קיימת תסיסה בין השוטרים בגין אי כיבוד הממשלה את החוק על תשלום התוספות לשכר שוטרים שניתנו לאנשי הקבע בצה"ל ולגמלאיהם. העימות בין השוטרים למשרד האוצר מתנהל גם בערכאות משפטיות מזה מספר שנים, ובבגלל שהשוטרים עצמם לא יכולים למחות, מובילים את המאבק בני משפחותיהם וגמלאי המשטרה.

את הצד של השוטרים תתקשו למצוא בתקשורת. בגלובס פשוט לא כתבו על זה, דה מרקר, שמתעסק עם בעלי הון אך זכויות עובדים זה לצנינים בעיניו – בחרו לצדד בקוזק הנגזל, ממשלת נתניהו. לראש הממשלה יש הרי יש גם עיתון אישי בשם "ישראל היום".
אבל לענייננו. עד 1974 קיבלו השוטרים שכר שהביא אותם לפת לחם. הם נאלצו לעבוד שעות ארוכות,בשבתות ובחגים, וללא תגמול הולם. כל יצא ששוטרים נאלצו לעבוד, ובמיוחד בחופשות, גם כמאבטחים בברים,בדיסקוטקים ובמועדונים. ברור שמדובר בתופעה שלילית אך זה היה כורח ההישרדות.
כדי לתקן את העוול הזה, הוחלט לתת לשוטרים תוספות קטנות על עבודה בשבתות ובחגים. אבל אז הגיע מהפך 1977, בו עלתה מח"ל לשלטון. הליברלים שהיו במח"ל חשבו שיש להיטיב כמה שיותר עם התעשיינים ועם בעלי ההון מחד, ולחסוך בהוצאות כמה שיותר מאידך. במסגרת הגישה הזו, החליטה הממשלה החדשה לבטל את התוספות הקטנות האלה. בצה"ל בינתיים, רק הוסיפו והוסיפו לשכר ולתנאי הפרישה.
מצב העניינים הזה הביא לתסיסה בקרב אנשי המשטרה, וב-1978 השוטרים החלו להתכנס ולהפגין, ושאפו להקים איגוד שוטרים כנהוג במדינות המתוקנות. ממשלת ישראל העבירה, במהלך בזק, תיקון לחוק פקודת המשטרה שאסר התארגנות של שוטרים.
השוטרים החלו כבר להתכונן לפנייה לבג"ץ בנושא, ובתגובה החליטה הממשלה על מהלך שיגרום לכל להסיק שאין כל צורך בבג"ץ כי נמצא פתרון ראוי לשכר השוטרים. במהלך בזק נוסף, הוציאה הממשלה ב-1979 את החלטה ש 33, סוג של חקיקת משנה,שקבעה ששכר השוטרים והגמלאים יהיה צמוד לזה של משרתי הקבע בצה"ל וגמלאיו.

הבעיה היא שכל ממשלות ישראל, מאז ועד היום, בחרו שלא ליישם את ההחלטה כלשונה, בזמן שהעניקו העלאות שכר ותוספות שונות לאנשי הקבע. תוספות אותן הסתירו מהשוטרים,מפיקוד המשטרה ומהציבור הישראלי. כך גם נהגו לגבי תוספת אי- ביטחון תעסוקתי. בצה"ל ניתנת התוספת למשרתים ולגמלאים,אז הכיצד אי-בטחון תעסוקתי? נכון,שם בלתי הגיוני לאופיה של התוספת,כי זה מדובר בעוד תוספת שנועדה לפצות על השחיקה. את השם נתנו לה כדי שאם תיחשף לא תעורר חשד וזעם אצל השוטרים.
אחרי סחבת של שנים, השוטרים בקשו את עזרת הית הדין האזורי לעבודה, וגם שם נהגה הממשלה בסחבת. שר האוצר, משה כחלון, התחייב לקבל את החלטת בית הדין. אבל מרגע שנפסק שיש לשלם לשוטרים ולגמלאים את המגיע להם, השר כחלון חזר בו והאוצר ערער לבית הדין הארצי לעבודה. ההליך הזה, כמובן, יסחב עוד זמן, ובינתיים השכר נגזל מהשוטרים והגמלאים ובני משפחותיהם.
בשורה התחתונה, הממשלה עצמה, והעומדים בראשה, ממשיכים פשוט להפר את החוק. לפיכך: א. על הממשלה לשלם לשוטרים ולגמלאים את מלוא שכרם, כולל את התוספת הנגזלת ובתוספת ריבית והצמדה; ב. יש לחוקק בכנסת חוק כי שכר השוטרים והגמלאים יהיה צמוד במלואו למקביליהם בצה"ל וכל שינוי בחוק ידרוש רוב מוחלט. מי שיפר החוק – שר,פקיד וכו' – יהיה צפוי לענישה; ג. לחלופין, יש לאפשר הקמה של איגוד שוטרים, כמקובל בכל מדינה מתוקנת. לא ראינו שבצפון אמריקה ובאירופה השמיים נפלו בגין איגודי שוטרים. אלה רק משפרים את איכות המתגייסים והופכים את המשטרה לטובה יותר ואת המדינה לטובה יותר.
ניצב משנה (בדימוס) יעקב איש ימיני הוא גמלאי של משטרת ישראל