בית הדין האזורי לעבודה בחיפה הוציא היום (ראשון) צו ביניים המקפיא את הליכי הפיטורים במפעל הצפוני של חיפה כימיקלים, לפחות עד שבית הדין יתכנס לדון בנושא ביום שלישי הקרוב. החברה הודיעה כי תקפיא את הפיטורים ומאשימה את עיריית חיפה בטרפוד חזרת המפעל לפעולה.

החלטת בית הדין באה בתגובה לעתירה שהגיש ועד העובדים כנגד מהלך הפיטורים, שלטענת הוועד לא בוצע בהתייעצות עימו כנדרש. אם כוונת ההנהלה לסגור את המפעל היא רצינית, הרי שמאמצי העובדים עשויים רק לדחות את המהלך ולא לבטלו. אם הכוונה היא לחזור ולהפעיל את המפעל, הרי שלעובדים יש סיבה לחשוש שמהלך של סגירה ופתיחה נועד בעצם להתנער מהעבודה המאורגנת במפעל. "בית הדין התייחס לטענתנו לאורך כל הדרך – שאין מדובר בפיטורים חוקיים" אמר יו"ר הוועד, אלי אלבז, "זהו כמובן הישג זמני ואנו ערוכים למאבק לטווח ארוך".

מוקדם יותר היום, הפגינו העובדים בכניסה למפעל במפרץ חיפה, ומנעו את כניסתם של עובדי הקבלן שגייסה ההנהלה לביצוע הפעולות שנותרו לסגירת האתר. סגן השר להגנת הסביבה, ירון מזוז, הצטלם עם העובדים והודיע כי יתמוך בהם, אך כלל לא ברור מה ביכולתו לעשות למענם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המאבק העיקרי של החברה אינו הרצון לחדול מתשלומי השכר לעובדים המושבתים, אלא על עתיד המפעל והוא מתנהל מול משרדי הממשלה, בית המשפט ועיריית חיפה. לסגן השר אין יכולת חוקית להקל בדרישות על המפעל, או לכפות על ההנהלה להעסיקם. למשרד הכלכלה ישנה אפשרות עקרונית להתנות הטבות מהן נהנה המפעל כמפעל מייצא, בסטנדרטים של נורמות העסקה, אך פעולה שכזו מחייבת שינויי חקיקה, אשר לשר הכלכלה אין שאיפות לבצע.

סגן השר ירון מזוז מבקר את עובדי חיפה כימיקלים צפון המתבצרים בפתח המפעל היום (צילום: אור אשכנזי)

בחברה מאשימים את העירייה

חיפה כימיקלים הודיעה כי היא "מצרה על כך שעיריית חיפה בראשות יונה יהב נמנעת מלהעניק לה רישיון עסק ובכך מאלצת אותה להפסיק את פעילותה ולפטר את עובדיה". למרות הצהרה זו, גורמים בעיריית חיפה טוענים כי רישיון העסק של החברה פג בסוף שנת 2016, וחידושו נמנע בשל אי הצגה מלאה של מסמכים שדרשה העירייה מהמפעל.

רישוי העסק הוא רק אחד האישורים אותם צריכה החברה לקבל מהעירייה. המפעל זקוק גם להיתר בנייה בעבור מתקני הפחתת הפליטות לסביבה, וכן להיתר בנייה בעבור שטח שיוכשר לקליטת איזוטנקים וגם לרישוי עסק לגבי הצנרת להובלת אמוניה ממעגן הקישון אל המפעל ואף אל מפעל דשנים וחומרים כימיים.

בעוד אלפי עסקים שונים ברחבי המדינה פועלים ללא רישיון וללא הפרעה יוצאת דופן, כאן ניצב פסק הדין של בית המשפט העליון, המציין באופן מפורש כי הפעלה מחדש של מפעל חיפה כימיקלים מחייבת הקפדה על מתן כל האישורים הנדרשים, לרבות היתרי בנייה ורישוי עסקים. פסק דין שהעצים מאוד את כוחה של העירייה מול חיפה כימיקלים.

