ארצות הברית הסירה את מרבית הסנקציות הכלכליות שהטילה על סודאן לפני 20 שנה. למרות שהשלטון הסודאני המואשם ברצח-עם ובפשעים נגד האנושות לא התחלף, ולמרות שסודאן נותרה ברשימת המדינות התומכות בטרור, ממשל טראמפ החליט להסיר את הסנקציות. הסרת הסנקציות הגיעה כיממה לאחר שסודאן הודיע על הפסקת הקשרים עם קוריאה הצפונית ולבקשת ארה"ב גרשה את שגריר קוריאה הצפונית מחרטום.

הבית הלבן מסר כי הממשל בחרטום רשם התקדמות בסוגיות המלחמה בטרור וזכויות אדם. במסיבת עיתונאים שנערכה ביום שישי האחרון, אמרה דוברת מחלקת המדינה האמריקאית, הת'ר נוארט, כי ההחלטה "לבטל את הסנקציות הכלכליות שהוטלו על סודאן וממשלת סודאן תחת הצווים המנהליים 13067 ו-13412, מתוך הכרה בהתקדמותה של ממשלת סודאן בנוגע ללחימה באזורי סכסוך בסודאן, הענקת גישה לארגונים הומניטאריים ברחבי סודאן, שיתוף פעולה פורה עם ארצות הברית בסכסוכים אזוריים, והתמודדות עם איום הטרור". סודאן גם הוסרה מרשימת המדינות שאזרחיהן אינם  מורשים להיכנס לארה"ב, תחת צו ההגירה של הנשיא דונלד טראמפ.

עם זאת, ההחלטה לבטל את הסנקציות נמסרה לצד דו"ח של המחלקה האפריקאית במחלקת המדינה האמריקאי שבחן את האירועים בסודאן ודיווח על הפרות זכויות אדם של הממשל בחרטום. בדו"ח נטען כי החשש של ארה"ב בנוגע להתנהגותה של ממשלת סודאן נובע בין היתר מהסיבות הבאות: "1) חוסר ההתקדמות לקראת הפסקת אש חתומה עם קבוצות האופוזיציה העיקריות באזורי העימות הפנימיים בסודן… ; 2) חוסר התקדמותה בהקמת שלטון החוק בדארפור ובמקומות אחרים בסודן; 3) פטור מעונש על פשעי זוועה בעבר; 4) המשך תחומי ההתערבות הממשלתית בפעולות הומניטאריות; 5) מספר נושאים הקשורים לזכויות אדם, כולל מעצר שרירותי, עינויים, אלימות מינית, והגבלות על חופש דת, פוליטיקה וחופש העיתונות."

ארצות הברית הטילה סנקציות על סודאן לראשונה ב-1997, זאת לאחר שאירחה בשטחה פעילי טרור, בהם מנהיג אל-קאעדה אוסמה בן לאדן. סנקציות נוספות הוטלו עליה ב-2006, לאחר שהנשיא ג'ורג' בוש הכיר ברצח-העם בדארפור. בהובלת ארצות-הברית הטילו מדינות המערב חרם כלכלי נוקשה על סודאן, מועצת הביטחון החליטה על אמברגו נשק על סודאן, וכוחות משקיפי שלום מטעם האו"ם ומטעם האיחוד האפריקאי הוכנסו לדארפור. ממשל בוש העביר את "החוק לשלום ואחריות בדארפור 2006" ובעקבותיו חל איסור סחר בנפט עם סודאן ונכסי המעורבים ברצח העם בדארפור הוקפאו.

בחודשים האחרונים דיווחו ערוצי תקשורת סודאניים על מספר מקרים של אלימות בין כוחות צבא סודאן ומיליציות הקשורות לממשל בחרטום לבין ארגוני מורדים. מאות בני אדם נהרגו בהתנגשויות ורבבות נעקרו מבתיהם. באחד המקרים שתועדו ב-19 בספטמבר, נשיא סודאן עומר אל-באשיר הגיע לבקר במחנה העקורים קאלמה שבדארפור. העקורים הדארפורים יצאו בהפגנה נגד הנשיא שביצע בבני משפחתם רצח-עם. כוחות הצבא שליוו את הנשיא פתחו באש חיה לעבר המפגינים והרגו עשרות מהם. דוגמה זו, לצד רבות אחרות, מעידה כי לא חל שיפור משמעותי ביחסו של הממשל הסודאני לזכויותיהם של בני המיעוטים במדינה.

תהליך הסרת הסנקציות שהחל תחת ממשלו של ברק אובמה זכה לביקורת רבה בקרב הגורמים הבינלאומיים הממונים על אכיפת פשעי מלחמה. פאטו בנסודה, התובעת הראשית של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), קראה לפני כארבעה חודשים למועצת הביטחון של האו"ם לפעול מיד למעצר החשודים ברצח העם בדארפור, ביניהם נשיא סודאן עומר אל-באשיר. בנסודה גינתה את החברות במועצת הביטחון על כך ש"אף לא אחד מבין החשודים שיצא נגדם צו מעצר לא הובא לדיון בבית הדין בהאג", והדגישה "בואו לא נשכח כי האנשים האלה מואשמים בכמה מהפשעים החמורים ביותר שהוגדרו באמנת רומא". ארגוני זכויות אדם התנגדו להקלה בעיצומים הכלכליים על סודאן, בין היתר לנוכח העובדה שנשיאה עומר אל-בשיר נותר מבוקש על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בגין הפשע החמור ביותר בספרי החוקים – רצח-עם. אנדרו פרסוו, מארגון משמר זכויות האדם (HRW), אמר כי הסרת הסנקציות מעל סודאן "שולחת מסר מוטעה" מאחר שהמדינה "התקדמה מעט מאוד בנושא זכויות אדם".