ארגון אייקן (ICAN), הקמפיין הבינלאומי לפירוז העולם מנשק גרעיני הוא הזוכה בפרס נובל לשלום לשנת 2017, כך הוכרז הבוקר (שישי). הארגון פועל נגד נשק גרעיני ברחבי העולם ואף פועל להפחתתו ואף גירושו מהבמה הבינלאומית. הארגון זכה בפרס עבור "עבודתו לצור מודעות לקטסטרופה ההומניטרית והתוצאות של שימוש בנשק גרעיני מכל סוג והמאמץ האדיר שלו להשיג אמנות למניעת שימוש בנשק גרעיני".
הארגון, שזכייתו באה בהפתעה יחסית, הוקם ב-2007 ומשמש כיום כקואליציה של ארגונים שמונה 468 ארגונים ב-101 מדינות.
בין המתמודדים השנה לזכיה בפרס הנובל לשלום היו גם אדריכלי הסכם הגרעין האיראני, שר החוץ האיראני מוחמד זריף ושרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני. ההסכם, שנחתם בין המעצמות לאיראן והסיר את הסנקציות על איראן בתמורה לריסון תכנית הגרעין שלה, זכה לאחרונה לביקורת מצד נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שאף כינה אותו "העסקה הגרועה שנחתמה אי פעם".
טראמפ עצמו אף הוזכר כמועמד לזכיה בפרס הנובל לשלום על "אידיאולוגית השלום באמצעות העוצמה" אך סיכוייו לזכייה היו נמוכים. קודמו בתפקיד, ברק אובמה, זכה בפרס בשנתו הראשונה בתפקיד ב-2009.
עוד בין המתמודדים השנה היו פיליפו גראנדי, נציב סוכנות האו"ם לפליטים שהתמודדה בשנה האחרונה עם משברים רבים ברחבי העולם ומספר הולך ועולה של פליטים. גראנדי היה בעברו יו"ר סוכנות אונר"א של האו"ם שמטפלת בנושא הפליטים הפלסטינים. גם האפיפיור פרנציסקוס היה מועמד לפרס בזכות תמיכתו בפרוייקטים חברתיים שונים.
מועמד נוסף שהיה אף מועמד השנה לפרס סחרוב לחופש המחשבה הוא ג'אן דונדר, עורכו הראשי לשעבר של העיתון "ג'ומהורייט" הטורקי, שניצל השנה מניסיון התנקשות. זמן קצר לאחר מכן נשפט לחמש שנים בכלא לאחר שפרסם מידע סודי על כך שמנגנוני הביטחון הטורקית העבירו נשק לקבוצות חמושות בסוריה. דודנר הורשע ונאלץ לגלות לגרמניה משם הוא ממשיך לבקר את שלטון ארדואן.
ארגון נוסף שהיה מועמד גם השנה וגם בשנה שעברה הוא ארגון "הקסדות הלבנות", המוכר גם בשמו הרשמי Syrian Civil Defence, שהוא ארגון סורי הפועל להצלת חיים של נפגעי המלחמה. המוטו שלהם הוא: "כל המקיים נפש אחת כאילו קיים עולם מלא" (מקור במסכת סנהדרין ד, ה, מופיע גם בקוראן סורה 5 פסוק 32). הארגון הכריז על ניטרליות במלחמת האזרחים בסוריה, הוא איננו חמוש והוא מטפל רק באזרחים. הארגון מורכב ממתנדבים שהיו לפני המלחמה חייטים, אופים, מורים, פועלים, רופאים, מהנדסים, סטודנטים, רוקחים ואנשים רגילים; הם הראשונים להגיע כמעט לכל בניין אזרחי שהופצץ, ולהציל את הפצועים מבין ההריסות. הארגון טוען שההציל עד כה את חייהם של יותר מ-60,000 בני אדם, והעניק שירותים ציבוריים ליותר מ-7 מיליון.
בשנה שעברה זכה בפרס נשיא קולומביה, חואן מנואל סנטוס, בעקבות ניסיונו להביא לסיום את סכסוך בן 52 השנים בן הממשלה לארגון הגרילה השמאלי ה-FARC. סנטוס קיבל את הפרס אף על פי שהעם הקולומביאני הצביע נגד ההסכם במשאל עם שנערך במדינה בשנה שעברה.
סנטוס נבחר לקבלת הפרס מתוך מספר שיא של 376 מועמדים, ביניהם 148 ארגונים ו-228 אנשים יחידים. רשימת המועמדים היא חסויה ב-50 השנים האחרונות, והמועמדים מתבקשים שלא לדבר על עובדת היותם מועמדים לזכייה בפרס.
בין זוכי העבר ניתן למנות רשימה ארוכה של נשיאים, ראשי ממשלות, שרים, מועמדים לנשיאות וראשי מפלגות. כך למשל, ארבעה נשיאי ארה"ב שזכו בפרס: תאודור רוזוולט (1906) על ניסוח חוזה השלום במלחמת רוסיה-יפן, וודרו וילסון (1919) על הקמת חבר הלאומים, ג'ימי קרטר (2002) על מאמציו לקדם את השלום, הדמוקרטיה וזכויות האדם, וברק אובמה (2009) על מאמציו לחזק את הדיפלומטיה הבינלאומית. כך גם שלושת הישראלים שזכו בפרס: מנחם בגין (1978) שמעון פרס ויצחק רבין (1994).
97 פרסי נובל לשלום הוענקו החל משנת 1901, הגיל הממוצע של זוכי הפרס הוא 61 כאשר הזוכה הצעירה ביותר היא הפקיסטנית מלאלה יוספזאי שזכתה בפרס בשנת 2014 בגיל 14 בלבד.
