בתגובה לשאלת דבר ראשון, אם הוא מעוניין לבחון, במקביל לבחינה מחודשת של השוואת שכר השוטרים והסוהרים לשכר חיילי הקבע, גם את האיסור החל עליהם להתאגד כדי לשפר את זכויותיהם,  השיב הממונה על השכר ערן יעקב כי "עניין ההתאגדות הוא מאוד ברור – אין להם זכות ההתאגדות, ואין צורך לעשות בעניין זה כלום. ש/33 (החלטת הממשלה אותה מבקש יעקב לבחון מחדש, נ.כ) מדברת על הצמדות ולא על זכות ההתאגדות". אמש הפגינו מול ביתו נשות פורום משפחות השוטרים והסוהרים וגמלאי המשטרה והשב"ס.

כעשרה מפגינות ומפגינים מפורום משפחות השוטרים במשמרת מחאה בשעות הערב מול ביתו של ערן יעקב, הממונה על השכר באוצר(צילום: פורום משפחות השוטרים)

"לגבי זכות ההתאגדות אנחנו לא רוצים לשנות כלום" טען יעקב, "לשמחתנו זה המצב, אני חושב שהוא מעט מדי במשק הישראלי בהשוואה לכל משק בעולם. ברוב המשקים בעולם בשירותים חיוניים בדרך כלל לא מאפשרים את זכות ההתאגדות. ויש המון איזונים או בלמים במשק. במשק הישראלי האיזונים קצת מוגבלים מכל מיני סיבות, ואני חושב שאת זה צריך לתקן. אני חושב שצריך להביא יותר איזונים ויותר כלי הכרעה בעולם הציבורי ובמשק הישראלי".

"זה דבר שצריך להישקל בצורה מאוד עמוקה, כי עצם זה שאנחנו חווים 'עיצומים', זה השביתות החדשות – היום כבר אין שביתות – עיצומים זה מן 'שביתות לוקסוס' שכאלה, בסוף זה פוגע במשק בצורה מאוד משמעותית" הוסיף, "זה אחד החסמים המשמעותיים לפריון. גם בכל השוואה שתעשה מול מדינות מתקדמות תראה שיש איזונים כאלה ואחרים שיכולים להיות בדי-אנ-איי התרבותי והמשקי של שיח, זה יכול להיות בדוגמה של חקיקה שמאזנת את היכולות להשבית משק בשירותים חיוניים שבסוף הנפגע המרכזי הוא הציבור".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

אמנם בחלק מהמדינות המערביות, כגון בלגיה, צרפת, ובריטניה, נאסרת זכות השביתה על שוטרים וסוהרים – אולם במרבית מדינות העולם המערבי עומדת להם זכות ההתאגדות בארגוני שוטרים, ובחלקן אף הזכות לנקוט צעדים ארגוניים בהיקפים משתנים בין מדינה למדינה. ישראל חתומה על מספר אמנות של ארגון העבודה העולמי (ILO) המעגנות את חופש ההתארגנות. הארגון אמנם מותיר למדינות החברות בו שיקול-דעת באשר להענקת זכות זו לכוחות הצבא והמשטרה, אך מבהיר כי הדבר מנוגד לתפיסתו. באשר לעובדי בתי הסוהר מחייבות אמנות ה-ILO עליהן חתומה ישראל את הענקת זכות ההתאגדות.

מחאת השוטרים

בסקירה משפטית משווה שהכין ב-2009 האגף המשפטי של האיגוד המקצועי בהסתדרות בנושא זכות ההתאגדות לשוטרים צויין כי ברוב מדינות אירופה החברות ב-ILO הזכות להתאגד על מנת לשפר את תנאי ההעסקה עומדת גם לשוטרים, אולם רק במיעוטן ניתנות לשוטרים מלוא הזכויות הניתנות ליתר עובדי המגזר הציבורי, בדגש על זכות השביתה שבמדינות רבות היא מוגבלת ביחס לשוטרים. על פי הסקירה קיימים איגודי שוטרים בין היתר בגרמניה, בשוויץ, בבלגיה, בצרפת, בהולנד, בדנמרק, בפינלנד, בנורווגיה, בשוודיה ובקפריסין.

