עובדות ועובדי מסעדת 'קפה נואר' בתל אביב הכריזו על סכסוך עבודה, על רקע מבוי סתום במו"מ לקראת הסכם קיבוצי ראשון במסעדה – הצפוי להיות גם להסכם הקיבוצי הראשון בענף המסעדנות בישראל. לטענת ועד העובדים דורשת ההנהלה לממן את עלות ההסכם הקיבוצי, הנוגע לכלל עובדי המסעדה, באמצעות הורדת שכר המלצרים בכ-1,500 ₪ בחודש בממוצע. על סכסוך העבודה חלים 14 יום צינון, כשאחריהם יוכלו העובדים לנקוט עיצומים, ואף לשבות במידת הצורך.
דורי מייקון, חבר ועד הפעולה אמר: "הגיע הזמן להזכיר שאנחנו חבורת עובדים מגובשת שעובדת שנים ב'קפה נואר' – אוהבים את המקום ושמחים לשרת את הלקוחות על הצד הטוב ביותר, אך אסור שזה יתפרש כפתח לא לשלם לנו על פי חוק או לזלזל בנו."
"לאחר שמנקים את כל המילים היפות וההצהרות, ולאחר פניות חוזרות ונשנות מתברר כי בהנהלה לא רק שלא מוכנים לדאוג לתנאים של העובדים אלא להרע אותם" מסרו העובדים. בכתב ההכרזה על סכסוך העבודה שנשלח ביום ראשון אל הממונה ליחסי העבודה, נכתב: "הגענו למבוי סתום במשא ומתן הקיבוצי, עקב קבלת תגובת ההנהלה, המסרבת למעשה לכמעט כל דרישות העובדים, תוך הצגת הצעות 'פשרה' בלתי סבירות".
האם ההנהלה מושכת את המשא ומתן כדי להתיש?
עובדי 'קפה נואר' התאגדו באמצעות 'הסתדרות הנוער העובד והלומד' לפני כחצי שנה, במטרה להיאבק על התנאים המגיעים להם על פי חוק. מדובר בהתאגדות תקדימית וראשונה בענף המסעדות ובתי הקפה, וציפיות העובדים היו צנועות – הסדרת התנאים, דאגה לזכויות הסוציאליות ויחס הולם.
מהלך ההתאגדות לווה בהתנגדות עזה מצד הנהלת החברה, אשר סירבה להכיר בוועד החדש ואף התנכלה למובילי המהלך, תוך הפעלת לחץ שלא להצטרף להתארגנות. ההנהלה הכירה בהתארגנות רק לאחר הכרזת סכסוך עבודה ושתי ישיבות במשרדה של הממונה על יחסי העבודה. "מדובר בהתארגנות עובדים הכי יפה והכי צודקת של עובדים ועובדות צעירים, שבסה"כ מעוניינים להסדיר את התנאים ולקבל את מה שמגיע להם על פי חוק. אני מאמין ומקווה שב'קפה נואר' לא יתעלמו מקריאתם של העובדים שלהם", אמר אורי מתוקי המלווה את ועד העובדים מטעם 'הסתדרות הנוער העובד והלומד'. התאגדות העובדים וההסתדרות מלוות גם על ידי עו"ד אסנת לונגמן, ממשרד אורנה לין ושות'.
על אף שלמעלה ממחצית מעובדי המסעדה הצטרפו להסתדרות, סייגה הנהלת החברה את מכתב ההכרה שלה ביציגות הוועד, בתואנה שהדבר נעשה "לפנים משורת הדין ולמרות שהוועד לא הגיע למספר העובדים המינימלי המחייב הכרה". כעת, לאחר מספר חודשי מו"מ בין הנהלת המסעדה לנציגי העובדים ו'הסתדרות הנוער העובד והלומד', מעלים בהסתדרות את החשש שהמשא והמתן היה רק טקטיקת השהייה, במהלכה קיוו בהנהלה שההתאגדות תיחלש, ומוביליה יעזבו. על פי עדויותיהם של מובילי ההתארגנות, פעלו המנהלים במטרה לנסות ולבודד אותם מבחינה חברתית ולהשחיר את שמם בפני יתר העובדים בחברה.
"למסעדה אין כל התנגדות להתארגנות העובדים"
בהנהלת נואר טענו כי בניגוד לטענות ההסתדרות "מאז הקמת הוועד נקטה המסעדה בגישה עניינית. הכרנו ביציגות העובדים על אף שהיה ספק בנושא, ואנו מנהלים משא ומתן אינטנסיבי, ממצה, ענייני אשר כלל מספר רב של פגישות בהשתתפות עורכי דין ויועצים ופגישת המשך קבועה לתחילת ספטמבר". ההנהלה, לדבריה, הציעה הצעות לשיפור תנאי הרווחה והשכר של מרבית הסקטורים במסעדה, ובכללם מלצרים. לטענתם בשלבים האחרונים של המו"מ ועד העובדים, המורכב ברובו ממלצרים, "אינו דואג לקדם את האינטרסים של כלל עובדי המסעדה, אלא מנסה לנכס לעצמו זכויות, ובכך פוגע באפשרות לקידום מו"מ להסכם קיבוצי, ואין לנו אלא להצר על כך".
ההנהלה אף הדגישה כי תנאי העבודה במסעדה הם מהטובים בענף, שהינו סקטור מורכב שטרם נחתם בו הסכם קיבוצי בעבר, וכי אין ביכולתם לשנות באופן מהותי את התנאים הקיימים, "על כן דרישות בלתי סבירות, שאינן תואמות את המקובל בענף הייחודי והמורכב בו אנו עוסקים – ענף המסעדנות – אינן יכולות להתקבל, ועלולות לפגוע בפעילות המסעדה ובהישרדותה ובסופו של דבר גם בעובדים".
לסיום הבהירו במסעדה כי הם מקווים להמשך קיום דיאלוג ענייני וסביר שיצליח להביא את הצדדים לחתימת הסכם, וכי אין למסעדה כל התנגדות להתארגנות העובדים.