המיכל כבר כמעט ריק

העובדה שמיכל האמוניה רוּקן כבר כמעט לחלוטין משאריות האמוניה שבתוכו, יוביל לכך שהחברה תוכל להגיש בקשה מחודשת להיתר רעלים, מהמשרד להגנת הסביבה, כבר בימים הקרובים, עוד לפני תאריך היעד, ה-18 בספטמבר.

כל עוד החזיקו אנשי חיפה כימיקלים ברעיון של המיכל כאופציה לעתיד, טענו כי הדרך הבטיחותית היחידה לרוקנו תיאלץ לדחות את סיום הריקון לינואר 2018. כעת מסתבר שריקון מהיר הוא אפשרי.

במשרד להגנת הסביבה אישרו כל אחת משלוש השיטות שביקש המפעל לשם ריקון המיכל, בהתעלמות מכך שהחברה שינתה בכל פעם את דעתה לגבי השיטה הנחוצה, וכן מאינטרסים שלא קשורים לבטיחות. במשרד מבהירים כי נועצו במומחה בינלאומי כדי לבחון את ההצעות ולא הגיבו לשאלת "דבר ראשון" האם נדרשת הפקת לקחים בעקבות התנהלות זו מצידם.

בחזרה לויכוח על החלופות

החלופה המועדפת על החברה, שזוכה גם לתמיכת המדינה, היא חלופת האניה בהזרמה ישירה. זו החלופה המצריכה רישוי עסק לצנרת וסביבה נובעת ההאשמה שהעירייה מטרפדת את יישומה. אך גם אם טענה זו נכונה, חיפה כימיקלים פשוט לא מסוגלת לקלוט אמוניה מאניה מפני שללא המיכל הענק שיתרוקן ויצא משימוש, לחברה יש רק שני מיכלים קטנים של 45 טון אמוניה, לעומת 2,500 טון באניה. כושר הייצור היומי במפעל מצריך למעלה מ-100 טון אמוניה, כך שהחברה נמצאת בבעיה תפעולית, ללא קשר לאישורים רגולטוריים, המטילה צל על ישימותה של החלופה. מאותה בעיה סובלת חלופת ההזרמה מאניות למיכליות – שעודנה נבחנת, ונועדה בעיקר לעקוף את הצורך בקבלת אישור מעיריית חיפה לצנרת המפעל. החלופה הנוספת, בה תומכת העירייה, היא חלופת המיכלים הקטנים – איזוטנקים. במשרד להגנת הסביבה קבעו שמדובר בחלופה קבילה, אך עדיפה פחות. בעירייה הגישו למשרד השגות לגבי ההנחות בבסיס מודל הערכות הסיכונים. מכיוון שמי שביצע את החישובים, ד"ר אלי שטרן, אמר ל"דבר ראשון" כי ההבדלים בדרגת הבטיחות של החלופות אינם גדולים, ייתכן כי אם יתקבלו טענות העירייה לגבי מספר נתונים שגויים במודל, חישוב מחודש עשוי להעניק עדיפות לחלופת האיזוטנקים גם על ידי המשרד להגנת הסביבה. מבחינת החברה השיקול איננו בטיחותי, אלא כלכלי. החברה תתקשה לשכור איזוטנקים בכמות מספקת, בעוד היא נערכת להפעלה בשיטה זו גם של המפעל הדרומי. חלופה זו עשויה לדחות את חידוש פעולתו של המפעל בעוד מספר חודשים ואפילו שנה. מצד שני, אם חלופת האניה איננה כלל ישימה, בלי קשר לבטיחות, מדוע החברה לא בוחרת בחלופת האיזוטנקים כחלופה היחידה שבאפשר?

כי"ל להצלה?