בארה"ב פעיל איגוד לאומי של איגודי המשטרה מאז 1978 הכולל למעלה מ-4,000 איגודים מקומיים, אולם אין לו מעמד מלא של ארגון עובדים (Trade Union) ואחוז המאוגדים בו נמוך. גם בבריטניה נאסרה על שוטרים החברות בארגון עובדים, והחקיקה מוציאה את השוטרים מהעסקה במסגרת יחסי עובד-מעביד – אולם קיים ארגון שאינו ארגון עובדים המייצג שוטרים עד דרגה מסויימת. בקנדה נשללו בחוק חלק מזכויות המשטרה הפדרלית, אולם באשר למשטרה המקומית החוק שונה בין מדינה למדינה, וישנו גם ארגון המשטרה הקנדית. באוסטרליה קיים איגוד סטטוטורי לשוטרים המייצג את עניינם. גם בניו-זילנד ובדרום אפריקה קיימים איגודי שוטרים.

הדו"ח מדגיש כי ההכרה בזכות השוטרים להתאגד, הקיימת ברוב הדמוקרטיות המערביות, נובעת מתפיסתם כעובדי שירות ציבורי, להבדיל מעובדי ביטחון. כך גם יש להבין את מכתבו של סגן בכיר לממונה על השכר קובי בר-נתן למשרד לביטחון פנים, בו טען כי "נוכח התמורות שחלו בשכר, בתנאים ובאופי ההעסקה של המשרתים במשטרה ובשב"ס בשנים האחרונות, אנו סבורים כי בשלה העת להרהר שנית אחר תוכנה של החלטה ש/33". החלטה זו התקבלה בשנת 1979 במקביל לחקיקה שאסרה על התאגדות השוטרים, מתוך מתוך תפיסה שעבודת המשטרה בישראל היא בעלת אופי ביטחוני יותר מאשר במדינות אחרות. זו גם תפיסתו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן – שעל פיה הוא דורש את המשך השוואת השכר. מתשובתו של יעקב לשאלת 'דבר ראשון' ניתן להבין שבאוצר מעוניינים להחזיק את המקל משני קצותיו – להגדיר את השוטרים כעובדי ביטחון לצורך סוגיית ההתאגדות – אך לא לסוגיית השכר.

הפגנת גמלאי משטרת ישראל וארגון נשות השוטרים והסוהרים מול משרד רה"מ. (צילום: הדס פרוש / פלאש 90)

הדברים נשאלו בשולי מסיבת עיתונאים לפרסום דו"ח חריגות השכר במגזר הציבורי, ויעקב אמר כי אין זה הזמן המתאים להשיב לשאלה, איזה מנגנון מאזן חלופי להשוואת השכר לשכר חיילי הקבע, מציע האוצר ביחס לאיסור החל כיום על השוטרים והסוהרים להתארגן כדי לשפר את תנאיהם. עם זאת הוסיף כי "אלה דברים שכן צריך לחשוב עליהם בצורה עמוקה ולראות אם צריך לעשות שינוי תפיסה וראיה".

כדאי לציין כי בסיכום הדו"ח שהוכן ב-2009 בהסתדרות נכתב כי השינויים בפסיקה הישראלית ב-30 השנים מאז חקיקת האיסור על התאגדות השוטרים, הרחיבו באופן משמעותי את הפרשנות של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו – באופן המחזק את מעמדה של זכות ההתארגנות בישראל. "לדעת הלשכה המשפטית באיגוד המקצועי, אין כיום מקום להוראת חוק גורפת האוסרת התארגנות של שוטרים וסוהרים. הוראה מעין זו פוגעת במידה שאינה ראויה בזכויות יסוד ומנוגדת לעקרונות החוקתיים של שיטתנו המשפטית, ולערכים של מדינתנו כמדינה דמוקרטית חופשית. אנו סבורים כי יש מקום לאפשר התארגנות ופעילות ארגונית של השוטרים תוך יצירת האיזונים הדרושים, כאשר מערכת האיזונים צריכה להיקבע בתיאום בין ארגון העובדים למדינה ומשטרת ישראל, תוך שהמטרה היא לצמצם למינימום את הפגיעה בזכות ההתארגנות, מבלי למעט מהבטחת צרכי הביטחון והסדר הציבורי".