה עם החבורה על גבו של דרוגון כשלצידם לא שני דרקונים אלא אחד בלבד.

דאוס אקס מכינה

בשוך הקרב ג'ון מצליח לצאת מן האגם ובעודו מדדה ומנסה להתאושש מכמה דקות טובות מתחת למים הקפואים, המהלכים הלבנים רואים אותו ומתחילים לרוץ לעברו. כשהכל נראה אבוד, הישועה מגיעה בדמות עוד פתרון מסוג "דאוס אקס מכינה" כאשר פתאום מגיח דודו האובד, בנג'ן סטארק עם עששית מסתובבת, תוקף את המתים המהלכים ונותן לג'ון את סוסו למלט אותו וומשום מה נותר מאחור. "איך?" שואל ג'ון סנואו ההמום. ובכן, זאת בהחלט שאלה במקום.

כשזה קורה כמעט פעמיים באותו הפרק (גם הגעתו של הדרקון הייתה "פתרון קסם" קל מדי, אם כי יותר סביר בתוך קו העלילה) ופעמיים בסדרה עם אותו בנג'ן סטארק, שפעם כבר הציל את בראן וחבורתו מאותם מהלכים לבנים, זה מעיד על סטורי-טלינג רשלני. אבל נחרוק שיניים ונמשיך.

במבטחה של איסטוואצ' מנסה דאינריז לעכל את שאיבדה ולא ברור אם זה את אובדנו של ג'ון או של ויסיריון אך הדילמה מוכרעת כשג'ון מופיע רכוב על סוסו של בנג'ן לעבר החומה. הוא נלקח אל הספינה שם הוא מטופל ע"י דאבוס וכשדאינריז מסתכלת על החזה החשוף שלו ועל הצלקות הרבות שספג כשנרצח בידי חבריו ממשמר הלילה, היא מבינה שהסיפור אינו הגזמה פרועה ושאולי ג'ון אכן מת והוקם לתחייה.

פניה האמיתיות

בווינטרפל נראה כי העימות בין אריה לסאנסה מגיע לשיאו כשהאחרונה מתגנבת לחדרה של אחותה הקטנה ומגלה את התיק בו אריה מחזיקה את הפנים שהיא לובשת. אריה תופסת אותה והדבר הראשון שסאנסה מוצאת לנכון לומר לאריה, אחותה ובשר מבשרה, הוא שיש מאות אנשים בווינטרפל שנאמנים לה. אריה, שאם חשבנו שבפרק הקודם הגיע לשפל הקריפיות שלה, לא נראית מבוהלת מהאיום ומסבירה לאחותה על כוחותיה והכשרתה אצל חסרי הפנים. אריה אוחזת בפגיון הפלדה הולריאנית שקיבלה מבראן ומדברת עם סאנסה על כיצד זה ירגיש ללבוש את הפנים שלה.

העולם לא נותן לילדות להחליט מה הן יהיו

לנו הצופים נדמו שאריה הולכת לרצוח את סאנסה אך בשנייה האחרונה אריה הופכת את הלהב, מגישה לה אותו ומסתובבת והולכת. אריה לא מתכננת להרוג את סאנסה ואפילו סומכת עליה שלא תהרוג אותה. נראה שכרגע התכנית של בייליש לסכסך בין האחיות ולזרוע כאוס לא מצליחה עד הסוף ואולי אריה אפילו מתחילה להבין שמשהו כאן מסריח אך השוני והמתחים בין האחיות ממשיכים להעיב על יחסיהן. אם בחמשת הפרקים האחרונים בראן הסתמן כדמות מיותרת להחריד, כעת ממש יש תחושה שאולי עדיף שהוא היה מופיע ואומר להן "תקשיבו, אתן משחקות לידיים של בייליש". אבל, הוא בטח מתבודד ליד העץ שלו.

סאנסה ואריה סטארק (צילום: Helen Sloan, באדיבות yes)

"האהבה היא מותה של החובה"

כשג'ון מתעורר ודאינריז יושבת לצידו, הדבר הראשון שהוא אומר לה זה כמה שהוא מצטער ואוחז את ידה בידו. ג'ון, שבפרק הקודם הסתבך עם דאינריז כשקרא לדרקונים שלה "חיות", מבין כמה הם חשובים לה ואיך היא רואה בהם את ילדיה. הוא אומר שהיה רוצה להחזיר את הזמן לאחור ולא לצאת למשימה אבל דווקא דאינריז מחזירה אותו למציאות ומסבירה לו שהייתה חייבת לראות את המהלכים הלבנים כדי להאמין. המלומד איימון אמר לג'ון בעונה הראשונה, כשג'ון שמע על מות אביו ורצה לרכב למעלה מלך להציל את אריה, כי "האהבה היא מותה של החובה" ("Love is the death of duty"). זה משפט מפתח שאותו מאייסטר איימון חוזר עליו שוב בעונה הרביעית בפני סאם תוך שהוא מספר לו שאמר את זה לג'ון בעבר וג'ון לא הבין. ג'ון אכן לא מבין אבל נראה שדאינריז כן. היא מבטיחה לו שהם יביסו ביחד את מלך הלילה וצבא המתים כמו שביקש וג'ון מכריז על נאמנותו לה ואומר שהיה כורע ברך אם היה יכול כמו שהיא ביקשה, לא לפני ששניהם מחזיקים ידיים שוב למקרה שאחד הצופים פספס בפעם הראשונה. כשג'ון קורא לה דאני היא אומרת שהאחרון שקרא לה ככה היה ויסריז, אחיה הגדול והמיותר. ג'ון מבטיח שלא יקרא לה כך יותר ולכן גם אנחנו לא.