אמנם לחיפה כימיקלים אין כושר אחסון תפעולי מספק, אך למפעל "דשנים וחומרים כימיים" בבעלות כי"ל, יש מיכל תפעולי של מעל 400 טונות, אשר יכול להצטרף למיכליה של חיפה כימיקלים וביחד לספק כושר אחסון מינימלי. כל עוד מדובר באניות בנות 2,500 טון, הרי שגם פתרון זה מחייב עגינה כמעט קבועה של אניית אמוניה במעגן הקישון. בכי"ל לא מגיבים תקשורתית לסוגיה, אך באם פתרון זה יונח על השולחן, הרי שהוא מחוייב להיבדק לא רק בשאלת הבטיחות אלא באמות מידה נוספות, מכיוון שמדובר בחברות מתחרות, אשר להן קשרים עסקיים מורכבים, ומאחר שחיפה כימיקלים רוכשת אשלג מכי"ל. פתרון כזה מצדיק הודאה גלויה של החברות בכוונתן לשתף פעולה, וכן בחינה באמות מידה של הגבלים עסקיים לגבי שיתוף הפעולה הצפוי ביניהן. הקשרים בין החברות היו נושא טעון גם בעבר, כאשר טענה חיפה כימיקלים שכי"ל מפקיעה את מחירי האשלג בסכסוך מתוקשר בו הפגינו עובדי החברה כנגד כי"ל. הקשר מעניין נוסף הוא שבעליה של כי"ל – משפחת עופר, הם גם בעלי בז"ן, אשר תובעים מחיפה כימיקלים להשיב את קרקעות המפעל לידיהם, לאחר שתם הסכם השכירות. קדם דיון בתביעה זו יתקיים בחיפה ב-19 בספטמבר. ייתכן כי למשפחת עופר יש אינטרס אסטרטגי שלא לסייע להפעלה מחדש את חיפה כימיקלים, בכדי להקל על בז"ן לקבל לידיה את קרקעות המפעל. כי"ל זכתה גם באישור ליבוא של אמוניה באיזוטנקים, אך לא ברור באילו כמויות, והאם האישור הנ"ל מספיק כדי לאפשר לחברה לחזור ולייצר דשנים בכמות תעשייתית בישראל. לחברה יש גם מפעלים ברחבי העולם, שלהם אין בעיית גישה לאמוניה, והיא יכולה להסיט אליהם את פעילות הייצור בתחום זה.

סגן השר ירון מזוז מבקר את עובדי חיפה כימיקלים צפון המתבצרים בפתח המפעל היום (צילום: אור אשכנזי)

סכסוכי ההפרטה

שלוש החברות – כי"ל, בז"ן וחיפה כימיקלים הוקמו כחברות ממשלתיות. חיפה כימיקלים הופרטה לבעלות זרה, משפחת עופר הפכה באופן חלקי לכזו, עם עזיבת עידן עופר ללונדון, המאפשרת לו להפחית את תשלומי המיסים שלו. התוצאה המצרפית של החלטות אלו, הן שהציבור, לרבות עובדי החברות, נאלץ לספוג את הנזקים הבריאותיים כתוצאה מפעילותן בשגרה, או בעת אסונות ותקלות, כמו גם סכנות הבטיחות, בעוד הפעילות הכלכלית המוצלחת שלהן בפני עצמה, זורמת יותר ויותר לכיסים זרים.

תגובת יונה יהב, ראש עיריית חיפה לטענות חיפה כימיקלים: "נראה שעד לרגע זה הנהלת חיפה כימקלים ובעליה לא קראו או לא הפנימו את מה שאמר להם כבוד השופט מלצר בפסק הדין של בית המשפט העליון. על פי אמירתו הנהלת החברה היא היא שהובילה ישירות את חיפה כימיקלים למקום בו היא נמצאת והוסיף כבוד השופט חנן מלצר וקבע כי לעובדי החברה עומדת הזכות לתבוע את הנהלת החברה על כך שלא נערכה לכך לאורך השנים.

"אני קורא להנהלת חיפה להתמקד בפתרון העניין ולא בהאשמות אישיות. אף אחד לא ילמד אותי מה היא דאגה לעובדים ולפרנסתם הם ברובם תושבי עירי ואני נמצא איתם בקשר עמוק והם מבינים בדיוק את המצב ואת האשמים בו. אני נחוש להגן על ביטחונים של תושבי חיפה והמפרץ מחד ולמצוא פתרון הולם ובטוח להמשך הפעלת המפעל מאידך".