מה קורה כאשר משרד החינוך בארגנטינה מחליט להפעיל רפורמות שבמסגרתן תלמידי י"ב יעבדו אצל מעסיקים פרטיים, כמתלמדים, ללא שכר? בשבועות אלו בארגנטינה, מוכיחים בני הנוער שהם יכולים לרכוש יותר מאשר ניסיון מעשי בעולם העבודה – בני הנוער רוכשים ניסיון מעשי במחאה חברתית. נכון לימים אלו, כ-30 בתי ספר ציבוריים ברחבי העיר בואנוס איירס בארגנטינה סגורים ומוחזקים על ידי תלמידיהם כבר יותר משלושה שבועות, בעקבות התנגדות התלמידים לרפורמות החינוכיות של הממשלה.

על פי התכנית המוצעת, התלמידים יחשבו "מתלמדים", ולכן ניתן יהיה להעסיק אותם ללא תשלום. "התכנית פוגעת בלימודים שלנו" אמר מקסמיליאנו סואן, נציג ארגון התלמידים המרכז את השביתה, לעיתון לאתר החדשות הדרום אמריקאי telesur. סואן הסביר כי מעבר לכך ששעות לימודים עתידות להתבזבז על עבודה שאין לתלמידים כל עניין בה, התכנית מלמדת את צעירי בואנוס איירס כי ניתן לפגוע בקלות בזכויותיהם בעבודה.

התלמידים מכנים את הרפורמה "נצלנית ופסולה". לטענתם התוכנית "באה על חשבון שעות לימודים ומעודדת תרבות של עבודה בלתי חוקית ומסוכנת" כדברי מנואל אובנדו, נציג התלמידים לעיתון cronica. אובנדו הוסיף כי התכנית היא "חינוך כביכול, ובפועל לא יותר מעבודת בני נוער ללא תשלום".

ביום שישי האחרון התקיימה עצרת מחאה של עשרות אלפים תלמידים, מורים והורים בלב בואנס איירס, עצרת אשר קראה לדחיית הרפורמה המוצעת על ידי הממשלה. התלמידים והוריהם מתחו ביקורת על הממשלה, שהחליטה לבצע רפורמה ללא התייעצות עם בתי ספר או גורמים רלוונטיים מהמערכת החינוכית. גם פגישה רשמית עם מועצת העיר, אליה הוזמנו נציגי התלמידים, נגמרה ללא פתרון למשבר. "זאת הייתה הצגה" מספר אובנדו, ומסביר מדוע התלמידים המשיכו לשבות גם לאחריה. "הם אמרו שהם רוצים לדבר, אבל כל מה שהם רצו באמת זה להרצות לנו. גם כששאלנו שאלות הם ענו רק על אלו שהם רצו לענות עליהן".

ראש מועצת העיר הגיב לטענותיהם של התלמידים, ואמר כי הצעדים נועדו להכשיר את צעירי העיר לעולם העבודה. "תכניות כאלו מיושמת ברחבי העולם, והן חשובות לפיתוח היכולת להתמודד עם אתגרי עולם העבודה" הוא אמר. התלמידים הגיבו וטענו כי התכנית "משרתת את האינטרס של בעלי העסקים, שיקבלו עובדים ללא תשלום, ולא את האינטרס של תלמידי בואנוס איירס".

התלמידים מקיימים בתוך בתי הספר המוחזקים עצרות הסברה, סדנאות שהם מעבירים זה לזה ושיעורים שאנשי חינוך תומכים מעבירים להם. בחלק מבתי הספר התירו התלמידים קיום לימודים כסדרם במועדי בחינות ארציות, אך מעבר לכך בתי הספר מושבתים.

בחודש מאי 2016 התפתחה בברזיל תופעה דומה של תלמידים המשתלטים על בתי הספר ומחזיקים אותם כמחאה על השחיתות במדינה. אמנם תרבות המחאות ההמוניות נגד פעולות המשטר היא אכן מפותחת בדרום אמריקה, אך עם זאת, פעולות אגרסיביות של המשטר כנגד דעותיהם של האזרחים נפוצה גם היא.

כדוגמא לכך ניתן לראות שלמחאה בנושא הרפורמה נוספה דרישה ממשלת ארגנטינה להסביר את גורלו של חורחה חוליו לופז, שנעדר מאז 2006 בזמן גל מחאות התלמידים שקראו להעמיד לדין את המנהיגים בעידן הדיקטטורה של ארגנטינה. בנוסף פעיל נגד המשטר בשם סנטיאגו מלדונדו "הועלם" בימים אלו ומתקיימות הפגנות הקוראות למשטר לתת פרטים על מצבו.

ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו החודש בארגנטינה, ביקור בו סיפר וחלק בגאווה את הישגי השוק החופשי בישראל, מעיד על השינויים שעוברת ארגנטינה לכיוון ניאו ליברלי. ארגנטינה, מדינה שעברה תהפוכות פוליטיות רבות, מפנה את פניה למערב והרפורמות הניאו ליברליות הינן חלק מכך. יתכן כי תמיכת הקהילה הבין לאומית בשינויים אלו מהווה חלק מהמוטיבציה לתגובה הנוקשה של הממשלה כלפי מתנגדי הקו הניאו ליברלי.