מה שיותר עמוק יותר כחול

בסצנה הסוגרת את הפרק צבא המתים שולה מן המים (מאיפה הם השיגו את השרשאות האלה?) את גופתו של ויסריון ומלך הלילה מחייה אותו. ולנו הצופים נותר לתהות מה יהיו הכוחות של דרקון הקרח החדש של המהלכים, כמו מה הוא ינשוף למשל וכיצד הוא ינוצל במלחמה בין החיים והמתים.

דאינריז וטיריון והדרקונים רגע לפני מותו המצער של ויסיריון (באדיבות yes)

דאינריז וטיריון והדרקונים רגע לפני מותו המצער של ויסיריון (באדיבות yes)

הביקורת

מרכז הפרק, סצנת הקרב על הסלע, היה נגוע בלא מעט פתרונות קלים ותסריטאות מרושלת שכמעט ולא הייתה אופיינית למשחקי הכס עד כה. לא צריך להכיר את הגאוגרפיה של ווסטרוז על בוריה כדי שהשאלה "כיצד הצליח גנדרי לרוץ חזרה כל הדרך לאיסטוואצ' כדי לשלוח עורב שמגיע עד דרגונסטון ומשם דאינריז עפה כל הדרך להציל בזמן את החבורה הנצורה?" תהדהד בראש. גם הפתרון של בנג'ן שמופיע פתאום להציל את ג'ון מעלה את השאלה איפה היה עד עכשיו? למה הוא לא הגיע קודם להציל את שאר החבורה? גם החסינות שניתנה לאנשי החבורה החשובים מהווה סטייה מוזרה מאד, ואף מאכזבת ללא מעט צופים בוודאי, ממה שהורגלנו במשחקי הכס עד כה כאשר באופן נוח למדי, כל המלווים שהצטרפו לחבורה ונותרו אלמונים מתו ומבין חברי החבורה, היחיד שמת הוא תורוס ממיר שגם ככה לא ברור מה היה תפקידו בעלילה חוץ מאשר להחיות את בריק דונדריון שוב ושוב וגם תפקידו של בריק זה לא ממש ברור עדיין. היה כמעט ברור גם כשג'ון נותר מאחור ואפילו למרות שנפל לאגם הקפוא ואדרבא, כשיצא ממנו לבד מוקף בצבא המתים שהוא יצליח לשרוד. האם יוצרי הסדרה מכינים אותנו למוות סנסציוני במיוחד בפרק הבא? לטובתם שכן.

דקת דומיה:

כולם בוודאי מספידים את ויסיריון ואם נשים רגע בצד את העובדה שלטענת ג'ורג' ר. ר. מרטין, סופר סדרת ספרי "שיר של אש ושל קרח" שעליה מבוססת הסדרה, המתים המהלכים הם לא באמת מתים, הם פשוט במצב אחר של קיום, אזי שאותנו כאמור יותר מעניינים בני האדם. הפרק נפרדנו מכל המלווים של החבורה שנותרו עבורנו אלמונים במיוחד, אולי כדי להקל עלינו את כאב הפרידה מהם. מבין אנשי החבורה המוכרים היחיד שנהרג הוא תורוס ממיר, הכהן השיכור שהחזיר לחיים את בריק 6 פעמים וזכור בהיסטוריית הקרבות של ווסטרוז כמי שהוביל את ההסתערות האמיצה עם החרב הבוערת שלו דרך הפרצה במצודה בפייק בזמן המרד של בית גרייג'וי לפני שנים רבות, דבר שתורוס עצמו הודה בפרק שאיננו זוכר וכי היה שיכור תוך כדי הקרב. היה שלום תורוס.

רואים את הסוף

מה צפוי לנו עכשיו? כיצד סרסיי תגיב עם היוודע דבר מותו של אחד משלושת הדרקונים מהם היא כה חוששת וכיצד זה ישפיע על הסיכוי שהפסקת האש עליה הכריזה שהיא מעוניינת תצא באמת לפועל. דברים נוספים שיש לצפות להם (אולי) בפרק הבא: חזרתם של הבלתי טמאים לאחר שכיבוש קאסטרלי רוק התברר כצעד שלא תרם יותר מדי לדאינריז, שובו של יורון גרייג'וי שעוד מחפש להוכיח את עצמו כחתן ראוי ומה התוכניות של סרסיי לגבי "פלוגת הזהב" שאת שירותיה שכרה עם הזהב של בית טיירל? על אף הביקורת, אנחנו מאמינים שיש למה לצפות.


לסיקורים נוספים: לקראת העונה ה-7 | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 |חידון "משחקי הכס" הגדול